נועם ירושלמי על נזיקין קנה

את השני' והתרו בו משום אותו ואת בנו לוקה משום עבודת כוכבים נסקל נתן את השלישית פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל דאיתפלגון השוח' אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים ר' יוחנן אמר אם התרו בו משו' אותו ואת בנו לוקה משום עבודת כוכבים נסקל רשב"ל אמר אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה וכו'

והנה הפ"מ פי' נתן את השני' והתרו בו משום אותו ואת בנו כלומר אם ישראל נתן את האבן השני' למרקוליס ועדיין חסירה היא אבן השלישית מלמעלה ובשעת נתינת אבן השני' שחט בהמה לשם מרקוליס והיא הי' אותו ואת בנו ששחט אמה או בתה היום ונמצא יש כאן איסור אותו ואת בנו והתרו משום אותו ואת בנו לוקה ופי' הפ"מ בהא כולי עלמא לא פליגי דלוקה הואיל ואין כאן חיוב מיתה משום עבודת כוכבים דאכתי ליכא שם מרקוליס עלה משום עבודת כוכבים אינו נסקל (כצ"ל) דהא הכא ליכא שם דעבודת כוכבים והיינו טעמא דר"ל דפליג לקמן מודה בזה נתן את השלישי' מלמעלן דהשתא איכא עבודת כוכבים ושחט אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים פלוגתא דר"י ור"ל דאתפלגון בעלמא כו' והוא דוחק דא"כ בהא דשחט אותו ואת בנו באבן השלישית דהיינו שנעשו עבודת כוכבים ליכא חידוש דפליגי בה ר' יוחנן ור"ל דהא זהו פלוגתייהו בהשוחט אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים ורק הא דמשמיענו הא דבאבן הב' לוקה משום אותו ואת בנו דאכתי לא הוי עבודת כוכבים וא"כ אמאי לא ילקה ואיפשר לומר דהחידוש הוא משום דמיתה דמיחייב עליו באבן הב' הוא מפני שהניח אבן השני' והוי אתחלתא דחיוב מיתה אם יניח אבן הג'. והוא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ג דב"ק ה"ד) בן סורר ומורה מהו שיהא חייב בתשלומי כפל בגניבה הראשונה או מאחר שהוא בהתרי' מיתה יהא פטור (פי' דכיון דמה דמתחייב מיתה בגניבה שני' היא משום גניבה הראשונה וא"כ כמו התחלת החיוב והוא כמו דאיתא בכתובו' (ד' ל"א) דאמר ר' אבין הזורק חץ מתחילת ארבע לסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שעקירה צורך הנחה היא כו' ואמרינן התם איכא בינייהו המעביר דהא מצי לחזור וה"נ הרי יש בידו שלא לבוא לידי חיוב מיתה

ולי נראה שיש ט"ס בירושלמי נתן את השני' והתרו בו משום אותו ואת בנו (והוא ט"ס וצ"ל) משום עבודת כוכבים לוקה. והוא כמו דאיתא לקמן (ה"ד) העושה כו' לעבודת כוכבים אע"ג דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר (והוא ט"ס וצ"ל אין המחובר נאסר) מתרין בו על כל קורנס וקורנס לכשיגמר לוקה וא"כ לוקה בעשיית עבודת כוכבים וע"ז אומר נתן את השני' והתרו בו משום עבודת כוכבים לוקה היינו משום עשיית העבודת כוכבים וכמו דכתי' לא תעשה לך פסל כו' וא"כ משמע דלוקה על כל קורנס וקורנס וע"ז אומר דבעשיית המרקוליס אם התרו בו בשעה שהניח אבן השני' לוקה משום עשיית עבודת כוכבים נתן את השלישית פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דהא הכא יש כאן ב' עשיות המרקוליס שלוקה. משום עשיית המרקוליס שהיא עבודת כוכבים וחייב מיתה מחמת עבודת כוכבים וכמו דאמרינן בע"ג הניחה למ"ד עבודת כוכבים של עובד כוכבים נאסר מיד אלא למ"ד עד שתעבד תשתרי דהא לא פלח לה אמר לי' כל אחת ואחת נעשית עבודת כוכבים לעצמה ותקרובות לחבירתה וא"כ יש בזה חיוב מיתה ג"כ) וע"ז אומר פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל דאתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים ר' יוחנן אמר אם התרו בו משום אותו ואת בנו לוקה משום עבודת כוכבים נסקל. רשב"ל אמר אפי' התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שאילו היו התרו בו משום עבודת כוכבים הי' נסקל ותנא נמי תלי בפלוגת' דר' יוחנן וריש לקיש דלר' יוחנן אם התרו בו משום לאו דעשיית עבודת כוכבים ולא התרו בו משום דעבודת כוכבים במרקוליס לוקה ולר"ל אינו לוקה מאחר שאם התרו בו הי' פטור ממלקות משום דקם לי' בדרבה מיני' ע"כ אפילו לא התרו בו נמי אינו לוקה ודו"ק

(שם) ר' יוחנן אמר לר' חייא בר בא בבלי' תרין מילין סלקין מן גביכון מששוטיתא דתעניתא וערובתא דיומא שביעיא רבנן דקיסרין אמרין אוף הדא מקזתא עיין בספרי נועם ירו' (פ"ה דברכות מה שביארתי על הא דאמרו רבנן דקיסרי אף הדא מקזתא: [ואיפשר לומר דקאי על הא דתנן בנדה (ד' י"ט) כדם המכה ואמרינן בירוש' ר' יעקב ב"ר אחא ר' עולא דקסרין בשם ר חנינא כדם המכה שלקה ושנה כו' ר' אבהו אייתי קומי ר' אלעזר באילין קוזקזתיהון (פי' כדם הקזה) והוא כמו דאמרינן בנדה (ד' י"ט) מאי כדם המכה אר"י אמר שמואל כדם שחיטה כו' אמי וורדינאה אמר ר' אבהו כדם אצבע קטנה של יד שנגפה וחייתו וחזרה כו' רב נחמן אמר כדם הקזה וא"כ הוא דלא כר' עולא דקסרין שמפרש כדם המכה שלקה ושנה, וע"ז אומר רבנן דקסרין אמרין אוף הדין מקזתא שזה עלה מבבל והפי' הוא כדם הקזה ולא כמו שמפרש ר' עולא דקסרין כדם המכה שלקה ושנה אלא כרב נחמן שמפרש כדם הקזה והא דאמרינן שם ר' אבהו אייתי קומי ר' אלעזר באילין קוזקזתא א"ל כבר דהוא מראיו הוא כמו דאמרינן בנדה (ד' כ') שקלי לי' לקרני' קמייתא א"ל אדום דתנן כהאי שקלי אחריתא א"ל אשתני]

