נועם ירושלמי על נזיקין קיג

כיון שהקילה יותר מדרגא אחת א"כ למה נחית ב' דרגות אלא ודאי דחנק קל וא"כ היא קלה מכולם דאל"כ אמאי עונשו בחנק אלא ודאי שהיא קלה בכולם

עוד שם ר"ש דריש אנשי עיר הנידחת בכלל עובדי עבודת כוכבי' בשריפה (צריך להיות בסקילה) יצאו לידון בקלה שבמיתות בסקילה (צריך להיות בהרג) וא"כ מאי טעמא העמידה התורה על הרג כיון שרצתה להקל אלא ודאי דהרג קל. וע"כ אומר לא דייך אלא שאת מוציאה לדון בקלה שבמיתות בהרג (פי' כיון שהקילה התורה א"כ מסתמא הקילה בקלה שבכולם) אך זה קשה דאיך קאמר ר' אבהו דנ"ה בכלל עובדי עבודת כוכבים הי' ויצא לידון בקל שבמיתות בחניקה והא לרבנן אמרינן דנביא שהדיח בסקילה וכמו דאיתא בסנהדרין (ד' ט"ז) ושם וד' פ"ט) ואם נביא שמתנבא מה שלא שמע א"כ אין זה בכלל עבודת כוכבים ואיפשר לומר דר' אבהו פליג ואומר דחכמים דר"ש סברי דנביא שהדיח מיתתו בחנק (ואיפשר דבזה פליגי ר' אבהו בשם ריב"ח ור' שמואל בשם ר' אבהו שריב"ח סובר דרק ר"ש סובר דנביא שהדיח בחנק ועל כן אומר דלר"ש נה"ש בכלל עובדי כו' אבל רבנן פליגי עלי' בזה ור' שמואל בשם ר' אבהו סובר דאף רבנן סברי דנביא שהדיח הוא רק בחנק ועוד אפשר דהאי רבנן דר' שמעון לאו היינו רבנן דרבי שמעון דהתם או דלדברי ר' שמעון קאמרי

שם (ה"ב) אמ' ראב"צ תינוק הייתי ורוכב על כתיפו דאבא וראיתי בת כהן שזנתה והקיפוה חבילי זמירות ושרפוה א"ל תינוק היית ואין עדות לתינוק כד חמא דא מילתא לא הי' פחות מבן עשר שנין כד הי' מהלך עם רבי לא הוי פחות מתלתין שנין דלית אורחא דגברא רבא מהלך עם ב"נ פחות מתלתין שנין ותני כן אמר רבי מעשה שהייתי אני בא ור"א ברבי צדוק מבית שריון ואכלנו תאנים וענבים עראי חוץ לסיכה (ופי' הפ"מ ואין עדות לתינוק כדמסיק דבאותה שעה עשר שנים הי' כד הוי מהלך איידי דקאמר כמה הי' באותה שעה שראה מסיים כמה הי' בשעה שהלך עם רבי ותני כן שהי' מהלך עם רבי ביחד ובזמן שנתגדל ודן לפני חכמים הי' ומשמע מהפ"מ שר"א ברבי צדוק הי' תלתין שנין ושגה בזה

והענין הוא דהירושלמי אומר שר"א ברבי צדוק צריך לומר שהאריך ימים הרבה דהא ר"א ברבי צדוק אומר דמעשה בבת כהן שזינתה והקיפוה בחבילי זמורות כו' וא"כ הי' בזמן שדנו דיני נפשות בישראל וע"ז אומר כד חמא הדא מילתא לא הי' פחות מבן עשר שנין וא"כ כשחרב ביהמ"ק הי' בודאי בן חמשים דהא בן עשר שנין הי' כשראה שהקיפוה חבילי זמורות וארבעים שנה עד שלא חרב הבית ניטלו דיני נפשות מישראל וא"כ כשחרב ביהמ"ק הי' לא פחות מחמשים וכד הי' מהלך עם רבי לא היה פחות מתלתין שנין וקאי על רבי שלא הי' פחות מתלתין שנין כשהלך עמי ר"א ברבי צדוק. ורבי הי' טובא אחר החורבן וכמו דאיתא בפ"ק דר"ה (ד' י"ט) והא ר' יהודה בן שמוע תלמידו של ר"מ ור"מ בתר הכי הוי ופירש"י ור"מ בתר חורבן הוי כמה דורות דהא בימי ריב"ז חרב הבית ור"א תלמידו של ר"ע כדאמרינן פ"ק דעירובין כו' וא"כ רבי שהי' אח"כ תלמידו של ר"ש א"כ הי' אחר החורבן ור"א ברבי צדוק כשהלך עמו היה רבי בן שלשים שנה א"כ האריך ימים טובא ואפ"ל כמו שכתבו התוס' בכתובות (ד' ל"ב) בד"ה מיום שחרב כו' דלפעמים לצורך שעה היו חוזרין סנהדרין ללשכת הגזית אך בש"ס דילן ביומא (ד' ע"ט) איתא אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל ר' אליעזר בן שמוע הביאו לפניו תאנים וענבים ואכלנום אכילת עראי חוץ לסוכה א"כ הי' המעשה אצל ר' אליעזר בן שמוע ולא אצל ר' אליעזר ברבי צדוק]

שם (ה"ה) מתניתין אלו הם הנסקלין הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה כו' ובגמ' לכן צריכה בהעלם א' אבל בשני העלמות שכן אפי' באשה אחת בא עלי' וחזר ובא עלי' בהעלם א' חייב על כל אחת ואחת (ופי' הפ"מ לאו הכא קאי אלא על מתניתין דריש כריתו' דקתני התם להני דמתני' הבא על האם ועל אשת האב גם פי' הא דמני התם לשלשים ושש כריתות בתורה להכי אתא מנינא לאשמועינן שאם עשאן כולן בהעלם א' חייב על כל אחת ואחת)

והנה הפ"מ שגה בכל הלכה זו והירושלמי דקאמר לכן צריכא קאי על מתניתין דכריתות (ד' טו) אמר ר' עקיבא שאלתי את ר"ג ואת ר' יהושע כו' הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו מהו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת אמרו לו כו' וקאמר שם בגמ' היכי דמי אילימא כדקתני מאי תיבעי' לי' הרי שמות מחולקין הרי גופין מחולקין אלא הכי קתני הבא על אחות אביו שהיא אחות אמו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת מהו מי אמרינן הרי שמות מחולקין או דילמא אין גופין מחולקין כו'

וע"ז אומר בירושלמי לכן צריכה בהעלם א' (פי' הא דשאל ר"ע את ר"ג ואת ר' יהושע הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו היינו בהעלם א' אבל בשני העלמות שכן אפי' באשה אחת בא עלי' וחזר ובא עלי' חייב על כל אחת ואחת וכצ"ל) וע"כ ודאי דמיבעי' לי' בהעלם אחת אי אמרינן גופין מחולקין וחייב אפי' בהעלם אחת או לא

עוד שם ר"ש ברי' דר' הילל בן פזי בעא קומי דר' הילל בר פזי מתניתא באש' אחת שיש לה שמות הרבה כו' וכתב הפ"מ כלומר ממתניתין לא שמעינן אלא דשמות מחולקין מחלקין לחטאות כדקתני הבא על האם חייב עלי' משום אם ומשום אשת אב כו' וכבר ביארתי שהפ"מ שגה בזה ולא קאי רק על מתניתין דכריתות (ד' טו) במה ששאל ר"ע את ר"ג ור' יהושע

וע"ז אומר ר' שמעון ברי' דר' הילל בר פזי בעי קומי ר' הילל בן פזי מתניתא באשה אחת שיש לה שמות הרבה אבל אם היו נשים הרב' והעלמות הרבה בהעל' א' הוא (והוא ט"ס וצ"ל אבל אם היו נשים הרבה בהעלם א' כהעלמות הרבה הוא) פי' דר' שמעון בעי קומי ר' הילל דמתניתין דכריתות שם איירי באשה אחת שיש לה שמות הרבה והוא כמו דאמרינן בכריתות (ד' טו ושם) היכי דמי אילימ' כדקתני מאי תיבעי' לי' הרי שמו' מחולקין הרי גופין מחולקין אלא הכי קתני הבא על אחות אביו שהיא אחות אמו חייב אחת על כולן כו' מי אמרינן הרי שמות מחולקין כו' א"ל לא שמענו אבל שמענו הבא על ה' נשים נדות בבת אחת שהי' שם אחת שחייב על כל אחת ואחת משום נדה וראינו שהדברים ק"ו ומה הבא על ה' נשים נדות בבת אחת שהוא שם א' חייב על כל אחת ואחת משום נדה אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו שהן ג' שמות אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת איכא למיפרך מה לה' נדות שהן גופין מחולקין

וע"ז אמר ר"ש ברי' דר' הילל בן פזי בעי קומי ר' הילל בן פזי מתניתא באשה אחת שיש לה שמות הרבה אבל אם היו נשים הרבה בהעלם א' כהעלמות הרבה הוא וחייב על כל אחת ואחת והיינו שהפי' הוא שבא על אחותו שהי' אחות אביו שהיא אחות אמו. בל בגופין מחולקין פשיטא דחייב על כל אחת ואחת ולמאי שאלה

והנה שיטת הירושלמי דגופין מחולקין שחייב על כל אחת ואחת משום דהוא גרם להם וכמו דאמרינן בכריתות (ד' טו) הואיל והוא גרם להו להביא חמש חטאות ע"כ הוא מתחייב נמי ה' חטאות א"ל רבא לר"נ מי אמרינן הואיל והוא גרם להן והתני' הוא בהעלם אחת והיא בה' העלמות אינו חייב אלא אחת והיא חייבת על כל אחת ואחת אלא אימא הואיל וגופין מחולקין וע"ז אומר בירושלמי א"ל לכן צריכה בהעלם אחת (פי' דלעולם מיירי בנשים הרבה וכי תימא דהא פשיטא משום שהוא גרם להן זה אינו דהא אע"ג דהוא גרם להן אעפ"כ אינו חייב אלא אחת)

וע"ז אומר דאתפלגון הוא בהעלם א' והיא בחמשה העלמות ר' יוחנן אמר מביא קרבן א' והיא מביאה חמש' קרבנות רשב"ל אמר כשם שאינו מביא אלא קרבן א' כך אינה מביאה אלא קרבן א' שלא תאמר יעשו נשים הרבה והעלמות הרב' בהעלם א' (והוא ט"ס וצ"ל כהעלמות הרבה בהעלם א') (פי' שהוא בהעלם א' והיא בהעלמות הרבה ואעפ"כ אינו חייב אלא אחת אף שהוא גרם להם) וע"ז אומר דבגופין מחולקין חייב על כל אחת ואחת אך בירושלמי (פ"ז דסנהדרין) שכב שני זכרים כאחת מאחר שמחייבין על ידו שנים חייב שתים נשכב משני זכרים כאחת מאחר שמתחייבין על ידו שנים חייב שתים אלמא דאין הטעם משים גופין מחולקין אלא משום דמתחייבין על ידו שנים ואיפשר דפליגי בזה ועוד איפשר לומר דהתם לא גרם להן בודאי שיהיו העלמות הרבה אבל בנשים הרבה הוא גרם בודאי לכ"א מהן להתחייב חטאת והפ"מ שנה בכל הלכה זו והוא כמו שביארתי דקאי אמתניתין דכריתות

שם (ה"ו) מתניתין הבא על האם חייב עלי' משום אם ומשום אשת אב ר' יהוד' אומר אינו חייב עלי' משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו ובין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין ובין מן הנשואין הבא על כלתו חייב עלי' משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין ובין מן הנשואין כו' ובגמ' תניתא הכא תניתא בכריתות ניחא בכריתות שהוא מביא קרבן וחוזר ומביא קרבן אית לך מימר בסנהדרין שהוא נסקל וחוזר ונסקל אמר ר' יודן אבוי דר' מתני' להתריי' אתאמרת שאם התרו