נועם ירושלמי על נשים צה

לי' שאלה אכזית קמא משום דעל כל כזית וכזית שלו נשבע וה"נ נשבע על כל אכילה שבו ולא הי' כונתו במה שאמר על השלמת המנין של עשרה אלא שלא יאכל מעשרה ככרות הללו ועל כל אכילה שבו נשבע

ולפי"ז ניחא דבש"ס דילן (שם) מיירי אם נשבע שלא יאכל עשר סתם וע"ז אמר לי' אשתבשת עשר הוא דלא אכיל הא תשע מיהא אכיל אבל הירושלמי מיירי שאמר חמשה ככרות האילו וחזר ואמר ארבעה ככרים האילו וא"כ על כל כזית נשבע וע"ז אמר ר' יוסי מסתברא כאחוי דחיפה באחריתא דאינו חייב אלא אחת דכיון דתחילה נשבע על כל כזית וא"כ אין שבועה חלה על שבועה

אך שלפי זה צריך לבאר דמאי אמר ודחיפה בקדמייתא דהיינו שאינו חייב על ככר' הראשון אלא אחת ואמאי אינו חייב שתים משום דחל בכולל כיון דמיירי באומר ככר זו א"כ היה יכול לאכול ככר אחר א"כ אח"כ שאמר שנים אלו ואמאי אינו חל בכולל וכמו שכתבו התוס' בשבועו' (ד' כ"ח) על הא דאמר רבה שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים (לפי גירסת תוס') דחל בכולל ולא דמי לתשע ועשרה דהתם איכא איסור בכל תשע שאכל מהנך עשרה קאי עלי' באיסור שבועה אבל הכא לא הי' חיסור שבועה בתחילה כלל על ענבים וה"נ כיון דמיירי באלו א"כ לא הי' איסור שבועה כלל על ככר השני וא"כ אמאי לא חל בכולל

ע"כ נראה לי דהירושלמי אזיל לטעמיה כמו שביארתי (בפ"ק ה"א) דאיתא בשבועות (פ"ג ה"ב) ר' יוחנן אמר בכולל אבל בפורט אין שבועות חלין על האיסורין ור"ל אמר אפי' בכולל אין שבועות חלין על האיסורין (וביארתי שם דהא דאמר דבכולל חל שבועות על האיסורין אע"ג דבא ע"י עצמו אבל בפורט דהיינו שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב לא חל בכולל אפי' לר' יוחנן) וע"כ איתא שם דמקשה דלר' יוחנן דאמר דחל בכולל ניתני שבועה שלא אוכל ואכל (פי' במתניתין דיש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ד' חטאות ואשם א') וע"ז אומר במה אנן קיימין אם באומר כו' וביארתי שם שאם אומר אלו הוי כמו שפירש וע"כ א"ר יוסי ותשמע מינה היו לפניו י' זיתי' של שחיטה וא' של נבילה ואמר שבועה שאוכל עשרה זיתים האלו (צ"ל שלא אוכל עשרה זיתים האלו כיון שפטור על הנבילה פטור על השאר והוא דכיון שאומר אלו הוי כפורט על הנבילה וע"כ לא חל אפי' בכולל והכא נמי כיון שנשבע על ככר זו ואח"כ על שנים אלו וא"כ הוי כפורט וע"כ לא חל אפי' בכולל לשיטת הירו' וכן נמי אם נשבע שלא יאכל תאנים ואח"כ נשבע שלא יאכל תאנים וענבים לא חל בכולל לפי שיטת הירושלמי דהוי כפורט ובכה"ג לא חל בכולל הבא ע"י עצמו והש"ס דילן אזיל לטעמיה דפריך בשבועות (ד' כ"ד) דליתני כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מיגו דחייל אתמרים חייל נמי אחלב א"כ חל לר' יוחנן בכולל אפי' בפורט ג"כ וע"כ אם נשבע על תאנים ואח"כ על תאנים וענבים חל בכולל]

ובזה יתבאר הירושלמי (פ"ג דשבועות ה"ט) אשר הוא תמוה מאוד והכי איתא שם שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום ואכלה ר' יוחנן אמר קיים את הראשונה וביטל לשני' ריש לקיש אמר ביטל לראשונה ולא קיים לשני' שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שאוכלנה היום ואכלה ר' יוחנן אמר ביטל לראשונה וקיים לשני' ריש לקיש אמר ביטל את הראשונה והשני' אומרים לו שיקיימנה בככר אחרת שבועה שאוכל ככר זו היום שבוע' שאוכלנה היום ואכלה ר' יוחנן אמר קיים את שתיהן וריש לקיש אמר קיים לראשונה ושני' אומרים לו שיקיימנה בככר אחרת שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום ואכלה על דעתי' דר' יוחנן חייב שתים על דעתי' דריש לקיש אינו חייב אלא אחת אף רשב"ל מודה שאינו אלא כמזרז עצמו מן האיסורין

והנה הירושלמי הזה הוא תמוה מאוד והפ"מ נדחק בזה. ע"כ צריך לבאר והוא שיש בו כמה (ט"ס) וצריך להגיהו. והוא דאיתא שם שבוע' שאוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום (והוא ט"ס וצ"ל) שבועה שאוכל ככר זו ולא אמר היום ויכול לאכול באיזה יום שירצה ואח"כ אמר) שבועה שלא אוכלנה היום ואכלה. ר' יוחנן אמר קיים לראשונה (פי' דהא אכלה א"כ קיים לראשונה דהא אכל את הככר) וביטל לשני' (דהא נשבע שלא אוכלנה היום (וא"כ עבר על השבועה השני') ור"ל אמר ביטל לראשונה ולא קיים לשני' (והוא ט"ס וצ"ל) ביטל לשני' ולא קיים לראשונה (פי' דהא עבר על השבועה השני' ואכלה היום) (והוא דכיון שנשבע שלא יאכל היום וא"כ הוי כמו נבילה והוי אכילה שאינה ראוי' ולא שמה אכילה. וע"כ סובר ר"ל דביטל לשני' ולא קיים לראשונה

[ובזה יתבאר דר"י ור"ל אזלי לטעמי' והוא דר"י מפרש דהא דתנינן במתני' דשבועות (ד' פ"ב) שבועה שלא אוכל ואכל נבילות טריפות שקצים ורמשים חייב ור"ש פוטר ולר' יוחנן מיירי בכולל דהיינו שאמר סתם שבועה שלא אוכל דבפורט סובר ר"י דלא חל דהיינו אם היה אומר שלא יאכל כשירות ונבילות וכמו שביארתי וא"כ צ"ל דמיירי שאמר שלא יאכל סתם ותנן דחייב וא"כ מוכח דאכילת נבילות וטריפות הוי אכילה ראויה וכמו דאיתא בשבועות (ד' כ"ד) בשלמא לאו כו' אלא הן כו' אלא כדרבא דאמר רבא שבועה שלא אוכל ואכל עפר פטור וא"כ עפר הוי אכילה שאינה ראוי' וכמו דאיתא בשבועות (ד' כ"ב) עפר לאו בר אכילה הוא כלל נבילה בת אכילה היא וארי' היא דרביע עלי' וע"כ אמר ר' יוחנן דאם נשבע שיאכל ככר זו ואח"כ נשבע שלא יאכלנה היום ואכלה היום ביטל לשני' וקיים לראשונה דאע"ג שעבר על שבועתו אעפ"כ הוי אכילה ראויה ויצא ידי שבועה הראשונה אבל ר"ל סובר דאינו חל בכולל הבא ע"י עצמו ומפרש למתניתין דמיירי בחצי שיעור וא"כ לדידי' איפשר לומר דאכילת נבילות לא הוי אכילה ראויה והא דחייב הוא רק בחצי שיעור משום שהוא מדרבנן (ובמפרש חצי שיעור ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ק דביצה ה"ג) שהבאתי שם מה שכתב הריב"ש עיי"ש) וא"כ לר"ל אכילת נבילות וטריפות הוי אכילה שאינה ראוי' כמו עפר וע"כ אומר ביטל לשני' ולא קיים לראשונה (כצ"ל) והוא שלא קיים לראשונה דהוי אכילה שאינה ראויה ועבר על השני']

עוד שם שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שאוכלנה היום והוא (ט"ס וצ"ל) שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבוע' שאוכל היום ר"י אמר ביטל לראשונה וקיי' לשני' דהא אכל ככר זו היו' ואף דהוי אכילה שאינה ראוי' אך דר' יוחנן לטעמי' דאכילת נבילות לא הוי כאכילה עפר דהאי בר אכילה הוא וארי' הוא דרביע עלי' וע"כ חמר דביטל לראשונה וקיים לשני' דהא מ"מ אכל היום ריש לקיש אמר ביטל את הראשונה (דהא עבר על שבועתו ואכלה) והשני' אומרים נו שיקיימנה בככר אחרת והוא דלא שמי' אכילה דכיון שנשבע שלא יאכלנה א"כ הוי כנבילות וטריפות ולא הוי אכילה וע"כ צריך לקיים השבועה שאוכל בככר אחרת

וע"ז אומר שבועה שאוכל ככר זו היום והוא (ט"ס וצ"ל) שבועה שאוכל ככר זו שבועה שאוכל היום ואכלה ר' יוחנן אמר קיים שתיהן (והוא דלר"י שסובר דחל בכולל א"כ חל שבועה השני' על הראשונה במה שהוסיף דוקא היום דאע"ג שמושבע מהשבועה הראשונה שיאכל הככר זו אך מחמת שהוסיף בהשבועה השני' שיאכל דוקא היום חל על שבועה ראשונה דהא משבועה ראשונה הי' איפשר שיאכל למחר ור"ל אומר קיים לראשונה ושני' אומרים לו שיקיימנה בככר אחרת (והוא מחמת שסובר דלא חל בכולל הבא ע"י עצמו וא"כ לא חל על השבועה הראשונה וע"כ צריך שיקיימנה בככר אחרת). וע"ז אומר שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום והוא (ט"ס וצ"ל) שבועה שלא אוכלנה (פי' לעולם) על דעתי' דר"י חייב שתים והוא משום דחל בכולל דהא תחילה נשבע שלא יאכל היום ואח"כ נשבע שלא יאכלנה לעולם וא"כ חל בכולל מחמת הזמן דהא בשבועה השני' נשבע שלא ואכל לעולם על דעתי' דר"ל אינו חייב אלא אחת אף רשב"ל מודה שאינו אלא כמזרז עצמו מן האיסורין ונראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) אף ר"י מודה שאינו אלא כמזרז עצמו מן האיסורין

ויתבאר זה במה שכתב הרמב"ם (פ"ד מה' שבועות ה"י) וכן אם אמר שבועה שלא אוכל היום וחזר ונשבע ע"ז הככר שלא יאכלנה ואכל כולה באותו יום אינו חייב אלא אחת וכל כיוצא בזה וכתב ע"ז הראב"ד דזה שיבוש שבתחילה לא נשבע אלא ליומו ולבסוף נשבע על אותו ככר לעולם ואולי כשלא יאכלנה היום קאמר וצריך לבאר דמה טעמיה של הרמב"ם שכתב דחינו, חייב אלא אחת הא חל בכולל כיון דחל על שאר הימים חל על אותו היום ג"כ. וא"כ משמע שסובר הרמב"ם דמחמת שנמשך בזמן יותר נא הוי כולל אך איפשר לומר דהרמב"ם למי מודה דכל שנמשך בזמן יותר הוי כולל אך הכא אם נשבע שלא יאכלנה היום והוא יעבור על שבועתו ויאכלנה. א"כ ליכא כולל דהא אם יעבור על שבועתו הראשונה ויאכלנה א"כ ליכא כולל ע"כ לא חל]

ובזה יתבאר הירושלמי שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה (כצ"ל) ואכלה על דעתיה דר' יוחנן חייב שתים על דעתיה דר"ל אינו חייב אלא אחת (פי' לר"י שסובר דקל בכולל הבא ע"י עצמו ע"כ חייב שתים ולר"ל שסובר דלא חל בכולל הבא ע"י עצמו אינו חייב אלא אחת) וע"ז אומר אוף רשב"ל והוא (ט"ס וצ"ל) ר"י מודה שאינו אלא כמזרז עצמו מן האיסורין אבל אינו חייב אלא אחת דכיון דעבר ואכלה תו ליכא כולל. וכמו שכתב הרמב"ם ודו"ק

והנה איפשר לומר דהירו' הוא לטעמיה שסובר דבכולל לא חל בפורט, וא"כ אם נשבע שלא יאכל לעולם א"כ הוי כאומר אותו היום ועוד לעולם וא"כ לא חל דזהו פורט אך אעפ"כ זה לא מקרי פורט והא שכתב הירושלמי דהוי פורט היינו באומר אלו אבל אם אמר לא אוכל סתם היינו כמו שאמר שם (פ"ג דשבועות) ולמה לא אמר שבועה שלא אוכל מפלוני אך שלא תקשה על הראב"ד איפשר לומר דסובר דזה מקרי פורט לשיטת הירושלמי וא"כ אין