נועם ירושלמי על זרעים קיא

זית ואינו מצטרף לחצי זית האחרון. אלמא דלא אמרינן כיון שאכל חצי זית האחרון חזר לשלימותו ולא מתכפר בקרבן הראשון דהא חזר לחשיבותו להיות כזית שלם. אלא דכיון דתחילה היה חצי שיעור ולא חשוב (כמו שפירש"י בשבת (שם)( ע"כ אינו חוזר להיות חשוב אף בהשלמת השיעור

וע"ז אומר הירושלמי ואין יסבור ר' בון ב"ר חייא כר"ל דאמר רשב"ל אכל חצי זית בהעלם א' פטור ופי' ואינו צריך להביא קרבן אפי' אם השלים אח"כ לשיעור כזית אלמא דאינו חוזר וניעור להיות חשוב אלא כיון שנתכפר מתחילה תו אינו מצטרף וא"כ הכא אם אמר הריני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית א"כ אם אכל מתחילה החצי זית לא הוי שב מידיעתו דהא אומר דאינו פורש מחצי זית ואע"ג דאם משלים לשיעור דזית א"כ מכל כזית הוא פור אעפ"כ אינו חוזר וניעור לשלימות השיעור א"כ אפי' בכל האיסורים אם אמר הריני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית א"כ כיון שאכל חצי זית לא הוי שב מידיעתו א"כ תו אינו חוזר ומצטרף אף שאכל שיעור שלם) וע"ז אומר והכא אינו חייב כו' כצ"ל עד שיאכל שני זיתים פחות כל שהוא (וכן מצאתי בהגהת הגר"א] פי' דהא עד משהו של כזית אחרון אינו פורש. וא"כ לא הוי שוגג וע"כ בעינן שיהא שיעור שלם בשגגה חוץ ממה שאינו פורש וע"כ בעינן שיאכל עוד כזית פחות משהו וע"כ יצטרף המשהו של השלמת כזית ראשון שמן כזית שלם הוא פורש עם הכזית השני ואז הוי כזית שלם בשוגג וע"ז אומר אין יסבור כו' אינו חייב עד שיאכל שני זיתים פחות כל שהוא ודוק

וע"ז אומר מודה ר"ל באיסורי הנאה דבאיסורי הנאה חשוב החצי שיעור וע"כ אינו מתכפר אם אכל בהעלם א' עם כזית הראשון וע"כ חוזר ומצטרף ומודה רשב"ל ביוה"כ (פי' אם אכל ביוה"כ חצי זית וא"כ צריך שיהא יוה"כ מכפר על חצי זית וא"כ איך יצטרף אם אכל כזית ביוה"כ וכה"ג מקשה הש"ס בכריתות (דף י"ח) אלא מעתה אכל כזית חלב לפני יוה"כ כו' ויוה"כ במקום אשם תלוי קאי כו' וכן תקשה אם אכל בכדי אכילת פרס ביוה"כ א"כ כיון שאכל חצי כזית ביוה"כ כיפר יוה"כ וא"כ איך יצטרף (ובפרט לר"ל שסובר דידיעות ס' מחלקות לחטאות) וכן בירושלמי (שם) רשב"ל אמר ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת) וא"כ איך יצטרך ביוה"כ אלא ודאי כיון שאכל אח"כ והשלים השיעור מצטרף חצי זית הראשון להשלמת השיעור. וע"ז אומר מודה ר"ל ביוה"כ. והוא כמו דאמרינן בכריתות (ד' י"ח) כי קא מכפר יוה"כ אכולי שיעורא אפלגא דשיעורא לא מכפר. והמ"ל תמה ע"ז. אך הטעם דכיון דנשלם השיעור. א"כ מצטרף החצי זית הראשון ויוה"כ אינו מכפר חייבי חטאות ואשמות ודאין וע"ז אמר דמודה ר"ל ביוה"כ ומודה ר"ל באיסורי הנאה ועיין בכריתות (שם דף י"ח) שמקשה שם הש"ס דצירף את המעילה לזמן מרובה כו'. ומשני כי קא מכפר יוה"כ על איסורא על ממונא לא מכפר כי קא מכפר יוה"כ אכולי שיעורא אפלגא דשיעורא לא מכפר. וע"ז אמר דמודה בעתיד להשלים דמצטרף החצי שיעור הראשון [והא שאומר ואין יסבור ר' יוסי ב"ר בון כר"ל דאמר רשב"ל אכל חצי זית בהעלם א' פטור כו' וכמו שביארתי לפי זה יהי' בכל האיסורין שאכל אם אמר הריני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית אינו חייב עד שיאכל שני זיתים פחות כל שהוא והא דאמרינן בירושלמי (ס' פ' י"א דשבת) האיך עבידא כו' הרי אני אוכל חצי זית כו' דמשמע מזה דחייב הוא לר' יוחנן דלר' יוחנן כיון דאכל כזית כולו אעפ"י שאינו פורש מחצי זית אעפ"כ מתחייב קרבן דהא מכזית שלם הוא פורש וכמו שביארתי ודוק

