נועם ירושלמי על עבודה זרה ד:ט:ב

שם (ה"ט) מתניתין דורכין עם העובד כוכבים בגת אבל לא בוצרין עמו וישראל שהוא עושה בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו חבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין עמו מן הגת ובגמ' א"ר יונה הדא דאת אמר והוא שהילכו עליהן דרוכית כו' לא בדא כו' עי' בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דחלה) מה שביארתי שם:

אבל כעת נראה לי לבאר הירושלמי בביאור אחר והוא דלפי מה שביארתי (שם) קשה דמאי מקשה אם כשהלכו עליהם דרוכית כו' אפי' כמשנה הראשונה נמי והגהתי שם לפי משנה אחרונה נמי דהא למשנה אחרונה בודאי דאין דורכין עם העובד כוכבים משום דמשתכר באיסורי הנאה דהא למשנה אחרונה יין שהתחיל להמשך עושה יין נסך כדרב הונא א"כ אין דורכין עם העובד כוכבים משום שמשתכר באיסורי הנאה ובפרט לפי מה שביארתי לעיל דהא דאמר רב הונא קילוח כבור היינו כיון שהתחיל להמשך עושה יין נסך וא"כ משתכר באיסורי הנאה וגם מה שביארתי שם דאע"ג דהוא מדרבנן אעפ"כ מותר לגרום טומאה משום שעיקר השימור הוא מה שאתה צריך ליתן לכהן וא"כ כיון שנטמא אף שהוא בטומאה דרבנן אעפ"כ מותר לטמאה אך לפי מה שביארתי דקאי על הא דדורכין עם העובד כוכבים א"כ בלאו הטומאה נמי אינו צריך ליתן לכהן):

ע"כ נראה לי להגיה ר' יוסי בעי אם כשהילכו עליהם דרוכית כו' אפי' לישראל נמי והוא דהא שישראל אין דורכין ולא בוצרין עמו הוא מפני שגורם טומאה וא"כ כיון שהילכו עליהן דרוכית אפי' לישראל נמי מותר והוא כמו שהקשו התוס' על רש"י בע"ג (ד' נ"ה) בתוס' ד"ה דורכין עם העובד כוכבים בגת ופי' הקונטרס ומשום גרם טומאה ליכא שמשעה שדרך בהן עובד כוכבים מעט נטמאו משמע מתוך פירושו שדורכין בסוף דריכה קאמר וכן נראה לר"י דאין לפרש דורכין בתחילת דריכה ומטעם שנטמא הכל בגת טמאה דא"כ ישראל העושה פירותיו בטומאה אמאי לא דורכין עמו כיון שנטמא הכל בגת טמא לכך נראה כפירש"י דבסוף דריכה קאמר וכן משמע בירושלמי דקתני דורכין עם העובד כוכבים בגת הדא דאת אמרת והוא שהילכו עלי' דרוכית כו' אבל לא הלכו עליהן כו' לא וכתב המהרש"א ולפירוש ליכא לאקשויי נמי אמאי בישראל לא דורכין עמו כיון שכבר נטמא הכל בתחילת דריכה דיש לומר כיון דדריכתן בעבירה אסור לסייע לו בדריכה כדי שלא ירגיל בכך ויפריש וכן מצאתי כן בר"ן:

ובזה יתבאר הירושלמי ר' יוסי בעי אם כשהילכו עליהן דרוכית כו' אפי' ישראל נמי וסובר דלא כמו שכתבו ההו' וכפירוש המהרש"א) והר"ן דבישראל הוא משום דמסייע עובר עבירה ע"כ אפי' הילכו עליהן דרוכית נמי אין דורכין עמו) דתני' בראשונה כו' וע"ז אומר מ"ט דר' יונה (והוא ט"ס וצ"ל מ"ט דר' יוסי) (והפ"מ שגה בזה) שכבר נטמאו מהכשר בצירה וע"כ דורכין עם העובד כוכבים בגת (והא דישראל שהוא עושה בטומא' לא דורכין ולא בוצרין עמו יתבאר לקמן וע"ז אומר מ"ט דר' יוסי (והוא ט"ס וצ"ל מ"ט דר' יונה) (פי' מפני מה אינו אומר כר' יוסי) וע"ז משני טהורים היו דבר תורה את הוא שגזרת עליהם טומאה פי' דע"כ אינו אומר כר' יוסי משום דכל הטומאה שבשעת בצירה אינו רק מדרבנן וא"כ אף שנטמאו בטומאה דרבנן אעפ"כ איך יטמא אותם אח"כ בטומא' דאורייתא) וע"כ אומר והוא שהילכו עליהם הדרוכית דהיינו בסוף דריכה ונטמאו מתחילת הדריכה וע"ז אומר חיילי' דר' יוסי מהדא (פי' טעמא דר' יוסי שאומר דע"כ דורכין עם העובד כוכבים בגת לפי משנה ראשונה הוא משום שכבר נטמאו משעת בצירה. ואע"ג דהטומאה שבשעת בצירה אינה אלא מדרבנן אעפ"כ מותר לטמאותם בטומאה דאורייתא) דמר ר' יוסי בשם ר' הילא בדין היה שיהא אדם מטמא (כצ"ל) טבלו דבר תורה דכתיב ונתתם ממנו את תרומת ד' לאהרן הכהן עשה שינתנו לאהרן הכהן כהונתו וכאן הואיל ואין אתה יכול ליתן לאהרן הכהן בכהונתו רשאי אתה לטמאותן (והא דקאמר ואינו יכול היינו משום שבחלה אמרה לענין אם נולד לה ספק טומאה דרשאי אתה לטמאותה ע"כ אמר אינו יכול). והפי' הוא דבעובד כוכבים כיון שאינו צריך ליתן לאהרן הכהן וא"כ הא דאסור לגרוס טומאה לחולין שבא"י הוא רק מדרבנן וע"כ אף שנטמאו בטומאה דרבנן אעפ"כ כיון שכבר נטמאו משעת בצירה אע"ג דלא הוי אלא מדרבנן אעפ"כ מותר לטמא דהא אינו צריך ליתן התרומה לכהן דהא הוי של עבודת כוכבים ע"כ אף שלא נטמא רק בטומאה דרבנן נמי מותר לטמאות' משא"כ בישראל לא דורכין ולא בוצרין עמו דאף שכבר נטמא משעת בצירה אעפ"כ כיון דלא הוי רק מדרבנן ע"כ אין דורכין עמו והוא משו' שבישר' יש בהחולין תרומה שצרי' ליתן לכהן וא"כ אסו' לטמאות' מן התורה וע"כ אף שכבר נטמאו משעת בצירה אעפ"כ אין דורכין עמו (וזהו החילוק לר' יוסי בין עובד כוכבים לישראל) וע"כ הקשה לר' יונה דאמר והוא שהילכו עליהן דרוכית כו' דהיינו שהוא בסוף דריכה וא"כ מותר לישראל נמי ואמאי אין דורכין עמו:

אבל לר' יונה שאומר דהטעם משום שהילכו עליהן דרוכות דהיינו בסוף דריכה והא דקשה דא"כ ישראל העושה פירותיו בטומאה אמאי לא דורכין הוא דכיון שמסייע ידי עוברי עבירה ע"כ כיון שהוא הכל מלאכה אחת ע"כ אף שכבר נטמאו מתחילת הדריכה אעפ"כ אין דורכין וכמו שכתבו התוס' וכמו שפי' המהרש"א וכמו שכתב הר"ן:

[ואיפשר לומר דהא דאמר תחילה דתני בראשונה היו אומרים (צריך להיות אח"כ) והוא שר' יוסי מביא ראי' לדבריו שכל הטעם הוא מפני שצריך ליתנו לכהן אבל בלאו"ה מותר לגרום טומאה והראי' שלמשנה אחרונה התירו לבצור משום שמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י והוא מפני שאינם טבולים לתרומה (וכמו שפי' רש"י בעבודת כוכבים (ד' נ"ו שם) וע"כ אפי' למשנה ראשונה לא הוי מדאורייתא רק בישראל וע"כ לא מהני מה שנטמא תחילה משעת בצירה משום דהוי טומאה דרבנן וע"כ לא דורכין ולא בוצרין עמו משא"כ בעובד כוכבים כיון דהא דאין לגרום טומאה לחולין שבא"י הוא רק מדרבנן ע"כ דורכין עם העובד כוכבים בגת משום שכבר נטמאו משעת בצירה משא"כ בישראל. ולפי"ז צריך לגרוס הא שאומר דתני הכא אחר הא דמחלק לר' יוסי בין פירות ישראל לפירות העובד כוכבים ומייתי ראי' מהא דלמשנה אחרונה מיתר בעובד כוכבים אפי' מדרבנן נמי ודו"ק]: