נועם ירושלמי על נזיקין יא

ור"א ור"א סובר דחצי נזק משלם אלא דר"א סובר נזק שלם) וע"ז אומ' דל כן מה אנן אמרין צריך שיהיה המקלוט בידו (פי' שמדחה דהא דאמר ר"א דמשלם נזק שלם אינו מטעם דיש העדאה לצרורות וע"כ אומר ר"א דמשלם נזק שלם) דא"כ יהיו גללים צרורות וא"כ צריך שיהא המקלוט בידו אם תלך ברה"ר (פי' לדברי ר' אלעזר דאמרינן לעיל אמר ר"א כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר) (והוא לתרץ על מה שמקשה תחילה ואין דרכה להתיז צרורות (פי' וא"כ כיון דצרורות הוי אורחי' א"כ פטור ברה"ר וא"כ אמאי תנן במתניתין הי' מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלם חצי נזק וא"כ כיון דתני לה בהדי' דהי' מבעטת שזהו ע"י שינוי והוי תולדה דקרן וחייב בר"ה וא"כ משמע דצרורות נמי חייב ברה"ר) וע"ז פרי' ואין דרכה להתיז צרורות ומשני ר"א דכל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר)

וע"ז אומר דל כן צריך שיהא המקלוט בידו (פי' בתמי') והוא לפי מה שרוצה לפשוט מר"א דיש העדאה לצרורות (וכמו דאמרי' בש"ם דילן (ד' י"ח) ת"ש בהמה שהטילה גללים לעיסה ר"י אומר משלם נזק שלם ור"א אומר משלם חצי נזק ופליגי אם יש העדאה לצרורות) וא"כ לפי שיטת הירושלמי סובר ר"א דחייב נזק שלם משום דיש העדאה לצרורות וא"כ יהי' סובר דגללים הוי צרורות א"כ תקשי לר"א שסובר דכל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר (ודלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק ד' ג') ולרבא דמיבעי' לי' אמאי קרי לה תולדה דרגל לפוטרה ברה"ר דהא לשיטת הירושלמי סובר ר"א בדבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר) אלא ודאי שסובר ר"א דגללים כיון דאתי מגופה לא הוי צרורות (וכמו דאמרינן בב"ק וד' י"ח) גללים איצטריכא לי' סד"א הואיל ובתר גופי' גרירין כגופו דמי קמ"ל) והירושלמי סובר דכיון דבתר גופיה גרירין כגופי' דמי וע"כ ניחא שפטור דשן בר"ה פטור ולשיטת הירושלמי הוי תולדה דשן) (ולא כמו שפרש"י לשיט' הש"ס דילן דטינפה פירות להנאתה לא הוי תולדה דשן כמו שפרש"י בב"ק (ד' י"ח) ונראה בעיני דכל גללים להנאתה הוא ואפ"ה לאו תולדה דשן נינהו דשן הזיקא דגופה היא והני צרורות נינהו והא דאמרינן בפ"ק (ד' ג') טינפה פירות להנאתה הוי תולדה דשן היינו כגון שנתגלגלה עליהם כדרך סוסים וחמורים כו' דזהו דווקא לשיטת הש"ס דילן דלכ"ע צרורות פטור ברה"ר אבל לשיטת הירושלמי שסובר ר"א בדבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר וא"כ צריך שיהא המקלוט בידו אם תלך ר"ה אלא ודאי דהוי תולדה דשן ולא צרורות וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"א ה"א) ובסיכה גופה נהנה כמה דתימר השן אוכלת וגופה נהנה אוף הכא גופה נהנה

וע"ז אומר הדא דתימא כשאין דרכה לכן (פי' וא"כ הוי כאורחי' הוא אבל בשדרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידו דזהו משונה שיהא תמיד דרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידו דהוי משונה והוי תולדה דקרן)

עוד שם ר' הושעי' רבה ור' יהודה נשיאה הוון יתבין עאל ר' בא בר ממל ושאל כשכשה בזנבה כגון אילין פירדתא מהו ולא אמרין לי' כלום (פי' דמיבעי' לי' אי הוי אורחי' ותולדה דרגל או דהוי משונה והוי תולדה דקרן א"ל ר' הושעי' דל כן מה אנן אמרין צריך שיהא תופס בזנבה (פי' דודאי אורחי' הוי ופטור ברה"ר דאלו"ה דהוי משונה א"כ צריך שיהי' תופס בזנבה אלא ודאי דהוי אורחי' ופטור בר"ה) וע"ז אומר הדא דתימר בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא תופס בזנבה

וע"ז אומר ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכא לון בחצי נזק והנה הפ"מ נדחק בזה [ולי נראה דקאמר ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכא לון בח"נ (פי' דאם הוא אורחי' ודאי חיוב ברשות הניזק נזק שלם אלא דמיבעי' לי' בכשכוש יתירא אולי הוי משונה ותולדה דקרן וחייב חצי נזק ברה"ר או לא (פי' וזה שלא כהא דאמר תחילה אמר ר' אלעזר הטילה גללים משלם נזק שלם דאשמועינן מילתא אחריתא דאפי' חם נאמר דאורחי' הוא והוא כמו שאומר דל כן צריך שיהי' המקלוט בידו וא"כ הוי אורחי' וע"כ אף דהוי אורחי' והוי תולדה דרגל אעפ"כ אינו חייב רק חצי נזק וע"ז קאמר ר אלעזר דהטילה גללים משלם נזק שלם (פי' ברה"י דלח הוי צרורות) וח"כ אפי' כי הוי אורחי' נמי יש ספק דילמא אינו משלם רק חצי נזק וע"כ אומר ר"א דכיון דאתי מגופי' כגופי' דמי אבל הכא אין לספק בצרורות וע"כ אם הוא אורחי' משלם נזק שלם ברה"י אבל אם הוא משינה משלם חצי נזק כמו קרן ואם הוא אורחי' ודאי חייב נזק שלם ברה"י אבל בדר"א אף דהוי אורחי' אעפ"כ קא משמע לן דלא הוי צרורות דבצרורות אינו משלם רק חצי נזק אע"ג דהוי אורחי' קא משמע לן דחייב נזק שלם משום דכיון דאתי מגופי' כגופו דמי)

שם הי' טבלא מונחת בר"ה דרסה עלי' והתיזה עיין לעיל (פ"א ה"א)

שם (ה"ב) התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר הי' דליל קשור ברגלו או שהי' מהדס ושבר את הכלים משלם ח"נ רב הונא אמר בשנקשר מאיליו אבל קשרו אדם חייב (פי' משום בורו המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה) אך שצריך לבאר דהא בור פטור בו את הכלים ובש"ס דילן אמרינן שם (ד' י"ט) אמר ר"ה לא שנו אלא שנקשר מאיליו אבל קשרו אדם חייב ואמרינן שם נקשר מאיליו מאן חייב כו' אלא מתניתין בדאדיי אדויי וכי איתמר דרב הונא בעלמא איתמר דליל הפקר עיין שם ברש"י ותוס' דלמה קאמר בעלמא איתמר ולא אמתניתין והנה איפשר לומר דאמתניתין לא מצי קאי דהא תנן דחייב על הכלים וא"כ איך חייב הקושר אם קשרו משום בורו המתגלגל ברגלי אדם דהא בור פטור בו על הכלים אך בירושלמי קאי אמתניתין א"כ איך קאמר אבל קשרו הוא משלם נזק שלם דהא בור פטור בו על הכלים

[ולכאורה נראה דרב הונא לטעמי' שסובר דבור של נזקין חייב על הכלים וכמו דאמרינן לקמן (פ"ג ה"ג) השופך מים ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו רב הונא אמר כשנחבט בקרקעו אבל אם נתלכלכו כליו חייב ועי' בפ"מ שם אך לפי מה שבארתי לעיל והגהתי בירושלמי רב הונא אמר כשנחבט בקרקעו אבל אם נתלכלכו כליו פטור א"כ לא יתיישב וא' כ לפי"ז צ"ל כאן רב אמר כו' או שצריך לגרוס לקמן בהיפוך דר ב אמר כשנחבט בקרקעו אבל אם נתלכלכו כליו פטיר ורב הונא אמר אפי' נתלכלכו כליו חייב מילתי' דרב אמר בור של נזקין פטור על הכלים ולפי"ז שיטת הירושלמי אליבא דרב דלא כשיטת הש"ס דילן (בב"ק דף כ"ח) אליבא דרב]

עוד נראה לי דהא דקאמר אח"כ בירושלמי ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר שהוא ט"ס וחילוף השורות ובכאן צריך לגרוס הא דקאמר ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר (פי' וא"כ איך חייב משום בורו) וע"ז אומר אמר ר' יוסי ב"ר בון מכיון שאין דרכו ליפול אלא באותו הבור כמו שהוא בור (פי' דמקשה ואין זה כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר וא"כ אין זה דרך נפילה בבור דנייח) וכמו שביארתי (פ"א ה"א) על הא שאומר בירושלמי (פ"ג ה"א) ואם בדרך הטחה הטיח צלוחיתו בבור חייב (פי' שאין זה דרך נפילה) וע"ז אמר ר"י בר בון מכיון שאין דרכו ליפול אלא באותו הבור כמו שהוא בורו (פי' שזהו דרך נפילה שלו) (וכמו דאמרינן בב"ק (ד' י"ט) מאי חייב אמר ר"ה ב"מ משום בורו המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה

עוד שם בירושלמי נפח בכלים ושברן משלם נזק שלם עיין בפ"מ שהאריך בזה דהא אמרינן בב"ק (ד' י"ח) ת"ש דתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם ואמר רב יוסף אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושבר את הכלים משלם חצי נזק מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני ובהא קא מיפלגי מר סבר יש העדאה ומר סבר אין העדאה לא בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קא מיפלגי אלמא דזה הוי רק צרורות וא"כ אמאי קאמר בירושלמי דמשלם נזק שלם עיין שם שנדחק בזה אך לפי מה שביארתי לעיל (הלכה א') דבזה מחולק הירושלמי עם הש"ס דילן בהא דהטילה גללים משלם נזק שלם דלא הוי צרורות כמו שאמר בש"ס דינן ס"ד אמינא הואיל ובתר גופי' גרירין כגופי' דמי קמ"ל והירושלמי סובר זה להלכה וכמו שאומר שם דל כן מה אנן אמרין צריך שיהא המקלוט בידו וכמו שביארתי דלר"א שאומ' דכל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י בין רה"ר וא"כ צריך שיהא המקלוט בידו אלא ודאי דכגופי' דמי (ולא כהש"ס דילן וכן ה"נ סובר דנפח בכלים ושברן משלם נזק שלם דכגופי דמי משא"כ לשיטת הש"ס דילן) וכמו דאמרינן (פ"ב דשבת) הבעיר וכיבה בנפיחה אחת חייב שתים חמר ר' אבדימי כו' הדא אמרה נפח בכלים ושברן משלם נזק שלם (ע"כ אין ראי' מהירושלמי לשיטת הש"ס דילן)

(ה"ג) כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה כו' אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק ר"ל אמר על הראשונה הושבה ר' יוחנן אמר על כולה הושבה הנה הפ"מ נדחק בזה ושגה בזה שהוא (ט"ס וצריך להיות) ר"ל אמר על כולה הושבה (פי' אפי' אסיפא דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור וכן אמרינן בש"ס