נועם ירושלמי על נזיקין קסה

רשב"ל כשבעטו בהורייתן וא"כ לא הוי כשגגה וע"ז אומר מה מפקא מביניהן קיבלו עליהן וחזרו ובעטו על דעתי' דחברי' כיון שבעטו פטורין (נראה לי דצ"ל על דעתי' דר' זירא כיון שבעטו פטורין (פי' פטורין מלהביא פר מחמת שלא תלו בב"ד דכיון שבעטו פטורין) על דעתי' דר' זירא ונראה לי שצ"ל על דעתי' דחברי') מכיון שקיבלו עליהם משעה ראשונה הרי אלו חייבין (פי' על דעתיה דחברי' שאומרים דהטעם הוא משום שלא קיבלו רוב ציבור עליהן וא"כ כיון שקיבלו רוב ציבור עליהם אעפ"י שבעטו חייבים

שם (ה"ז) ר' יוסי בר בון אמר שאילתה דכהן משיח מן הדא הוריית ב"ד גדול הוריית ב"ד קטן (עיין בפ"מ שנדחק בזה הרבה) ולי נראה דצריך לגרוס אחר מתניתין (ה"ח) הורו ב"ד של א' מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהם אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטין פטורין דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין חייבין אלא על הוריית ב"ד הגדול בלבד שנאמר כו' ואח"כ צריך לגרוס ר"י בר בון אמר הדא שאילתא דכהן משיח מן הדא הוריית ב"ד הגדול הוריית ב"ד הקטן והפירוש הוא דאיתא לקמן בירושלמי (פ"ב ה"א) משיח שאכל בהוריית ב"ד פטור בהוריית משיח אחר חייב בהוראת ב"ד פטור שאין הוראת אחרים אצל הורייתן כלום (והוא ט"ס וצ"ל) שאין הוראתו אצל הוראת אחרים כו' (ודלא כהפ"מ) בהוריית משיח אחר חייב והוא שהורה כיוצא בו וע"ז אומר ר' יוסי בר בון אמר שאילתה דכהן משיח מן הדא הוראת ב"ד גדול הוראת ב"ד קטן (פי' אם הורה ב"ד קטן ואח"כ הורה הוא אחריהם אם הוא פטור משום שאין בהוראתו כלום או אם זהו דווקא בהוראת ב"ד גדול אבל לגבי הוראת ב"ד קטן הוי הוראתו הוראה וע"כ חייב)

שם (ה"ח) מאן דמר חובת ב"ד היא ב"ד סומכין מאן דמר חובה ציבור היא מי סומך דתני שלשה מכל שבט ושבט כו' פר טעון סמיכה אין שעירי עבודת כוכבים טעונים סמיכה דברי ר' יודה ר' שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים אין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה בזקנים שר' שמעון אמר כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה כו' ר' יוחנן בעי ציבור שמת א' מהו שיביא תחתיו התיבון והכתיב הבאים מהשבי כו' אלא מה עולה לא נאכלה אף חטאת לא נאכלה ר' יהודה אומר על עבודת כוכבים הביאום (פי' וא"כ מוכח שאין מיתה בציבור) וכמו דאיתא בהוריות (ד' ו') דפריך והא מייתי להו הני דחטאו ר' חייא בשם ר' יוחנן הוראת שעה היתה

עוד שם ר' ירמי' למד כן אלא פר טעון סמיכה בזקנים אין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה בזקנים אלא במי ר' ירמיה סבר מימר באהרן ובניו א"ל ר"י והתני ר' חייא וסמך וסמכו לרבות שעירי עבודת כוכבים בסמיכה ולא בזקנים ר' יוסי למד כן אלא חי טעון סמיכה באהרן כו' וכתוב כן וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי חי טעון סמיכה באהרן אין שעירי עבודת כוכבים טעונים סמיכה באהרן מה עבד לה ר' ירמי' פתר לה בכהן הדיוט והפ"מ פי' בדוחק

ע"כ נראה שיש בכאן ט"ס ונתחלפו השורות (וכצ"ל) והתני ר' חייא וסמך וסמכו לרבות שעירי עבודת כוכבים ואיך קאמר תחילה פר טעון סמיכה אין שעירי עבודת כוכבים טעון סמיכה וע"ז אומר ר' ירמיה למד כן פר טעון סמיכה בזקנים אין שעירי עבודת כוכבים טעון סמיכה בזקנים ר' ירמיה סבר מימר באהרן ובניו וע"ז פריך מברייתא כתוב כן וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי (פי' למה כתיב החי לכתוב חי אלא חי טעון סמיכה באהרן אין שעירי עבודת כוכבים טעון סמיכה באהרן) מה עביד לה ר' ירמיה פתר לה בכהן הדיוט (פירוש דכהנים הדיוטים סומכים ולא אהרן

) וע"ז אומר ר' יוסי למד כן אלא החי טעון סמיכה באהרן ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה אלא בזקנים והוא כמו דמסיק במנחות (ד' צ"ב) הא אמר ר' שמעון סמיכה בבעלים בעינן אלא תריץ הכי כו' אין שעירי עבודת כוכבים טעונים סמיכה באהרן אלא בזקנים

עוד שם ר' זעירא בשם רב המנונא כר' מאיר תני תמן הורו ב"ד ועשו קהל מת א' מב"ד פטורין מת א' מן הציבור חייבין אמר להן ר' מאיר אם לאחרים הוא פוטר לא כש"כ על עצמו אמרו לו יפטור לאחרים שיש להם במה לתלות ואל יפטור לעצמו שאין לו במה לתלות (ופי' רפ"מ כר' מאי' על ברייתא דלקמי' דתני תמן קאי דאליבא דר"מ היא שסובר דב"ד מביאין הפר ולא הציבור והילכך מת א' מב"ד פטורין דה"ל חטאת שמת א' מן השותפין מת א' מן הציבור חייבין ובהא דקאמר תני תמן) אמר להם ר"מ אם לאחרים הוא פוטר לא כל שכן על עצמו (והפ"מ פי' כאן וכן לקמן בדחוקים גדולים)

ע"כ נראה לי שנתחלפו השורות (וכצ"ל) הורו ב"ד ועשו קהל מת א' מב"ד פטורין מת א' מן הציבור חייבין ובכאן צ"ל ר' זעירא בשם רב המנונא כר' מאיר דתני תמן אמר להם ר"מ אם לאחרים הוא פוטר לא כש"כ על עצמו אמרו לו יפטור לאחרים שיש להם במה לתלות ואל יפטור לעצמו שאין לו במה לתלות

ונראה לי לבאר דתחילה רצו לפשוט מהברייתא על הא דבעי ר' יוחנן ציבור שמת א' מהן מהו שיביא תחתיו (פי' דמיבעי' לי' אם יש מיתה בציבור וע"כ רצה לפשוט מהך ברייתא הורו ב"ד ועשו קהל מת אחד מב"ד פטורין מת א' מן הציבור חייבין. ובתחילה רצו לאוקמי הברייתא כר' שמעון דאמר דב"ד מביאים עם הציבור וע"כ אמר מת א' מן הציבור חייבין והוא דאין ציבור מתים מת א' מב"ד פטורין דה"ל חטאת שמת א' מן השותפין וע"כ פטורים וא"כ מוכח מזה דאין הציבור מתים פי' ואם כן נפשטה הבעי' דבעי ר' יוחנן ציבור שמת א' מהן מהו שיביא תחתיו ואיפשר שנתחלפו השורות וצריך לגרוס בכאן תחילה בעי ר' יוחנן ציבור שמת א' מהן מהו שיביא תחתיו וע"ז מביא הברייתא לפשוט והוא דמתניתין אתי כר' שמעון וע"כ מת א' מן הציבור חייבין דאין הציבור מתים משא"כ אם מת א' מב"ד דה"ל חטאת השותפין ומתה והוא כמו דאיתא בהוריות (ד' ו') מת א' מן הציבור חייבין מת א' מב"ד פטורין אמר ר' ירמיה אמר ר' ר"מ היא כו' מתקיף לה רב יוסף ונוקמי כר"ש דאמר ב"ד עם הציבור מת א' מן הציבור חייבין דאין הציבור מתים מת א' מב"ד כו' דחטאת השותפין היא וע"כ פשיט זה הירושלמי נמי דאין הציבור מתים

