נועם ירושלמי על עבודה זרה ג:ג:ו

שם (ה"ג) כתוב א' אומר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב א' אומר וישרפו באש. ר' יוסי בן חלפתא ורבנן ר' יוסי בר חלפתא אומר מה שהי' של מתכת וישאם דוד ואנשיו ומה שהי' של עץ ויאמר דוד וישרפו באש ורבנן אמרי מה שהי' אתי הגיתי מבטל וישאם דוד ואנשיו ומה שלא הי' מבטל ויאמר דוד וישרפו באש מה מקיים ר' יוסי בר חלפתא וישאם דוד ואנשיו נטלום בשפייו (ופי' הפ"מ מה שהי' של מתכת ולא הי' שייך בשריפה וישאם דוד כו') מה מקיים ר' יוסי בר חלפתא וישאם הרי אסורין בהנאה הם נטלום בשפייו כלומר דר"י בן חלפתא נמי ס"ל שלא נטלו אלא לאחר שביטלום אותו ושברם לשפויים קטני' אלא הא דקאמר מה שהי' של מתכות וישאם משום דאותן הוי חשיבי וא"ל לאיתי לבטלם ושל עץ לא הי' חושש ואמר לשרפם לקיים ביעור:

והנה פירושו דחוק מאוד דא"כ לבתר דמסיק דנטלם בשיפוי' א"כ ר' יוסי נמי מודה לחכמים דשל עץ הי' שורפם ושל מתכת הי' איתי הגיתי מבטלם ורבנן אמרי דבכל ע"ג קידם שביטלם איתי הגיתי כתיב וישרוף באש ולאחר שבא איתי הגיתי בטלם ועוד מה שייך זה לפלוגתא דר' יוסי ורבנן דמתניתין דר' יוסי אומר שוחק וזורה לרוח ואמרו לו אף הוא נעשה זבל וכתיב לא ידבק בידך מאומה כו':

ע"כ נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי ונתחלפו התיבות (וכצ"ל) כתוב א' אומר ויעזבו שם אה עצביהם וישאם דוד ואנשיווכתוב א' אומר וישרפו באש ר' יוסי בר חלפתא ורבנן ר' יוסי בן חלפתא אומר (והוא ט"ס וצ"ל) רבנן אמרי מה שהי' של מתכת וישאם דוד ואנשיו ומה שהי' של עץ ויאמר דוד וישרפו באש (והוא להטעם שהחילוק בין של מהכת ושל עץ הוא משום החשיבות כדמשמע מתוס' בע"ג (ד' מ"ד) בד"ה כאן קודם שבא איתי הגיתי כו' כבר כתב ע"ז היפה מראה שאינו מבין מה חילוק יש בין של עץ או של מתכות לענין ביטול אלא דהטעם הוא כמו שאמרו חכמים אף הוא נעשה זבל ולא ידבק בידך מאומה א"כ כל החשש שלא יהי' שוחק וזורה לרוח הוא משום שנעשה זבל וא"כ מצמיח ע"י הזבל. אך זהו דווקא בשל עץ אבל אם של מתכת א"כ אין נעשה זבל דהא אינו מצמיח וכמו דאמרינן בחולין (ד' פ"ח) וכסהו בעפר כו' יכול שאני מרבה אף זבל הגם כו' ושחיקת כלי מתכות ת"ל בעפר כו' מרבה אני את אילו שהן מין עפר ומוציא אני את אילו שאינם מין עפר ופירש"י דהני מין עפר שמגדל צמחין משא"כ הני אין מגדל צמחין וא"כ שחיקת כלי מתכות אינו מגדל צמחין. וע"ז אמר דכתוב א' אומר ויאמר דוד ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב א' אומר וישרפם באש ע"כ אומר ר' יוסי בן חלפתא ורבנן רבנן אמרי (כצ"ל) מה שהי' של מתכת וישאם דוד ואנשיו (פי' ששחקן וזרה לרוח דזה הי' של מתכות דבשל מתכות אינם נעשים זבל ע"כ לקחם לזרות לרוח):

[ולשיטת הירושלמי הוא דלא כמו שכתבו התוס' בחולין (ד' פ"ח) דבפני עצמו אינו מגדל צמחים אלא שמועיל לזבל אלא כמו בתירץ ר"ת דאינו מגדל צמחים רק אם שורפן אבל אם שוחקן וזורה לרוח אינו מגדל צמחים עיין שם והא שכתבו התוס' שם דסתם עבודת כוכבים בשריפה היינו בעבודת כוכבים של ישראל כמו דמי תי התם מהא דהעגל ומנחש הנחשת אבל גבי דוד שנטלו מעובדי כוכבים ע"כ בשל מתכות הי' שוחק וזורה לרוח):

ואח"ז ורבנן אמרי (והוא ט"ס וצ"ל) ר' יוסי בן חלפתא אמר מה שהי' איתי הגיתי מבטל וישאם דוד ואנשיו (פירוש דהיינו שנשאם לעצמו) ומה שלא הי' מבטל ויאמר דוד וישרפו באש וא"כ אין מזה הוכחה שאין לשחוק לזרות לרוח משום שנעשה זבל דכאן קודם שבא איתי הגיתי ומבטל ע"כ כתיב וישאם דוד כו' ולאחר שבא איתי הגיתי בטלום כתיב וישרפם באש:

ואח"כ אומר מה מקיים ר"י בן חלפתא (והוא ט"ס וצ"ל) מה מקיימין רבנן וישאם דוד ואנשיו נטלום בשיפויו (פירוש שמקשה על רבנן דאמרי דבשל מתכות כתיב וישאם דוד דהיינו ששחקן וזרקן לרוח דמאי משמע מהא דכתיב וישאם ששחקן וזרקן לרוח דהא וישאם משמע שנטלם לעצמו ע"ז אומר נטלם בשיפוי' (פי' דמתחילה שברו ואח"כ נטלם פי' שנטלם לרוח) והוא כמו דאיתא בע"ג (ד' מ"ד) ומאי משמע דהאי וישאם דוד כו' דזרויי' היא כדמתרג' רב יוסף תזרם ורוח תשאם ומתרגמינן תזרם ורוח תטלטלינון ע"ז אומר דלרבנן הא וישאם לא שנטלם לעצמו כמו שהם לאחר ביטול כמו דאמר ר' יוסי אלא דהאי וישאם היינו שנטלום בשיפוי' (פי' לאחר ששברם זרם ברוח וע"כ מקשו קראי אהדדי ומתרצי דוישאם הוא משל מתכות והוא כמו שביארתי דכל מתכות לא נעשה זבל אבל של עץ וישרפו באש והוא משום דנעשה זבל ע"כ שרפם באש משא"כ לר"י שאינו סובר הא דנעשה זבל ע"כ מתרץ דכאן קודם שבא איתי הגיתי וביטלה ע"כ כתבו וישרפם באש וכאן לאחר שבא איתי הגיתי ובטלה ע"כ כתוב וישאם דוד ואנשיו דהיינו שנטלן לעצמו ודו"ק: