נועם ירושלמי על נשים עד

האשה שנפלו פרק

שמיני

(ה"א) מתניתין האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודין ב"ש וב"ה שאם מוכרת ונותנת קיים נפלו לה משנתארסה בש"א תמכור ובה"א לא תמכור אלו ואלו מודין שאם מכרה ונתנה קיים כו' ובגמ' כיני מתניתא עד שלא נתארסה (פי' הא דתנן עד שלא תתארס צ"ל עד שלא נתארסה דהא הכא מיירי לאחר אירוסין וא"כ צריך לומר עד שלא נתארסה והנה הק"ע הביא מה שכ' התי"ט בפ"ק שהקשה דלמא לא איתמר כך בירושלמי אמתניתין דהתם דתנן אלא ה"ז בחזקת בעולה עד שלא תתארס והק"ע נדחק בזה מאוד ולי נראה לבאר במה שכתבו התוס' בכתובות (ד' ע"ח) האשה שנפלו לה נכסים פי' בקונטרס ונתארסה אבל נשאת לא והביא ראיה מדתנן עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחילה משמע דלא תמכור ומשמע לרש"י דעד שלא נשאת משמע אפי' קודם אירוסין וקשה לר"י דאמרינן בגמ' רב ושמואל דאמרי תרווייהו בין נפלו לה נכסים עד שלא תתארס בין משתארס ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות ופריך כמאן דלא כר' חנינא בן עקביה ולא כר' יהודה ואמאי והא הוי כרחב"ע דבעי למימר דהבעל מוציא מיד הלקוחו' אפילו בשנפלו לה עד שלא נתארס' ונישאת דהא אעד שלא נישאת ונישאת קיימי אלא ודאי משמע להש"ס כו' דעד שלא נישאת משמע שנפלו לפני נשואין דאין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנשואין ואעפ"י דהשתא אין ראיה משם לפי' הקונ' מ"מ יכול רש"י לפרש כן בלא ראי' כו'

ובזה יתבאר הירושלמי שאומר כיני מתנית' עד שלא נתארסה והוא דהירושלמי סובר כפירוש רש"י דהאשה שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה מיירי בשנתארסה אבל נישאת לא וא"כ צריך להגיה במתניתין עד שלא נתארסה דמשמע שעכשיו נתארסה ואין דבר מפסיק רק שהנכסים נפלו לה עד שלא נתארסה ועכשיו נתארסה אבל לפי מאי דתנן במתניתין עד שלא תתארס משמע שעכשיו הוא לאחר הנישואין וע"כ אומר עד שלא תתארס דהיינו קודם אירוסין ומפסיק בין זה לזה האירוסין ונישואין והירושלמי סובר דהא דאמרינן דעד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת קיים מיירי דוקא אם לא נישאת וע"כ קאמר כיני מתניתא עד שלא נתארסה וע"כ אינו מדייק כזה על מתניתין דפ"ק (ד' י"ב) דתנן הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי כו' וא"כ מיירי הכא לאחר הנישואין וע"כ קאמר ר' יהושע ה"ז בחזקת בעולה עד שלא תתארס כו' והוא משום דמיירי לאחר הנישואין דאם היה לאחר אירוסין א"כ נסתחפה שדהו וע"ז אומר ה"ז בחזקת בעולה עד שלא תתארס וע"כ אומר עד שלא תתארס דמיירי לאחר נישואין והא דתנן היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראי' שמשנתארסה היו בה מומין הללו נסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו ואע"ג דהתם מיירי לאחר הנישואין אך משום דברישא בבית האב אומר שנתארס' היו בה מומין אלו וע"כ קתני בסיפא נמי הבעל צריך להביא ראי' שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו ובכתובות (ד' ע"ה) אמרינן איתיבי' אביי נכנס' לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראי' שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות עד שלא תתארס אין משתתארס לא קאמר עד שלא תתארס והוא משום דמבי' הסיפא לחוד וא"כ צריך לומר עד שלא תתארס דהא מיירי לאחר הנשואין ע"כ אומר עד שלא תתארס אין משתתארס לא ודו"ק

שם (ה"ב) מתניתין נפלו לה נכסים משנישאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר ר' חנינא בן עקיבא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא זכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים ובגמ' אנן תנינן מוכרת ונותנת וקיים תני ר' חייא לא תמכור ולא תתן ואם מכרה ונתנה קיים [פי' דאם הוא כמו דתנינן מוכרת ונותנת וקיים א"כ אתי דרחב"ע כב"ש וכמו דפריך ע"ז בכתובות (ד' ע"ח) והא אנן תנן עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת וקיים ועיין בתוס' בד"ה תני מוכרת ונותנת וקיים זו היא גירסת הקונטרס ופי' תני במתניתין וקשה לריב"ם דאדרבא היה לו להגיה הברייתא מקמי מתניתין ועוד דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתניתין הוי ר"ג כב"ש דלב"ה אפי' באירוסין לא תמכור לכתחילה כו' וכן פריך אח"כ ורחב"ע כב"ש הכי קאמר לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה וע"כ אומר בירושלמי אנן תנינן מוכרת ונותנת וקיים (פי' וא"כ אתי דלא כב"ה שסוברים דאפי' מן האירוסין נמי דווקא אם מכרה ונתנה קיים) וע"ז אומר תני ר' חייא לא תמכור ולא תתן ואם מכרה ונתנה קיים]

שם אתא עובדא קומי ר' אמי אמר לא ר"ג יחידי הוא לא סמכין עילוי מתניתא מסייע לי' ופליג עלוי רבותינו חזרו ונמנו והורו בנכסים שנפלו לה עד שלא נישאת ונשאת שלא תמכור ולא תתן ואם מכרה ונתנה מכרה בטל מסייע לי' מכרה בטל פליגא עלוי רבותינו חזרו הורו ונמנו שעד שלא נמנו לא היו חולקין עלוי. הנה המפרשים לא ביארו הירושלמי הזה ולי נראה כמו שכתב הר"ן (ר"פ הכותב) אהא דתנן התם א"כ למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים והקשה הר"ן דאמאי איצטריך הנאה דדין ודברים להכי כיון דמוקמינן לה בגמרא בכותב לה ועודה ארוסה דהא בלאו תנאה נמי דנכסים שנפלו לה עד שלא נישאת ונישאת שאם מכרה ונתנה קיים ואע"ג דאמרינן אמרו לי' לר"ג הואיל וזכה באשה כו' בעיא בעלמא הוא ור"ג לא חש לה וראי' לדבר דהא מתמהינן בגמ' עלייהו דרב ושמואל דאמרי דבין נפלו לה משנישאת אין הבעל מוציא כו' כמאן ואמרינן כרבותינו ולא כו' כאמרו לו כו' וי"ל דמהא שמעינן דהאי תנאי מהני אפי' לנכסים שנפלו לה אחר שנישאת דלכ"ע מכרה בטל ואם כתב לה דין ודברים בעודה ארוסה מכרה קיים כו' והתוס' כתבו בכתובות (ד' ע"ח) בד"ה לא כר' יהודה כו' והא דמשמע לקמן בכתובות (ד' פ"ג) דעד שלא נישאת ונישאת מכרה בטל דתנן א"כ למה כתב לה דין ודברים שאם מכרה ונתנה קיים ומוקי לה בגמ' בכותב לה ועודה ארוסה א"כ אותם נכסים נפלו לה עד שלא ניסת ובניסת איירי כו' היינו כדאמרו לפני ר"ג דלר"ג מכרה קיים ואין סברא לומר דאתי כרבותינו דחזרו ונמנו וא"כ מחולקים בזה התוס' והר"ן דלהר"ן מה דאמר אמרו לו הוא אינו אלא קושי' שהקשו לר"ג אבל לא לדינא ולהתוס' מחולקים בזה לדינא דלאמרו לו הדין דמכרה בטל וע"ז אומר בירושלמי אתא עובדא קומי ר' אמי אמר לא ר"ג יחידי הוא וע"כ רצה לפסוק כמו דאמרו לו דהמכר בטל לא סמכין עלוי (פי' משום שסוברים דזה אינו קושי' שהקשו לר"ג רק שחולקים עליו לדינא)

וע"ז אומר מתניתא מסייע לי' ופליג עלוי' רבותינו חזרו ונמנו והורו בנכסים שנפלו לה עד שלא נישאת ונישאת שלא תמכור ושלא תתן ואם מכרה ונתנה מכרה בטל מסייע לי' מכרה בטל (וא"כ בגוף הדין מסייע לר' אמי דמכרה בטל) פליגא עלוי רבותינו חזרו הורו ונמנו שעד שלא נמנו לא היו חולקים עלוי (פי' ובזה פליגא עלי' דהוא סובר דאמרו חולקים עלי' לדינא ובזה פליגא עילוי הברייתא דתני רבותינו חזרו והורו ונמנו שעד שלא נמנו לא היו חולקים עלי') וא"כ האי דאמרו לו הוא רק כמו קושי' אבל לא דפליגא עילוי' לדינא (ומתניתין דלקמן ר"פ הכותב לא יוכל הירושלמי לתרץ שזהו כאמרו לו דהא הירושלמי סובר דלא פליגא עילוי' וזה דוחק להעמיד המשנה כרבותינו דחזרו ונמנו כו' וא"כ הא דתנן מכרה קיים בלאו"ה נמי מכרה קיים אם נפלו לה עד שלא נישאת וגם הירושלמי אינו יכול לתרץ כמו שכתב הר"ן דמיירי שנפלו לה נכסים משנישאת דהא אמרינן לקמן בירושלמי ר' ירמי' בעא קומי ר' זעירא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ונפלו לה לאחר מכאן כו' וע"כ לשיטת הירושלמי הא דתנן אם מכרה ונתנה קיים הוא לאו דינא וכמו שכתבו התוס' שם וע"כ מהני תנאה לכתחילה וכמו שכתבו התוס' וע"כ אמר לקמן כתב לה מן האירוסין ומן הנישואין והפי' הוא אם לאח"כ נישאת אם מהני. ע"ז אומר פלוגתא דב"ש וב"ה על דעתין דב"ש תמכור דאי לאו"ה למאי כתב הא מוכרת לכתחילה אלא ודאי דמהני לענין אחר נישואין על דעתין דב"ה לא תמכור ומהני לענין לכתחילה ויתבאר עוד לקמן בזה ודו"ק

שם (ה"ז) מתני' נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות ר' יהודה אומר לא תמכור