וע"ז אומר ר' זעירא בשם רב המנונא כר"מ והוא כמו דאיתא בהוריות (שם) אמר ר' זעירא ר' ירמי' אמר רב ר"מ היא דאמר ב"ד מביאים ולא ציבור הילכך מת א' מן הצבור חייבין דהא קאים כולה ב"ד מת א' מב"ד פטורין דה"ל חטאת שמת א' מן השותפין ומשום הכי פטורין

וע"ז מביא ראי' דר"מ היא דתני תמן (פי' בברייתא שם) אמר להן ר"מ אם לאחרים הוא פוטר לא כש"כ על עצמו אמרו לו פוטר לאחרים שיש להם במה לתלות ואל יפטור לעצמו שאין לו במה לתלות והוא דאמר להן היינו חכמים שסוברים כר"ש דאמר ב"ד מביאים עם הצבור (והוא כמו דאיתא בהוריות (ד' ג') וכן שם (ד ג') מאן חכמים ר"ש היא דאמר ב"ד מייתי עם הצבור) וע"ז אומר אמר להן ר"מ אם לאחרים הוא פוטר לא כש"כ על עצמו כו' והוא כמו שכתבו התוס' במנחות (ד' צב) בד"ה הא לר"ש סמיכה בבעלים בעינן ואהרן לאו בעלים הוא דאי משום שמתכפר עם כל ישראל הא אמר ר"ש במסכת הוריות (ד' ה') פר ושעיר לכל שבט והא דהוי זקנים כבעלים אעפ"י שיש פר ושעיר לב"ד בפני עצמן כיון דעל ידיהן נעשה החטא קרי להו בעלים

וע"ז אומר אמר להן ר"מ אם לאחרים הוא פוטר לא כש"כ על עצמו (פי' שאמרו לר"ש שאומ' דב"ד מביאין לעצמם והציבור מביאין לעצמם הא כיון דב"ד סומכים על הפר שמביאין הציבור וסמיכה בעינן בבעלים וא"כ איך סומכין הב"ד אלא ודאי דהב"ד הוי כבעלים וא"כ כיון שפוטרן בסמיכתן לאחרים מפני דהוי בעלים משום שהחטא נעשה על ידם א"כ יתכפרו באותו הפר ג"כ ולמה צריכים ב"ד להביא פר) וע"ז אומר אמרו לו (פי' דחכמי' שסברו כר"ש השיבו לו יפטור לאחרי' שיש להם במה לתלות (פי' כיון שהחטא נעשה על ידם הוי בעלים וע"כ סומכין על הפר והוא פוטר לאחרים שיש להם במה לתלות וא"כ לא הוי החטא כל כך ע"כ מתכפרים באותו הפר (בסמיכת הזקנים) ואל יפטור לעצמו שאין להם במה לתלות א"כ החטא של הזקנים גדול יותר וע"כ צריכים פר לעצמם וא"כ מוכח מזה מהא דהני תמן בהך בריית' דאמר להם ר"מ אם לאחרים הוא פוטר דהך ברייתא אתי כר"מ דהב"ד מביאין ולא הציבור (וא"כ לא מוכח לענין מה דבעי ר' יוחנן צבור שמת א' מהן