נועם ירושלמי על נזיקין קיב

שכבר מת או שכבר נהרג מקומטריסין כו' היינו משום דאין נאמנים כמו דאמרינן בגיטין דבמילתא דשייכי בה כו' אבל בישראל נאמנים. וכן משמע מדקאמר מת פלוני נהרג כו' משמע דווקא בשכבר מת או כבר נהרג ובש"ס דילן איתא איש פלוני מת וע"כ אומר הכא גבי עבד שהקדישו בעליו שמזה ראי' שנתייאש אבל בלאו הכי בעבד לא מתייאש]: ארבע מיתות פרק

שביעי

(ה"א) מתניתין ארבע מיתות נמסרו לב"ד סקילה שריפה הרג וחנק ר' שמעון אומר שריפה סקילה חנק הרג זו מצות הנסקלין ובגמ' ר' שמעון אומר שריפה חמורה מסקילה ורבנן מרין סקילה חמורה משריפה ר"ש אומר חנק חמור מהרג ורבנן מרין הרג חמור מחנק ר"ש דרש כל שם בת כהן בשריפה ורבנן מרין כל שם ארוסה בסקילה ר"ש דרש מה בת כהן שהחמירה התורה כו' הנה בירושלמי הזה יש ט"ס הרבה והפ"מ נדחק בזה מאוד ע"כ צריך לבאר ולהגיה והוא דאמרינן בסנהדרין (ד' מ"ט) סקילה חמורה משריפה שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודה כוכבים מאי חומרא שכן פושט ידו בעיקר אדרבה שריפה חמורה שכן ניתנה לבת כהן שזינתה ומאי חומרא שכן מחללת את אבי' קסברי רבנן נשואה יצתה לשריפה ולא ארוסה ומדאפקה רחמנא לארוסה בסקילה ש"מ סקילה חמורה והנה שיטת הירושלמי נמי הכי הוא דלרבנן סקילה חמורה דרבנן סברי כל שם ארוסה בסקילה וא"כ מוכח דסקילה חמורה מדאפקה רחמנא לארוסה בסקילה וע"כ סברי דסקילה חמורה ור"ש סובר דכל שם בת כהן בשריפה (פי' אפי' ארוסה נמי וא"כ מדאפקי' רחמנא לארוסה בת כהן מכלל ארוסה בת ישראל אלמא דשריפה חמורה)

וע"ז אומר אח"כ ר"ש אומר חנק חמור מהרג ורבנן מרין הרג חמור מחנק ר"ש דריש מה בת כהן שהחמירה תורה בארוסה שהיא בשריפה הקילה בנשואה שתהא בסקילה (והוא ט"ס וצ"ל) ולא הקילה התירה בנשואי' שתהא בסקילה דהא ר"ש אומר כל שם בת כהן בשריפה בת ישראל שהקילה התורה בארוסה שתהא בסקילה אינו דין שמיקל עלי' בנשואה שתהא בהריגה (פי' אם הי' הרג חמור מחנק א"כ הי' בדין שתהא בהרג דנחית חד דרגא מארוסה שהיא בסקילה לנשואה דהא בבת כהן החמירה תורה דארוסה ונשואה בשריפה בת ישראל שהקילה התורה בארוסה שהיא בסקילה ונחית חד דרגא משריפה לסקילה א"כ נשואה נמי נחית חד דרגא ותהי' בהרג אם חנק קיל מהרג. אלא ודאי שחנק חמור מהרג וע"כ נחית חד דרגא בבת ישראל מארוסה לנשואה שארוסה היא בסקילה ונשואה בחנק והוא משו' דחנק חמור מהרג וזהו אליבא דר"ש דסובר דשריפה חמורה מסקילה וכל שם בת כהן היא בשריפה

וע"ז אומר ורבנן מה אם בת כהן שהחמירה התורה בארוסה שהיא בשריפה (והוא ט"ס וצ"ל בסקילה) הקילה בנשואי' שתהא בסקילה (והוא ט"ס וצ"ל בשריפה) (פי' דרבנן סברי דנשואה יצתה לשריפה ולא ארוסה וכמו שאומר בירושלמי דרבנן סברי כל שם ארוסה בסקילה) בת ישראל שהקילה התורה בארוסה שתהא בסקילה (והוא ט"ס וצ"ל) בת ישראל שהקילה התורה בנשואי' שתהא בחניקה אינו דין שיקל עלי' בנשואי' שתהא בחניקה (צ"ל בהרג) (פי' דרבנן סברי דמה בת כהן החמורה הקילה התורה בנשואי ונחית חד דרגא מסקילה לשריפה א"כ רצתה התורה להקל בנשואי' אך מחמת דבת כהן חמירא ע"כ נחית לה חד דרגא וא"כ אם הי' הרג קל הי' להתורה להקל בבת ישראל הנשואה ב' דרגות מבת כהן שהיא בשריפה ולא חד דרגא והטעם איפשר לומר שהוא כמו דאיתא בפסחים (ד' ק"ד) אמרי כהנים לוים וישראלים תרי מילי נינהו בין לוים לישראל דכתיב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי בין הכהנים ללוים דכתיב בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קודם הקדשים וע"כ כיון שבת כהן הנשואה הקילה התורה בחד דרגא מסקילה לשריפה א"כ בישראל הי' להתורה להקל בב' דרגות (שכהן גדול מישראל בב' מעלות הוא גדול מלוי הלוי גדול מישראל) וא"כ מוכח מזה דחנק קל מכולם וע"כ חייבת חנק. אבל אם הי' הרג קל הי' צריך שתדון בהריגה אלא ודאי שחנק קל ואיפשר ליישב ג"כ הא שאמר אינו דין שיקל בנשואי' שהיא בחנק (פי' וא"כ מוכח דחנק קל והפ"מ פירש בדחוקים גדולים עיי"ש

עוד שם ר' אבהו בשם ריב"ח כל מיתה שהיא למטה ממיתת אבי' בשריפה כשהיא אצל אבי' עם אבי' בשריפה ועם חמי' בסקילה את אבי' היא מחללת באש תשרף ר' אליעזר אומר עם אבי' בשריפה ועם חמי' בסקילה ונראה שצריך להיות תחלה ר' אליעזר אומר כו' ואחר כך צריך לגרוס ר' אבהו בשם ריב"ח כל מיתה שהיא למטה ממיתת אבי' כו' והוא דקאי לפרש דברי ר' אליעזר והוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' נ"א) ר' אליעזר אומר את אבי' בשריפה ואת חמי' בסקילה וע"ז קאי הא דאמר ריב"ח וכמו דאמרי' בסנהדרין (ד' נ"א) כל שהיא למטה ממיתת אבי' ומאי ניהו נשואה בת ישראל בחנק הכא במיתת אבי' בשריפה כל שהיא למעלה ממיתת אבי' ומאי ניהו ארוסה דאלו ארוסה בת ישראל בעלמא בסקילה והכא במיתת חמי' בסקילה ובירוש' צ"ל בהא דאמ' ריב"ח כמו דאיתא בש"ס דילן דכל שהיא למטה ממיתת אבי' כו' הכא במיתת אבי' בשריפה וכל שהיא למעלה ממיתת אבי' ומאי ניהו סקילה הכא במיתת חמי' בסקילה ומה שכתב הפ"מ כשהיא אצל אבי' כלומר אבל אם היא ארוסה ועדיין אצל אבי' היא לא נשתנית מיתתה מבת ישראל אלא דינה כמוה דעם אבי' זינתה בשריפה ועם חמי' זינתה בסקילה כדין שאר בת ישראל דבתו בשריפה וכלתו בסקילה וכן כתב אח"כ דדינה כבת ישראל דעם אבי' זינתה היא בשריפה והוא תמוה דכיון דהיא נערה המאורסה דינה בסקילה וסקילה חמורה וא"כ אם זינתה עם אבי' נמי היא בסקילה ואם סובר דאין איסור חל על איסור למה לי' לדחוק אלא צריך לגרוס כמו דאיתא בש"ס דילן

והנה כל מה שמאריך הירושלמי בטעמי' דר"ש ורבנן היינו רק במה דפליגי אם חנק חמור מהרג או שהרג חמור מחנק ובש"ס דילן (ד' נ') קאמר דלר"ש חנק חמור מהרג והוא כמו דתני' בברייתא תא דמדיחי עיר הנידחת ר"ש אומר בחנק וכח המדיח חמור מכח הנידח א"כ כיון שעיר הנידחת הוא בסייף ומדיחי עיר הנידחת הוא בחנק וא"כ מוכח דחנק חמור מסייף אבל רבנן סברי דמדיחי עיר הנידחת הוא בסקילה וא"כ אין ראי' דחנק חמור והא דסברי דסייף חמור מחנק שכן ניתן לעיר הנידחת ופריך אדרבא חנק חמור שכן ניתן למכה אביו ואמו ומאי חומרא שכן הוקש כו' אפי' הכי פושט ידו בעיקר עדיף ובירושלמי אמר טעמי אחריני הא דר"ש סובר דחנק חמור מהרג ורבנן סברי דהרג חמור

עוד שם ר' אבהו בשם ריב"ח רבנן דרשי אנשי עיר הנידחת בכלל עובדי עבודת כוכבי' הי' בסקילה יצאו לידון בקלה שבמיתות בשריפה כו' והנה גם כאן נדחק הפ"מ מאוד בפירושו

ע"כ נ"ל (שהוא ט"ס וצ"ל) עיר הנידחת בכלל עובדי עבודת כוכבי' הי' בסקילה יצאו לידון בקלה שבמיתות בהרג (כצ"ל) לא דייך שאת מוציאן בקלה שבמיתות בשריפה אלא שאת מוציאן בקלה שבמיתות בחניקה. והנה גם בזה יש ט"ס (וכצ"ל) לא דייך שאין את מוציאן בקלה שבמיתות בחנק אלא שאת מוציאן בקלה שבמיתות בהרג (פי' דרבנן סברי דהרג חמור מחנק והוא דרבנן סברי דעיר הנידחת בכלל עובדי עבודת כוכבים שהי' בסקילה והתורה הקילה עליהם לדון בסייף שהוא בהרג. וא"כ אם אתה אומר שהרג קל מחנק א"כ לא דייך שאין אתה מוציאן לחנק שהוא חמור אלא להרג שהוא קל יותר אלא ודאי דהרג חמור מחנק)

עוד שם ר' שמעון דרש נ"ה בכלל עובדי עבודת כוכבים הי' בשריפה (והוא ט"ס וצ"ל בסקילה) לא דייך שאת מוציאן לידון בסקילה (והוא ט"ס וצ"ל) לא דייך שאי אתה מוציאה לידון בסקילה אלא שאתה רוצה לידון בקלה שבמיתות בהריגה (והוא ט"ס וצ"ל בחנק) (וכמו דאמרי' בסנהדרין (ד' פ"ט) נביא שהדיח בסקילה ר"ש אומ' בחנק והוא משו' דמיתה כתיבה בי' מיתה האמורה בתורה אינה אלא חנק) (פי' מפני מה הקילה התורה להוציאה מסקילה לחנק שהיא קלה שבכולם אלא ודאי שחנק חמור מהרג ונחית חד דרגא מסקילה לחנק דהא לר"ש שריפה חמורה מסקילה ואי הוי חנק קיל מהרג א"כ נחית ב' דרגות מסקילה לחנק ואמאי הא בכלל עובד עבודת כוכבים הי' אלא ודאי שחנק חמור וע"כ סובר ר"ש דחנק חמור מהרג)

עוד שם ר' שמואל בר סיסרטאי בשם ר' אבהו מחליף רבנן דרשין נ"ה בכלל עובדי עבודת כוכבי' הי' בסקילה יצא לידון בקלה שבמיתות בשריפה (צ"ל בחנק) וא"כ לרבנן נחית תרי דרגות מסקילה לחנק וא"כ רואים אנו שהקילה התורה בנ"ה וא"כ