נועם ירושלמי על נזיקין קב

פסולה והשטר כשר ופריך והא תנינן פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול (פי' וא"כ כיון דאינו פסול לגמרי הא בפרוזבול נמי המאוחר אינו פסול לגמרי וכמו דמקשה שם בירושלמי דפרוזבול בין מוקדם בין מאוחר כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב אם אומר את כן בשטרות מה בין פרוזבול מה בין שטר)

והא דקאמר אח"כ הדא דתימר דרב הונא ר' אלעזר ור"ש בן יקים הדא דרב הונא דר' אלעזר (פי' שאומר דעידי מסירה כרתי דאמר אעפ"י שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר כו') וע"ז אומר והיכי אם באותן שהכחישו עדותן (פי' שאומרים דלא חתמו כלל) הכחיש עדותן כמי שאינה (פי' דכיון שהעידו אינם יכולים לחזור) אם באות' שלא הכחישו עדותן הא אמ' ר"ל עשו העדי' החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד אלא ודאי דאתי כר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ובעידי מסירה כיון שמעידין מעצמן א"כ לא דמי לעידי חתימה דהתם כמי שנחקרה עדותן בב"ד אבל בעידי מסירה יכולים לומר שהם לא ראו שהוא מוקדם (ואיפשר עוד שנתחלפו השורות בירושלמי ותחילה צריך לגרוס והיכי אם באותם שלא הכחישו עדותן הא אמר ר"ל עשו עדים החתומין על השטר כמי שנחקרה עדותן בה"ד ואח"כ הדא דתימר רב הונא כר' אליעזר דאמר אעפ"י שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר ובעידי מסירה ניחא דבהם לא שייך עדים החתומין על השה כמי שנחקרה עדותן דהא הם לא חתמו ופליגי בזה אם השטר נתבטל בכולו או לא ומיירי בעדי מסירה)

עוד אמרינן שם מאי כדון באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי מפלוני ופלוני ערב (כתב הפ"מ שזהו תירוץ על הקושי' שמקשה דהיכי מיירי אם באותן שהכחישו עדותן כו' וע"ז משני באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני כו' לויתי מפלוני ופלוני ערב (פי' שהוא כמו דמשני בירו' (בפ"י דשביעית) תמן אותן שאמרו לא חתמנו כל עיקר ברם הכא אמרו על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו) והנה הפ"מ שגה בזה והא דקאמר מאי כדון באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי מפלוני ופלוני ערב קאי אהא דקאמר אח"כ דפליגי רב ושמואל (וכמו שביארתי לעיל (ה"ו) שהפ"מ שגה שם ג"כ וכתב שטעות המדפיסים הוא מאי דקאמר כגון דמרין כן) וכבר ביארתי שם שזהו תירוץ על הא דאמר רב דצריך קיום ב"ד וע"כ כיון שכותבין השטר שלא בידיעת הערב ע"כ צריך קיום ב"ד וע"ז פליגי רב ושמואל אם צריך לכתוב הזמן שבראשון או הזמן שבשני עיי"ש וכן הכא נמי הא דאמר באינון דמרין כן אני פלוני ערב קאי אהא דלקמן דפליגי רב ושמואל אם צריך לכתוב מזמן ראשון או מזמן שני כמו שיתבאר לקמן

והא דקמשני הכא כר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ולא משני כמו בשביעית ברם הכא אמרו על זה חתמנו ולא חתמנו על זה והוא משום דאם אומרים על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו שינוי' דחיקא הוא שיאמרו על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו דהא אמרינן בכתובו' (ד' כ"ד) היכי דמי אילימא דכתיב בי' אני פלוני כהן כו' לא צריכא דכתיב בי' אני פלוני כהן לויתי מנה מפלוני וחתימו סהדי מאי אמנה שבשטר קא מסהדי או דילמ' אכולה מילתא קא מסהדי רב הונא ורב חסדא חד אמר מעלין וחד אמר אין מעלין וא"כ איפשר דהירושלמי סובר דרב הונא אמר מעלין וא"כ אכולה מילתא קא מסהדי. וע"כ משני דאתא דרב הונא כר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי

ומה דמשני התם דאמרו על זה חתמנו ולא חתמנו על זה והוא משום דהתם פליגי ר' יוחנן ור"ל ומקשה על הא דריש לקיש דאם אומר את כן בשטרות מה בין שטרות מה בין פרוזבול דהא בפרוזבול נמי כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב. וא"כ לר"ל צריך לאוקמי הך ברייתא שסוברת דמוקדם פסול לגמרי כר' מאיר וכמו דאמרי בב"מ (ד' ע"ב) תנן התם שט"ח המוקדמים פסולים מוקדמי' אמאי פסולין נהי דלא גבו מזמן ראשון ניגבו מזמן שני אמר רשב"ל במחלוקת שנוי' ור' מאיר היא וכן יתרץ הא שמוכיח מהברייתא דמוקדמים פסולים לגמרי דאתי כר"מ וא"כ קשה דמי מודיע דליכא למימר דאתי כר"א דאמר עידי מסירה כרתי דהא ר"מ סובר דעידי חתימה כרתי וא"כ קשה דלר"מ מי מודיע שהוא מוקדם וע"כ בפ"ו דשביעית דשם פליגי ר"י ורשב"ל משני בשאומרים על זה חתמנו ולא חתמנו על זה אבל הכא דקאמ' רב הונא ההקדמה פסולה והשטר כשר מפרש דרב הונא סובר כר"א דאמר עידי מסירה כרתי ולא רצה לתרץ שאומרים על זה חתמנו ולא חתמנו על זה דלרב הונא דמעלים משטרות ליוחסין א"כ מסתמא חותמין על הכל וע"כ משני כר"א (והא דקאמר באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי ממך מנה ופלוני ערב קאי אהא דלקמן אפלוגתא דרב ושמואל ודלא כמו שפי' הפ"מ דקאי אהא דלעיל ושגה בזה כמו שביארתי)

עוד שם אני פלוני בן פלוני לויתי כו' רב אמר צריך להזכיר זמנו של ראשון בשני וכמו שביארתי (ה"ו) דאם לא יכתוב מזמן ראשון א"כ כשנתבטל השיעבוד של הערב במקצתו נתבטל כולו (והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ב (ד' קע"א) דאמרינן בשלמא בי דינא אלימי לאפקועי ממונא (פי' וע"כ יכולים לכתוב מזמן ראשון אבל עדים אין יכולים לכתוב מזמן ראשון אבל אם רוצים לכתוב מזמן שני יכולים בודאי ומשום דמיירי בדליכא ערב) או אפי' אם הי' ערב איפשר דהש"ס דילן אזיל לטעמי' נתבטל מקצתו לא מחמת קרוב או פסול לא נתבטל בכולו) והירושלמי מפרש דפליגי אם ב"ד כותבין לו שטר אח' בדא כ' ערב וכמו שביארתי לעיל דמשני כגון דמרין כן אני פלוני כו' ופלוני ערב וע"כ כיון שכותבין ואין הערב כאן ע"כ צריך ב"ד ופליגי רב ושמואל דרב קאמר צריך לכתוב מזמן ראשון דאפי' ב"ד צריך לכתוב מזמן ראשון ושמואל סובר דאפי' מזמן שני דכיון דלא נתבטל מחמת קרוב או פסול ע"כ יכולים לכתוב מזמן שני

וע"ז אומר באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי ממך מנה ופלוני ערב דהיינו קודם חיתום שטרות שאז גובה ממשועבדין וא"כ יש נ"מ בשטר וע"ז אומר צרי' להזכיר כו' ושמואל אמר אין צריך כו' והוא דרב סובר דצריך לכתוב זמן ראשון הוא משום דרב סובר כר' יוחנן דכיון דנתבטל מקצתו נתבטל כולו אפי' שלא מחמת קרוב או פסול ושמואל כרשב"ל שסובר דאם נתבטל מקצתו לא מחמת קרוב או פסול לא נתבטל כולו וע"כ סובר שמואל דיכולים לכתוב מזמן שני. (והפ"מ נדחק בזה מאוד בפירושו ושגה בזה והפי' הוא כמו שביארתי)

עוד שם ר' יסא בשם ר"י אמר אעפ"י שקילסו ר' ישמעאל את בן ננס על מדרשו קילסו אבל אין הלכה כבן ננס ואיפשר לומר דכיון דר' יוחנן סובר דכיון דנתבטל מקצתו נתבטל כולו וא"כ כיון שנתבטל שיעבוד הערב א"כ נתבטל בכולו או איפשר דר' יוחנן סובר כמו דאמרינן בב"ב (ד' קע"ו דיש חילוק בין אם כתב פלוני ערב ובין אם כתב ופלוני ערב וכמו דאמרינן דא"ר יוחנן שאיל פסול ושאילו כשר וכן איתא בירושלמי (פ"ט דגיטין ה"ו) אמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי ושואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם שואל אני בשלום פלוני לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אך זה הפלוגתא אינו אלא קודם חיתום שטרות אבל לא אחר חיתום שטרות ע"כ איפשר לומר שאפי' אחר חיתום שטרות א"כ איך יוכשר השטר כיון שנתבטל במקצת בטל כולו אך כיון שחתמו אח"כ לא בטל והא דאיתא בירושלמי (פי"א דכתובות ה"ח) דאם הי' בשטר א' הפלוגתא דר"י ור"ל כו' היינו אם חתמו אחר כל השטרות (ועי' בגיטין ד' פ"ו) היכי דמי כלל היכי דמי טופס אר"י זמן א' לכולן זהו כלל זמן לכל א' וא' זהו טופס כו' תני' כוותי' דר' יוחנן עי"ש או שהפי' הוא שחולק על בן ננס ואומר שמשתעבד וכמו שאבאר לקמן הא דאמר ר' יוסי כו'

עוד שם שמעון בר ווא בשם ר"י אף בחנוק הלכה כרבי ישמעאל (פי' הפ"מ כלומר דר' ישמעאל חולק על בן ננס וסובר דמשעבד נפשי' כשאמ' לו הנח לו ואני נותן) א"ר יוסי ואת שמע מינה ב"נ דהוה צייד לחברי' בשוקא אתא חד ומר שבקי' ונא יהב מן אהן גבי ומן אהן לא גבי וכתב הפ"מ במראה הפנים דברי ר' יוסי ע"כ בתמיה מתפרשא דאל"כ מה לו לחזור בדברים ובהכי אזלא המסקנא כדהתם דאין הלכה ברנוק כמותו כו' (כבר ביארתי בפ' איזהו נשך דר' יוסי קאמר דע"כ משתעבד אף שהוא לאחר מתן מעות) וע"ז אומר ואת שמע מינה בר נש דהוה צייד לחברי' בשוקא אתא חד ומר שבקי' מן אהן גבי ומן אהן לא גבי (פי' מן האחרון גובה ומן הראשון אינו גובה פי' וע"כ כיון שאינו יכול לגבות מן הראשון ע"כ משתעבד השני דהוי כמו בשעת מתן מעות כיון דע"י זה מסתלק הלוה הראשון ע"כ משתעבד השני) ועיי"ש שהארכתי בזה: