נועם ירושלמי על עבודה זרה ב:ט:ב

שם (ה"ט) ר' יעקב בר אחא מקשי לה כו' אותה חבית תהא מותרת ושאר כל החביות יהיו אסורות אלא ע"י עילא (פי' כיון שמונח אחת בתוכן שהי' ראש ושזרה ע"כ מותרות כל החביות) ועיין בעבודת כוכבים (ד' מ') דאמרינן שם מחלוקת לטבל בצירן כו' גבינתא אתקלקלת שאל ר' חגי לר' בא בר זבדא אמר לי' אין דבר של רבים נאסר ופי' הפ"מ גבינתא חבית שמכניסין בתוכה מיני חגבים כו' והורי ר' בא אין דבר של רבים כו' כלומר דבר המרובה אינו אסור מספק שאין מחמירין בהפסד מרובה:

[ולי נראה דהא דקאמר גבינתא איתקלקלת והוא כמו דאמרינן בעבודת כוכבים (ד' ל"ט) חילתית מוריס פת וגבינה מותרין בחותם א'. וע"ז אומר גבינתא אתקלקלת (פי' שהחותם של גבינה נתקלקל וע"כ חששו אולי שזה החותם הוא מזוייף מחמת שהחותם אינו ניכר כל כך) וע"ז אמר אין דבר של רבים נאסר והוא מחמת שהקונים ממשמשין אותם אם הם טובים לקנות וע"כ נתקלקל החותם:

וע"ז אומר שם ר' יעקב בר זבדי מקשה ואילין איגרתא לא כו' לוקין כתיב ואת אמרת ע"י עילא והכא ע"י עילא ועיין בפ"מ שנדחק שם לענין העדים והם כשמות העובדי כוכבים והוא כמו דאיתא בגיטין (ד' י"א) בעא מיני' ר"ל מר' יוחנן עדים החתומין על הגט ושמותיהן כו' א"ל לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו ולי נראה דקאי על הא שמביאין גבינות עם אגרת שהם כשירים וחתמו עלי' לוקוס ולוס ואע"ג שאינו מצוי לקרות שם ישראל בשמות האלו (וכמו דאמרינן בגיטין (שם) ודווקא לוקוס ולוס כו' וע"כ אומר ר' יצחק מקשי ואילין איגרתא דהוי כו' לוקין כתיב בהו ואת אמרת ע"י עילא (פי' ואעפ"כ סומכין עליהם שהם ישראלים הן והכא נמי ע"י עילא שאף שהחותם נתקלקל קצת אעפ"כ אמרינן דמתוך שרבים ממשמשים בהם נתקלקל) וע"ז אומר ע"י עילא אמרינן שכשירים הם]: