נועם ירושלמי על זרעים יח

להקדים תפילת המוספין (ולא דמי להא שהבאתי מביצה (דף י"ג) שאם הפריש מעשרותי' בשבלין נמי עובר על בל תאחר דאיפשר לומר דהתם שאני כיון שמפריש מעשר בשבלין דהוי מעשר משום דבדיעבד הוי מעשר. ע"כ עובר על בל תאחר. אף שלא חלה חובת התרומה לכתחילה רק בדיעבד מ"מ מה שהוא מפריש המעשר נמי לא הוי רק בדיעבד. וע"כ עובר על בל תאחר. משא"כ הכא בתפילת המוספין אם לא מטא זמן מנחה לכתחילה הי' צריך להקדים תפילת המוספין. אלא ודאי דהש"ס דילן סובר דאפי' לכתחילה יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה

ובזה יתבאר הא דאמרינן בברכות (דף כ"ח) ר' זירא כי הוי חליש מגירסא הוי אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן ב"ר טובי' א"ל מאן אמרה הלכה בבי מדרשה א"ל הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה א"ל ר' יוחנן אמרה. תנא מיני' ארבעין זימנין. א"ל חדא היא לך אי חדתי היא לך א"ל חדתי היא לי משום דמספקא לי' בדרי"בל

[ולכאורה יש לדקדק דלמאי אמר הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודא כו'. ה"ל להשיבו בקצרה דר' יוחנן היא (וכן דקדק בצל"ח) ע"כ נראה לי דלהכי אמר דאין הל' כר"י כו' דה"ל למימר הלכה דמתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף (ובפשיט' יש לומר דלהכי קאמר אין הלכה כר' יהודא בכדי להורות דלא אמרינן דמתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת דלת"ק בלא"ה לא הוי מצוה עוברת כיון דזמנה כל היום ע"כ אמר דאין הלכה כר"י (וכן תי' בצל"ח)

אבל לפי מה שביארתי איפשר לומר דאי הוה אמר דמתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף הי' איפשר לומר דמיירי בזמן מנחה קטנה. ואז אין נ"מ בין אם אמר ר' יוחנן או ריב"ל. וכמו שבירושלמי לא הביא כלל רק פלוגתא דת"ק ור' יהודא לענין הי' לפניו שתי תפילות א' של מנחה וא' של מוסף כו' דכיון דלהירושלמי מיירי דוק' בזמן מנחה קטנה א"כ איך יחלוקו ר' יהודא ורבנן. דלר"י זמן תפילת המוסף אינה אלא עד שבע שעות. ואז בודאי צריך להקדים תפילת המוסף

וע"כ אמר דהלכה דהכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה. וא"כ מיירי בזמן מנחה גדולה. וא"כ צריך לומר דר' יוחנן אמרה. דא"א לומר דריב"ל אמרה דהא אמרינן בירושלמי פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה פי' דצריך להתפלל של מוסף תחילה) כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוי לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד לא תסקון לאריסטון תהוין מצלין דמנחתא עד דלא תסקון כו' (וכמו שכתב המעדני יו"ט ברא"ש שמזה מוכת דדוקא בדיעבד יצא אם התפלל של מנחה בזמן מנחה גדולה, אבל לא לכתחילה. וא"כ כיון שאין זמנה רק בדיעבד. ע"כ צריך להקדים תפילת המוספין. וא"כ א"א לומר דריב"ל אמר דאין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל של מוסף. דא"כ מיירי בזמן מנחה גדולה. וא"כ מוכח דס"ל דזמנה לכתחילה במנחה גדולה. א"כ איך איפשר דריב"ל אמרה. רק ר' יוחנן. וע"כ א"ל דזה אמר ר' יוחנן אבל לא ריב"ל. דלפי"ז נצטרך לומר כיון דבדיעבד יצא. ע"כ אין להקדים תפילת המנחה. ובאמת לשיטת ריב"ל מותר להקדים תפילת המוספין. וע"כ אמר דר' יוחנן אמרה דהוי מפקד לתלמידיו כו' (אך דוחק לומר דסמך על הירושלמי) ועוד אפ"ל דזה תלוי בפלוגת' דריב"ח וריב"ל דאמרינן בברכות (דף כ"ו) איתמר א"ר יוסי בר חנינ' תפילות אבות תיקנוה. וריב"ל אמר תפילות כנגד תמידין תיקנום כו' וא"כ איפשר לומר דלריב"ח דאמר תפילות אבות תיקנום א"כ יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה לכתחילה. וכמו דאמרינן ביומא (דף כ"ח) צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי ואף דתפילת המנחה יצחק תיקן אך אברהם התפלל לאחר שתיקן יצחק כמו שכתבו התוס' בברכות (דך כ"ז) וא"כ יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה. אבל אי אמרינן דתפילות כנגד תמידין תיקנום א"כ צריך להתפלל בזמן התמיד. וכמו שפירש"י בברכות (דף כ"ו) מנחה קטנה זמן תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ומעלה כדתנן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב תשע ומחצה וא"כ נא יכול להתפלל לכתחילה בזמן מנחה גדולה

וא"כ לריב"ל דאמר תפילת המוספין כנגד תמידין תיקנום א"כ אינו יכול להתפלל לכתחילה מנחה בזמן מנחה גדולה וא"כ איך יאמר דאין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנח' כיון דלריב"ל אין זמן מנחה לכתחילה בזמן מנחה גדולה. וע"כ צריך לומר דר' יוחנן אמרה. וא"כ לפי שיטת הש"ס דילן ג"כ מוכח דריב"ל סובר דלכתחילה אין להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה

אך כל זה הוא לשיטת הש"ס דילן אבל לירושלמי דאמרינן בריש פרקין ריב"נ אמר תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו וישכם אברהם בבוקר. תפלת המנחה מיצחק אבינו כו' תפילת הערב מיעקב אבינו ויפגע במקום וילן שה. ואין פגיעה אלא תפילה וא"כ ס"ל לריב"ל דתפילות אבות תיקנום. אך איפשר דהירושלמי אינו סובר דצלותא דאברהם מכי משחרי כותלי. אלא דצלותא דאברהם נמי מזמן מנחה קטנה

שם ד' יד ר' יצחק בר נחמן בשם רי"בל יוה"כ שחל להיות בשבת אע"פ שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עלה ר"ח שחל להיות בת"צ אע"פ שאין נעילה בר"ח מזכיר הוא של ר"ח בנעילה ר' סימון בשם רי"בל שבת שחל להיות בחנוכה אע"פ שאין מוסף בחנוכה מזכיר חנוכה במוסף אוספין עלה ר"ח שחל להיות בתוכה אעפ"י שאין מוסף בחנוכה מזכיר הוא של חנוכה במוסף ר"ח שחל להיות בתענית האיך הוא מזכיר של ר"ח. ר"ז אומר בהודיי'. ר' אבא בר ממל אמר בעבוד'. ור' אבינא אמר בברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא

והנה הרש"בא כתב בחידושיו פ' אין עומדין ונראה ודאי שיש בגירסא זו טעות כו' אלא איך הוא מזכיר של תענית. דאלו של ר"ח מאי קשיא לי' יזכירו בעבודה כשאר כל היום דמ"ש השתא. ועוד דאי בשל ר"ח קאמר מאי קאמר ר' בא מה מצינו בכל מקום אומרה ברכה רביעית. דהיכן מצינו שאומר ברכה ד' לשל ר"ח אלא במוספים בלבד הא שאר התפילות אינו אומרה אלא בעבודה אלא של תענית קאמר כו' ואומרה ברכה חמישית קאמר כו' ומיהו עדיין צ"ע בירושלמי שכך מצאתיו וגם בתענית פ' בג' פרקים עכ"ל הרשב"א. וכן כתב הרא"ש שיש ט"ס בירושלמי אך הרשב"א כתב ומיהו עדיין צ"ע בירושלמי כו' וגם המפרשים מהרא"פ והפ"מ נדחקו ליישב כפי הגירסא שלפנינו בירושלמי

והנה הק"ע כתב דמיירי בתפילת נעילה שמתפללין שבע וע"ז אומר מה מצינו בכל מקום כשמתפלל שבע מזכיר של ר"ח ברביעית הוא הדין הכא נמי מזכיר ברביעית דאף בתפילת נעילה אינו מתפלל אלא שבע. ובש"ק כתב ואף שהטור כתב דתפילת נעילה בתענית הוא י"ח ברכות. בשאר פוסקים לא מצאתי הכרע כו' והנה הוא דוחק. דהא הטור כתב שתפילת נעילה הוא י"ח ברכות

ע"כ נראה לי לבאר. הירושלמי. והוא דקאמר תחילה יום הכפורים שחל להיות בשבת אף על פי שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עלה ראש חודש שחל להיות בתענית אף על פי שאין נעילה בשל ר"ח מזכיר של ר"ח בנעילה. דמאי קאמר אוספין עלה ומהו הרבותא יותר בר"ח שחל להיות בתענית. והפ"מ נדחק בזה. ע"כ נראה לי לבאר ע"פ מאי דאמרינן בשבת (ד' כ"ד) איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה במוספין כיון דלית בי' מוסף בדידי' כו' או דילמא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות כו' וא"כ כיון דכל עיקר החיוב הוא משום יום הוא שנתחייב בד' תפילות. (פי' אע"פ שאין החיוב הוא משום חנוכה רק משום שבת אעפ"כ כיון שמ"מ יום הוא שנתחייב בד' תפילות. ע"כ צריך לומר של חנוכה). וע"כ אומר בירו' נמי דיוה"כ שחל להיות בשבת אע"פ שאין נעילה בשבת מזכיר של שב' בנעילה. והטעם הוא משום דיום הוא שנתחייב בנעילה, וע"כ כיון שהיום הוא של שבת צריך לומר של שבת אבל בר"ח שחל להיות בתענית הא דמתענין באותו יום הוא רק מפני עצירת גשמים אבל הי' גשמים יורדים בשחרית קודם חצי היום לא היו משלימין וא"כ תענית צבור אינו שי כל כך להיום אלא דאם הוא תענית צבור צריך להתפלל ע"ז אומר דאפילו בתענית צבור אמרינן דכיון שצריך להתפלל נעילה באותו יום אמרינן ג"כ דיום הוא שנתחייב. וע"כ צריך לומר של שבת בנעילה. דאפי' בתענית ציבור נמי אמרי' דיום הוא שנתחייב בתפילת נעילה. וע"כ אומר בירושלמי אוספין עלה ר"ח שחל להיות בתענית צבור כו' דאמרינן דצרי' לומר של ר"ח

וכן הא דקאמר ר' סימון בשם ריב"ל שבת שחל להיות בחנוכה אע"פ שאין מוסף בחנוכה מזכיר חנוכה במוסף