ירושלמי (ספ"ו דתרומות) גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן שאין בהקדש תשלומי כפל כו' אמר ר' ינאי לצדדין הוא מתניתא יש בו כזית ואין בו שוה פרוטה משלם להקדש יש בו שו"פ ואין בו כזית משלם לשבט יש בו כזית ויש בו שוה פרוטה שמעון ב"ר ווא בשם ר' יוחנן משלם להקדש ר' יוחנן אמר משלם לשבט אמר ר' זעירא גזירת הכתוב הוא ואיש כי יאכל קודש בשגגה למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך כהנא אמר משלם שני חומשין חומש לשבט וחומש להקדש

והנה צריך לבאר הא שאמר ר' ינאי לצדדין הוא מתניתא וגם במאי פליגי שמעון בר ווא ור' יוחנן ור' זעירא וכהנא. ע"כ נראה לי לבאר אהא דתנן גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן כו' דלכאורה איך חל איסור הקדש על תרומה הא אין אחע"א וע"כ צריך לומר דחל משום דהוי איסור מוסיף וכמו שכתב הרמב"ם (פ"י מה' תרומות ה' כ"ד וכ"ה) הי' התרומה הקדש לבדק הבית וגנבה ואכלה אינו משלם תשלומי כפל כו' אכל משלם קרן ושני חומשים חומש משום אוכל תרומה וחומש משום שנהנה מן ההקדש כו' ומפני מה חל איסור הקדש על איסור התרומה מפני שהתרומה אסורה לזר ומותרת לכהן הקדישה נאסרה על הכהן לפיכך נוסף בה איסור אף על ישראל עכ"ל. וא"כ איפשר לומר דר' ינאי לית ליה איסור מוסיף וא"כ איך חל הקדש על תרומה וע"ז אומר לצדדין היא מתניתא יש בו כזית ואין בו שוה פרוטה משלם להקדש (צ"ל לתרומה) יש בו שו"פ ואין בו כזית משלם להקדש וע"כ כיון דלית בי' כזית א"כ לא הוי רק חצי שיעור וע"כ חל הקדש על איסור תרומה

והנה בספרי א"ה (דרוש י') כתבתי דיש לדקדק מהא דספ"ה דכריתות (ד' כ"ד) דתני רבי אומר כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה ומעילה איסור מיתה וקא חייל על איסור חלב דאיסור כרת הוא ומביא מזה ראי' דר' ס"ל דבקדשים גלי קרא. ואמאי דילמא מיירי דליכא כזית חלב ואיכא שו"פ כו' וא"כ משמע מזה דלא חל על חצי שיעור ועיין תוס' שבועות (ד' כ"ג) ב' התירוצים שם וכן יש להביא קצת ראי' מהא דאמרינן בכריתות (ד' י"ח) איתיביה רבא אכל היום אכל למחר אכל היום נהנה למחר כו' ואפילו מכאן עד שלש שנים מניין שהם מצטרפים זע"ז ת"ל תמעול מעל ריבה ואמאי הא כיפר עליו יוה"כ אמרי כי קא מכפר יוה"כ על איסורא על ממונא לא מכפר ואי בעית אימא כי קא מכפר יוה"כ אכולי שיעורא על פלגא דשיעורא לא מכפר והמ"ל תמה על תירוץ השני וא"כ אמאי לא מתרץ הגמרא כגון שמעל שאכל חלב והאי ברייתא סברה דאין איסור חל על איסור וכמו דאית לי' לר' שמעון דאיכא דאמרי דבקדשים נמי אין איסור חל על איסור וא"כ איסור מעינה דקל הוא מיתה (לרבי) ואיסור קדשים איסור חמור כרת לא חל וא"כ איפשר לומר דתחילה אכל חלב חצי שיעור וע"כ לא אתי יוה"כ וכיפר על מעילה כיון דלא חל ואח"כ בשלש שנים נצטרף לפרוטה וא"כ יש שיעור שלם ומחלב ליכא רק חצי שיעור וע"כ חייל מעילה אחלב ואעפ"כ לא כיפר עלי' יוה"כ דתחילה לא חל עדיין דהוי חצי שיעור אחצי שיעור וע"כ לא כיפר עלי' יוה"כ דלא חל עד שנשלם השיעור דאז חל אחצי שיעורי וא"כ מוכח דס"ל דלמ"ד דאין איסור חל על איסור בקדשים אם כן לא חל על חצי שיעור ג"כ וכמו שכתבו התוספות בשבועות (ד' כ"ג) וכן משמע קצת מהא דאמרינן בחולין (ד' קי"ג) דאי אין איסור חל על איסור א"כ לא חל בשר בחלב על חלב משמע דאפילו אם אין בחלב רק חצי שיעור לא חל ועיין בספרי נ"י (ס"י) אך מהירושלמי מוכח דס"ל דאיסור שלם חל על חצי שיעור כמו דאמר לצדדין היא מתניתא יש בו כזית ואין בו שו"פ כו' יש בו שו"פ ואין בו כזית משלם להקדש אלמא דאתי שיעור שלם דמעילה וחל על חצי שיעור של תרומה אע"ג שביארתי דר' ינאי לית לי' מוסיף,

והנה עדיין צריך לבאר הא דאמרינן בירושלמי שם יש בו כזית ויש בו שוה פרוטה שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן משלם להקדש ר' יוחנן אמר משלם לשבט אמר ר' זעירא גזה"כ הוא ואיש כי יאכל קודש בשגגה למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך והענין הוא שאומר דאם יש בו כזית ויש בו שו"פ וא"כ אי אמרינן דלא חל בכולל או במוסיף א"כ לא חל הקדש על תרומה וא"כ צריך לשלם לשבט דהיינו בעד התרומה כמו שאמר סתמא דתלמודא בשם ר' יוחנן שר' יוחנן אמר משלם לשבט [והוא כמו דס"ל לר' יוחנן בחולין (ד' ק"ג) דאיסור מוסיף לא חל כמו שכתבו התוספות (שם) בד"ה מר סבר ר' יוחנן בהמה בחיים לאיברים עומדת ואיסור אבר ואיסור טריפה בהדדי הדדי קא אתי ומשמע דאי לאו לאיברים עומדת דאיסור טריפה קדים לא אתי איסור אבר וחייל עלה אף על גב דאיסור מוסיף הוא דאסור לב"נ. ותימא דבפ"ג דשבועות (ד' כ"ב) וביומא (דף ע"ג) גבי שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות קאמר ר' יוחנן בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים