נועם ירושלמי על נזיקין קמו

ואהן בן בית עוד הוא כנושא ונותן שלא בחשבון וע"ז אמר ר' זעירא כהדא דר' יוסי עי"ש. והפ"מ פירש דקאי על הא דאיתא (ר"פ המפקיד) אמר נשבע אני וראה אותן שמגלגלין עליו שבועות אחרות וחזר ואמר משלם אני חוששין אמר ר' יוסי לא חייבה התורה שבועה להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם רצה לשלם ישלם ואם רצה לישבע ישבע וע"ז אומר ר' זעירא כהדא דר' יוסי (פי' כפלוגתא דר' יוסי) ולי נראה שצ"ל כרבנן דר' יוסי וא"כ יהי' מוכח שהפי' הוא כפי' הרי"ף דפליגי בזה אם אח"כ רוצה לשלם שלא יגלגל עליו שבועות אחרות ולא כפי' הרא"ש בסוף שבועות שמפרש בסיף שבועות דלא פליגי לענין אם יכול לחזור ולשלם אלא אם מקני לי' כפילא עיי"ש]

עוד שם עד כמה מגלגלין עליו אמר ר' יוחנן עד כדי שיאמר לו עבדי אתה הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי וכי יש עבד עברי בזמן הזה והנה הפ"מ פירש הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי בתמי' ואם הי' כהן איך יכול לגלגל עליו טענה זו והא אין כהן נמכר בעבד עברי לפי שאינו יכול להיות נרצע שנעשה בעל מום שגה בזה דהא אמרינן (בפ"ק דקידושין) אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"כ כהן אינו נרצע אבל הוי עבד עברי דהא אמרינן שם עבד עברי כהן מהו שימסור לו רבו שפחה כנענית וע"כ נראה לי שהפי' הוא כך הגע עצמך שהי' כהן (פי' וא"כ איך יכול לגלגל עליו שאינו עבד כנעני שתחילה הי' סבור שהפי' הוא שלא נמכר לו בעבד כנעני) וע"ז משני בעבד עברי (פי' שיכול לגלגל עליו שלא יהא נמכר בעבד עברי) וכן הוא בקידושין (דף כ"ח) בש"ס דילן

עוד שם אמר רב שמואל בר יצחק שמרה דלא כן מה אנן אמרין שמרה לא בטלי' היא בעל בעל מה בעל שנאמר להלן משמט אף כאן משמט דברים שהן משה ידו שביעית משמטתו ודברים שאין משה ידו אין שביעית משמטתו לא אותו ולא שבועתו כל ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטת אינה משמטת שבועתו והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד

ולכאורה הי' נראה לגרוס שמטה לא (פי' דקאי אמתני' נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל (פי' שבועת השותפין לאחר שחלקו והשביעית משמטת את השבועה וא"כ קשה דהא השביעית משמטת את השבועה אינו שייך למה שאמר בתחילה ולא קאי רק אמלוה). וא"כ לפי מאי דאמרינן בתחילה דאם נתגלגל לו בבועה ממקום אחר ע"כ אפי' רוצה לשלם התביעה שהי' מתחילה אפ"ה או ישלם הכל או ישבע על הכל וא"כ ה"נ כיון שנתחייב יב גילגול שבועה ע"י מלוה וא"כ הו"א דאעפ"י שהשביעית משמטת אח"כ שבועת המלוה אעפ"כ צריך לישבע שבועת השותפין וע"ז קמל"ן מתני' דנתחייב לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והשביעית משמטת את השבועה דכיון דהשביעית משמטת את השבועה שאח"כ שהוא ע"י מלוה ע"כ ממילא בטלה השבועה ראשונה ג"כ ולא דמי להתם דהתם טוענו או שישבע על הכל או שישלם הכל וע"כ אפי' רוצה לשלם אפ"ה צריך לישבע על הכל משא"כ בשביעית כיון דעיקר השבועה בטלה בטל לי' הגילגול נמי

וע"ז אומר רב שמואל בר רב יצחק שמרה וצ"ל שמטה בטלי' פי' דבטל לי' הגילגול נמי וע"ז אומר דלא כן מה אנן אמרין שמיטה לא בטלי' (פי' דאי לא תנן במתניתין הוי אמינא דשמיטה לא בטלי' והוא דכיון דנתחייב שבועה ע"י הגילגול אפ"ה אף דשביעית שמטה את הגילגול אעפ"כ לא בטלה שבועה ראשונה וכמו שאם הי' אומר אח"כ שישלם הטענה הראשונה שעליו נתחייב הגילגול אעפ"כ צריך לישבע על הכל וע"כ קמל"ן תנא דמתניתין דשמטה בטלי' והטעם הוא מדכתיב בעל (פי' שנאמר כל בעל משה ידו ונאמר ונקרב בעה"ב אל האלקים מה בעל שנאמר להלן משמט אף כאן משמט (פי' אף שאינו משמט רק שבועת המלוה אבל שאר השבועות אינו משמט כמו דאמר דברים שהן משה ידו שביעית משמטתו ודברים שאין משה ידו אין שביעית משמטתו ואעפ"כ אם נתחייב לו שבועה על המלוה דמגלגלין עליו שביעת השותפין אעפ"כ אם נשמטה שבועת המלוה בטלה נמי שבועת השותפין וע"ז כתיב בעל מה בעל שנאמר להלן משמט אף בעל שנאמר כאן משמט וע"כ אם נתחייב לו שבועת המלוה ממקום אחר ומגלגלין עליו את השבועה ראשונה ואח"כ נשמטה שבועות המלוה ממילא בטל נמי השבועה ראשונה ג"כ והוא משום דכתיב בעל מה בעל שנא' להלן משמט אף בעל שנאמר כאן משמט וע"כ תנן דנתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והשביעית משמטת אף שבועה שע"י גילגול נמי אעפ"י שהיא אינה ממלוה והוא משום דכתיב בעל בעל א שביארתי]

עוד איפשר לומר דא"ר שמואל בר רב יצחק שמ רה (צ"ל לא) (פי' שאינה משמטתו רק השבועה שע"י מלוה אבל לא שבועת השומרין והשותפין) וע"ז אומר דלא כן מה אנן אמרין שמרה לא בטלי' והאי בטליה הוא ט"ס והי' כתוב כמלוה ונפל טעות בדפוס והדפיסו בטלי' וכצ"ל דלא כן מה אנן שמרה כמלוה (פי' שמירה כמלוה דהא לא כתיב בשמיטה רק מלוה ולא שמירה וכל הדברי' ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו ע"ז משני בעל מה בעל שנאמ' להלן משמט אף כאן משמט וע"ז קמל"ן דשמרה לא בטלי' (צ"ל כמלוה) דדברים שהשביעית משמטתו משמט שבועתו ודברים שאין השביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו וכמו שביארתי ודו"ק: ארבעה שומרין פרק

שמיני

(ה"א) אמר ר' יוחנן ארבעה שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קנין ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר אף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קנין אמר ר' יוסי בי ר' בון ומתניתא אמרה כן המקבל שדה מחבירו כו' וכבר ביארתי במ"א שהפ"מ נדחק בזה וצ"ל הברייתא שהובאה בב"ק (ד' קי"ט) הגוזל את הפרה ושטפה נהר חייב להעמיד לו פרה דברי ר"א וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך ואמרינן התם במאי קא מיפלגי אמר רב פפא הכא במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו והי' פרה רבוצה בו ושטפה נהר דר"א לטעמי' ורבנן לטעמייהו ופירש"י וגזלן לא משכה והוי כקרקעות ולר"א דאמר שדה נגזלת קונה פרה עמה וחייב לשלם דמטלטלין נקנין אגב קרקע ולרבנן לא קנה שדה ולא פרה שבה וע"כ צ"ל הכא אמר ר' יוסי ב"ר בון ומתניתא אמרה כן הגוזל שדה מחבירו כו' והוא ברייתא דב"ק (ד' קי"ט) דפליגי ר"א ורבנן דלר"א דשדה נגזלת הוי קנין וחייב ולרבנן פטור וא"כ מוכח דאף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קנין]

עוד שם תני וגונב מבית האיש עי' מה שביארתי על זה ופ' מרובה)

עוד שם אם בעליו עמו לא ישלם מהו שישבע ר' זירא אמר נשבע ר' חיננא ור' לא תריהון אמרין אינו נשבע מתניתא מסייע לר' חנינא ולרבי לא שבר שבוי' ומתה שהן פטורין בנושא שכר והשוכר והשואל בבעלים פטור שלא בבעלים חייב אבידה וגניבה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר לא כש"כ בשואל בבעלי' פטור שלא בבעלים חייב מאן דמר פשיטא שהוא נשבע צריכא ליה שישלם

והנה הס"מ נדחק בזה מאוד וראיתי להנתיבות בחו"מ (סימן רצ"א) שכת' על הקצה"ח שנסתפק אם חייב שבוע' השומרין בבעלים וכתב שחייב והא שמצא ראי' בירושלמי פ' בתרא דשבועו' פלוגתא דר' זירא אמר נשבע ור' חנינא אמר פטור עי"ש ג"כ אין ראי' דשם לענין שבועה שלא פשעתי בה מיירי ומאן דפוטר הוא משום דסובר דפשיעה בבעלים פטור ועי"ש במפרש שכן מוכח כל הסוגיא שם ואדרבא מוכח משם ראיה להיפוך דמוכח שם דאלו הי' פשיעה חייב הי' חייב שבועה אלמא דמדין שבועה לא אימעיט לפי"ז משמע דשבועה שאינה ברשותו שהוא עיקר שבועת שומרין דחייב לישבע כיון דאם הוא בעין ודאי דחייב להחזיר משא"כ שבועה שלא פשעתי שפיר קאמר בירושלמי דפטור כיון דה"ל פשיעה בבעלים ופטור וכתב שם הנתיבות ואגב אפרש קצת דברי הירושלמי שם ובעל פני משה לא ירד לעומקו וזה לשון הירושלמי שם מתניתא מסייע לר' חנינא בשבורה ומתה שהן פטורין בנושא שכר השואל שלא בבעלים חייב בגניבה ואבידה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר לא כש"כ דבשואל חייב מאן דמר פשיטא שהוא נשבע צריכא ליה שישלם (פי' דהך תנא דבריית' ס"ל דשוכר כשומר חנם דמי כדמוכח מסיפא דברייתא וכמו שפי' בעל פני משה בעצמו) ולזה מקשה לר' זירא דס"ל שנשבע דהא ע"כ מה דנקט בברייתא גניבה ואבידה שהן חייבין בשוכר ע"כ בגניבה ואבידה דפשיעה דהא שוכר כשומר חנם וכיון דפשיטא לר' זירא דשואל בבעלים ישבע שלא פשעתי אע"ג דבבעלים ליכא ק"ו דברייתא וע"כ ס"ל מסברא דפשיעה חייב מטעם מזיק א"כ קשה לי' צריכא שישלם (פי' דלמה צריך לק"ו שישלם השואל בפשיעה שלא בבעלים הא בפשיעה משלם אפינו בבטלי' אף ע"ג דליכא ק"ו) והמפרש דחק עצמו בחנם כו' עיי"ש

אך שלפי"ז קשה דמנין פשיטא לי' דשוכר כשומר חנם ואם מסיפא דברייתא הא אדרבא אמרינן אח"כ מתניתא מסיי' לר"ז כו'

ולי נראה דיש ט"ס בירושלמי ונתחלפו השורות (וכצ"ל) מתניתא מסייע נר' חנינא ולרבי לא שבר שבוי' ומתה שהן פטורים בנושא שכר והשואל בבעלים פטור והיא ט"ס ואינו ענין לכאן וע"כ צ"ל שלא בבעלים חייב ואח"כ צריך לגרוס כלא בבעלים חייב בבעלים פטור (פי' דמדלא קאמר רק קל וחומר שלא בבעלים דחייב כשומר שכר והשוכר בגניבה ואבידה (דהאי ברייתא סברה דשוכר כנושא שכר) מכש"כ דחייב בשואל שלא בבעלים ואמאי לא תנא ק"ו בשואל בבעלים נמי כגון בפשיעה שיהא חייב אפי' בבעלים משומר חנם דמה שומר חנם שפטור מגניבה ואבידה חייב בפשיעה בבעלים שואל לא כש"כ וע"ז אומר שלא בבעלים חייב בבעלים פטור (פי' אפי' מפשיעה נמי דאל"כ ליעבד ק"ו אפי' בבעלים נמי) וע"ז משני פשיטא שהוא נשבע צריכא ליה שישלם (פי' דבזה פשיטא