שם ר' אבהו בשם רב אבני מרקוליס שנתפזרו אין להם ביטול לעולם משום עבודת כוכבים שמע ר' יוחנן ומר יפה לימדנו רבי שכן המשתחוה לעבודת כוכבים של אוכלין אין להם ביטול לעולם (פי' שהוא כמו שביארתי (פ"ו דסנהדרין ה"ח) דהירושלמי סובר דאפי' לא הוי כעין פנים נמי הוי תקרובת ודלא כשיטת הש"ס דילן בעבודת כוכבים (ד' נ') אתו עובדי כוכבים אוקימו בי' מרקוליס אתו עובדי כוכבים אחריני דלא פלחו למרקוליס ושקלינהו וחיפו בהן דרכים וסטרטאות איכא רבנן דפרשי ואיכא רבנן דלא פרשי כו' מ"ט דמאן דפריש סבר לה כי הא דאמר רב גידל מניין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטילה עולמית כו' ומאן דלא פריש אמר בעינא כעין פנים וליכא) כיצד הוא מבטלה ברוק (פי' אף על גב דתנן במסכת עבודת כוכבים (ד' י"ג) רקק בפניו כו' אינה בטילה היינו בעבודת כוכבים שאינה של אוכלים אבל בעבודת כוכבים של אוכלין אמר שאינה בטילה עולמית) ע"ז אומר כיצד הוא מבטלה (פי' כיצד הוא הביטול של אוכלים אם הי' הביטול דלפררם אינו ביטול שכן דרכו של אוכל לפרר ואין זה כמו עבודת כוכבים שביטלה הוא ע"י שמשברה ע"ז אומר ברוק שאוכלים נמאס ברוק וזהו הביטול שלהם אם הי' להם ביטול) ופריך והא תני ר' חיי' אבני מרקוליס שנתפזרו אין להם ביטול (והפ"מ לא הגיה בה כלל) ולי נרא' שצריך להגיה והא תני ר' חייא אבני מרקולי' שנתפזר יש להם ביטול וכן הוא ברייתא שמביא בש"ס דילן (ד' נ') עובד כוכבים שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהם דרכים כו' מותרות א"ר פינחס כאן בנזרקות לה כאן באין נזרקות לה (פי' שבנזרקות לה הוי כעין זריקה ע"כ הוי כעין פנים והוי הקרובות כאן בשאין נזרקות לה כיון דלא הוי כעין זריקה ע"כ לא הוי כעין פנים וע"כ לא הוי תקרובת) והנה לעיל פירשתי דבשנזרקות לה לא הוי כעין זריקה ובשאין נזרקות אלא דמשתברות בזריקה הוי כעין זריקה וכעת נראה לי דהירושלמי סובר דאע"ג דלא הוי ממש כמו זריקה המשתבר' אעפ"כ הוי תקרוב' וכמו שביארתי לעיל בסנהדרין (פ"ז ה"ט) ר' שמואל בשם ר' זעירא ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים א"ל מטי תנא לקדשים ר' יוסי בשם ר' יוחנן זיבח לה טלה בעל מום חייב מאי כדון דמר ר' הילא לא תעשון כן וביארתי שם דזהו אפי' במחוסר אבר וגם סובר דלא בעינן דווקא עובדין אותה במקל ואפי' אין עובדין אותה במקל וע"כ לפי שיטתו מתחייב בשחט לה חגב אע"ג דאין עובדין אותו בכה"ג ולא כמו שיטת הש"ס דילן לפי התוס' שם (ועיין בר"ן)

וע"ז אומר כהדא ר"ש ברבי הוי לי' מרקוליס גו חקלא כו' א"ל דידי אינון שמע ר' חייא כו' ולא ר' חייא רבא תניתא (פי' דבאינן נזרקות לה מותר כו' ומזה מוכח דהגירסא הוא כמו שהגהתי דר' חייא רבה סובר דיש להם ביטול

וא"כ נתבאר מזה דהירושלמי סובר דכיון דהוי כעין פנים קצת אע"ג דלא הוי זריקה המשתברת אפ"ה הוי תקרובת ואפי' אין עובדין אותה כלל בכך אפ"ה הוי תקרובת

שם (ה"ב) מתניתין מצא כו' עטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב לגבי מזבח אסור. ובגמ' אמ' ר"י לא סוף דבר עטרות של שבלים אלא אפי' עטרות של וורד ופי הפ"מ דבעטרות של שיבלים שכיוצא בו קרב על המזבח בבכורים אלא אפי' עטרות של ורד שבכיוצא בו אינו קרב ע"ג המזבח ולפי מה שביארתי הירושלמי לשיטתי' דלא בעינן זריקה המשתברת והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בעבודת כוכבים (ד' נ"א) תנן מצא בראשו מעות כו' הרי אלו מותרים פרכילי ענבים ועטרות של שבלים כו' אלא פרכילי ענבים ועטרות של שבלים לא כעין פנים איכא ולא כעין זריקה משתברת איכא אמר עולא כגון שבצרם מתחילה לכך ובירושלמי לא קאמר משום דלהירו' הוי כעין פנים מחמת שהוא קרב ע"ג המזבח רק באבנים של מרקוליס שם אמר דווקא בנזרקות וע"כ הוי תקרובת עבודת כוכבים ואין להם ביטול אבל בלא"ה הם כעבודת כוכבים ויש להם ביטול ודו"ק]

שם (ה"ד) בר קפרא אשכח חד עיזקא צר חד טלי דארמאי