נועם ירושלמי על נשים פ

וכן אמרינן בירושלמי (פ"ד דיבמות ה"ג) ראוי' היא לתבוע כתובתה ולאבד כתובתה וט"ס וצ"ל מזונותי') ובפרט לשיטת הירושלמי דתבעה כתובתה אפי' באונס אבדה מזונותיה ופ"ז אומר מאן חש למזונות ר"ש דמדר"ש מוכח שסובר דהתובעת כתובתה בב"ד יש לה מזונות מהא שאומר מכרה כתובתה או מקצתה כו' וא"כ מדקאמר מכרה כתובתה או מקצתה אלמא דווקא מכרה אבל התובעת לא אבדה כתובתה (והירושלמי אינו מחלק בין בב"ד בין שלא בב"ד דלא כשיטת הש"ס דילן) וא"כ כיון דלא סבר להא דהתובעת כתובתה בב"ד ע"ז אומר מאן חש למזונות ר"ש דר"ש אומר במגבה הדבר תלוי דדווקא אם גבתה במקצת אז אין לה אבל לא בתובעת וע"כ חייש למזונות ר"ש (אבל לפי הש"ס דילן לא מוכח דר"ש לית לי' הא דהתובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות דהא הש"ס דילן הקשה מהברייתא דתני' מכרה כתובתה משכנה כתובתה כו' דאתי כרבנן ומתרצים כאן בב"ד כאן שלא בב"ד וא"כ אינו מוכח דר"ש לית לי' הא דהתובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות)

ובזה יתבאר הא דאיתא לקמן בירושלמי (ה"ח) חנן ור"ש אמרו דבר א' כמה דמר ר' חנן לא תשבע אלא לבסוף כן ר"ש אמר לא תשבע אלא בסוף ובש"ס דילן בכתובות (ד' פ"ח) איתא מתקיף לה רב ששת האי יורשין משביעין אותה ב"ד משביעין אותה מיבעי' ליה ולשיטת הש"ס דילן איפשר לומר כמו שהקשו בתוס' שם דאמאי לא משני סבר לה כשמואל דאמר בכתובות לקמן (דק"ז) אין פוסקין מזונות לא"א כו' ושפיר קתני יורשין משביעין אותה אך הא שהקשה אביי לקמן האי כל זמן שתובעת כתובתה ואם תובעת כתובתה מיבעי' לי' והכא נמי קשה האי כל זמן ה"ל למימר אם תובעת כתובתה יורשין כו' אך לפי מה שביארתי ניחא דקאמר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה (פי' דאפי' אם תבעה מתחילה אעפ"כ אם אינה תובעת כתובתה עוד ותובעת מזונות אין היורשין כו' ולית ליה הא דהתובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות וכמו שביארתי על הא דקאמר מאן חש למזונות ר"ש ודו"ק]

שם (ה"ט) הוציאה גט ואין עמו כתובתה גובה כתובתה הוציאה כתובה ואין עמה גט היא אומרת אבד גיטי והוא אומר אבד שוברי וכן בע"ח שהוציא שט"ח ואין עמו פרוזבול הרי אלו לא יפרעו כו' ובגמ' תני ר' חייא בשם ר' יוחנן הקורא ערר על מעשה ב"ד לא כל הימנו א"ל ר' חייא בר אבא ולאו מתניתא היא הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה א"ל ר' יוחנן בבלייא כו' רב אמר במקום שאין כותבין שטר כתובה אבל במקום שכותבין שטר כתובה מה דמפקא היא גובה חזר ואמר אפי' במקום שכותבין כתובה גובה היא כו' התיב ר' יוסי והא תני גובה גיטה ומטמנת כתובתה וחוזרת וגובה אין שם ב"ד באינון דמתון ואין שם עדים הבו בשהלכו להם למדינת הים אין שם אומולוגיי' ולית רב אומולוגי' אית רב אומולוגי' כהן דמר אבד כרטיסן עבד חורין אית ליה כההיא דאמר אי אבד פורנא עבד חורין והנה הק"ע פירש בזה בדחוקים גדולים גם הפ"מ פירש אית לי' ולרב אומולוגי' כהן דמר עביד כרטיסין עבד חורין (פי' אם אבד השט"ח וכותבין שטר אחר כותבין שובר וה"נ כותבין שובר וע"כ כתב דהא דאמר אח"כ התיב ר' בא אף שהשיב לו תחילה דכותבין שובר אך במקום יתומין קטנים שלא ידעו מהשובר א"כ תגבה ופירושו הוא בדחוקים גדולים

ע"כ נראה לי לבאר הירושלמי רב אמר במקום שאין כותבין כתובה אבל במקום שכותבין כתובה מה דהיא מפקה היא גובה (פי' ואינה גובה עד שתוציא כתובתה) חזר ואמר אפי' במקום שכותבין כתובה היא גובה מן רב חיילה מתבה יתיב (פי' וכל הרוצה להשיב יבוא וישיב) התיב רב יוסי והא תני גובה גיטה ומטמנת כתובת' וחוזרת וגובה (פי' שהוא כמו שהקשו התו' בכתובו' (ד' פ"ט) בד"ה גט גובה עיקר כתובה גובה תוספ' ומיירי מתני' בין במקום שכותבין בין במקום שאין כותבין וקשה לרשב"א כיון דאית ליה בב"ב (ד' קע"א) דאין כותבין שובר א"כ הוציאה גט ואין עמו כתובה לא תגבה אפילו מנה ומאתים עד שתחזיר לו הכתובה דיכול לבוא לידי הפסד במה שנשאר שטר כתובה בידה דכשתתאלמן תגבה שנית מנה ומאתים בעידי מיתה הואיל ושטר כתובתה בידה דכי קאמר רב כתובה אינה גובה עיקר הני מילי בגרושה דאית לה גט אבל אלמנה במאי תגבה עיקר אם לא בכתובה והם לא ידעו שהיא גרושה דשינוי' דמשנינן לקמן ביושבת תחת בעלה לא קאי

ובזה יתבאר הירושלמי דחזר ואמר אפי' במקום שכותבין כתובה גובה (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן דגט גובה עיקר וכתובה גובה תוספ') וע"ז התיב ר' יוסי והא תני גובה גיטה ומטמנת כתובה וחוזרת וגובה (פי' כשימות בעלה תגבה בהכתובה דהא בזה מודה רב דבאלמנה גובה בכתובתה (וכמו שהקשו התוס' שהבאתי) וע"ז אומר אין שם ב"ד באינון דמתון ובזה נדחקו הק"ע והפ"מ והק"ע פירש ואין שם ב"ד בתמי' הרי יכול לשלם ע"י ב"ד והם יעידו שכבר שילם לה ומשני באינון דמתון ופי' הק"ע באותן עיירות שאין בהם ב"ד ושם יש לחוש והפ"מ פירש באינון דמתון ובכה"ג שהב"ד מתו מאי איכא למימר דהא איכא למיחש דמפקא בב"ד אחרית' וגביא והוא דוחק

ולי נראה לפרש דפריך ואין שם ב"ד וא"כ ידעי שגירש' והוא כמו שכתבו התוס' בכתובות ושם) והם לא ידעו שהי' גרושה וכתב המהרש"א דמשמע שאם ידעי שהי' גרושה ליכא למיחש למידי שלא תוכל לגבות שנית כשתתאלמן ע"י הכתובה שהם יהיו נאמנים לומר שכבר גירשה וגבתה עיקר כתובה ע"י הגט כו' וע"ז אומר בירושלמי ואין שם ב"ד (פי' שנתגרשה בפניהם וא"כ ידעי מזה שהי' גרושה) וע"ז אומר באינון דמתון (פי' ששניהם במתא וא"כ יוכלו לגרש בצינעא) וכמו דאמרינן בב"ב (ד' קע"ד) א"ל אביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש (ופירש"י בערכין (ד' כ"ג) שיגרש בצינעא) וע"ז אומר באינון דמתון (פי' שהם בעיר דבגט הנשלח ע"י שליח בעי תלתא) וכמו דאיתא בירוש' (רפ"ד דגיטין) עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים וכתב הרא"ש שהשליח עומד במקום הבעל וא"כ כיון דהם תלתא יש לזה קול כמו דאיתא בב"ב (ד' ל"ט) וע"ז אומר באינון דמתון (פי' וא"צ שלשה) וע"ז אימר ואין שם עדים (דהא צריך ליתן לה בפני שנים וא"כ יש עדים ולא חיישינן כמו שהבאתי התוס' דכתובות) ע"ז אומר הבו (צ"ל הרי) כשהלכו עדים למדינת הים. וא"כ יש לחוש שתהא גובה בגיטה ומטמנת כתובתה וממתנת עד שימות וחוזרת וגובה

וע"ז אומר ואין שם אומולוגי' (פי' שיוכל לכתוב שובר) ולית ליה לרב אומולוגי' (פי' וכי לית ליה לרב אומולוגי' שכותבין שובר). ע"ז אומר אית ליה לרב אומולוגי' כהן דמר אבד כרטיסן עבד חורן אית ליה כההיא דאמר אי אבד פורנא עבד חורן (פי' שודאי רב מודה שכותבין שובר אבל הני מילי) כהן דמר אבד כרטיסן עבד חורן (פי' אם נאבד לו השט"ח והוא נותן לו שט"ח אחר וע"כ כשפורע לו צריך שובר אולי ימצא השטר הראשון ואע"ג דאמרינן לקמן בירושלמי אורחא דאיתתא מימר אמר אבד פורנא עבד חורן (פי' אם אבדה כתובתה אורחא דאיתתא לומר אבד פורנא עביד חורין אלא אורחא דבר נש מימר אמר אבד כרטיסא עבד חורין היינו דלאו אורחי' הכי אבל אי איתרמי דעבדו כן ע"כ כיון דלא איפשר כתבינן שובר) וכן אית ליה כההיא דאבד פורנא עבד חורין (פי' דבזה רב נמי מודה דאם אבדה הכתובה עביד חורין) דכיון דלא איפשר רב נמי מודה דכותבין שובר וכמו דאמרינן בכתובות (ד' פ"ט) אלא ודאי במקום דלא איפשר כתבינן שובר אבל היכא דאיפשר סובר רב דלא כתבינן שובר וכמו דאמרי' בב"ב (דף קע"ב) הא רב ושמואל דאמרי תרווייהו אין כותבין שובר

וע"ז אומר התיב ר' בא דהא תני גובה בגיטה ומטמנת כתובתה וממתנת עד שימו' וגובה (פי' שיכול לגבות פעם ב') ולכתו' שובר כבר אמ' תחלה דהא דכותבין שובר היינו במקו' איפשר אבל הכא איך גובה בגיטה בלא כתובה דאיפשר לבוא לידי פסידא אם תהא ממתנת עד שימות ותאמר שהיא אלמנ' ותגבה דבאלמנה אפי' עיקר כתובה נמי גובה בכתובה וא"כ אמאי אינה צריכה ליתן הכתובה במקום שכותבין וא"כ איך אוקמה רב למתניתין דאפי' במקום שכותבין כתובה והוא משום דמתניתין קשיתיה דאי איירי במקום שאין כותבין כתובה א"כ איך קתני בסיפא הוציאה כתובתה וא עמה גט כו' וע"ז אומר אמר ר' יוסי בר בון ולא עליה להביא ראיה שהיה משמשתו עד שמת (והוא כמו דמשני בכתובות (ד' פ"ט) ביושבת תחת בעלה) וע"ז אמר ר' זעירא ר' אבינא בשם רב במקום שכותבין שטר כתובה הוא אומר כתבתי והיא אומרת לא כתבת עליה להביא ראיה שלא כתב ובמקום שאין כותבין שטר כתובה והוא אומר כתבתי והיא אומרת לא כתבת עליו להביא