נועם ירושלמי על נשים קס

הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ומת והלכה וניסת לאותו לא נמצאו בניה ממזירים (כצ"ל) (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בגיטין שם דהתשובה אם ניסת לאותו פלוני בניה ממזירים הוא בתנאי דעל מנת והתשובה דהרי זה שנאסרה עליו כהן הוא בחוץ מפלוני דבע"מ הרי הותרה אצלו בזנות)

עוד שם מילתי' אמרה שאין גירושין מתירין מה שאסר הראשון והנה המפרשים נדחקו בזה ומה שפי' הפ"מ הוא דחוק מאוד והק"ע גריס מילתי' אמרה שאין מיתה מתרת מה שאסר הראשון והוא דחוק מאוד וגם מה דאמרינן אח"כ אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עלי' משום ערוה ובסוף חייבין עלי' משום ערוה הוא ג"כ דוחק

ע"כ נראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון (או שצ"ל שמיתה מתרת מה שאסר הראשון) והוא דקאי על בעי' דר' ירמי' דבעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחר ומת האיך זה מתיר מה שאסר הראשון והנה מהא דהשיב ר' טרפון הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחיה ומת בלא בנים האיך זו מתייבמת לא נמצא מתנה על מה שכתב בתורה כבר ביארתי בס' שה"נ (דרוש י') דמזה אין ראי' דלענין יבום סובר ר"א נישואין הראשונים מפילין וע"כ אמר מילתי' אמרה שמיתתו גירושין ולא נישואין דאם הי' הנישואין מתירין משום דנתקה האישות הראשון כמו לשיטת הש"ס דילן וכמו דכתבו התוס' בגיטין (ד' פ"ג) א"כ איך הי' משיב ר"ט הרי שאמר כו' הא באמת מותרת להתייבם ופ"ז אמרה שמיתתו גירושין הא נישואין לא וא"כ אין ראי' ממה שהשיב ר"ט דלענין יבום אסורה מחמת דנישואין הראשונים מפילין כמו שסובר ר"א וכמו שביארתי שם בס' שפת הנחל

וא"כ לא נפשטה עדיין הבעי' דר' ירמי' אם זה מתיר מה שאסר הראשון אך מתשובות ר' עקיבא שהשיב מתחילה על הרי שהי' גרושה ואלמנה כו' וכמו שביארתי שההוכחה הי' אם נישאת לאחר ומת וא"כ היא אלמנה לאותו פלוני וא"כ היא מותר' לו אם הוא כהן ואעפ"כ אסורה עליו מצד שהיא גרושה לכל אדם. וע"ז הקשו אפי' אצלו נגעו בו גירושין וע"כ הביא ראי' אח"כ ממיתת המגרש שמת אחר שגירש אך מהתשובה שהשיב מתחילה מוכח דלר"א אם ניסת לאחר ומת מותרת לאותו פלוני ורק אם הוא כהן אסורה עליו מצד שהיא גרושה לכל אדם

וע"ז אומר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון (כצ"ל) וא"כ ניחא מה שהשיב ר"ע מתחילה אלא שהי' קשה דהא אפי' אצלו נגעו בו הגירושין אבל זה מוכח בודאי דלר"א אם ניסת לאחר מותרת לאותו פלוני דאל"ה א"כ אסורה לאותו פלוני אפי' לא הי' כהן ע"ז אמר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון וא"כ נפשטה הבעי' דר' ירמי' דמותרת לאותו פלוני לר"א

[וע"ז אומר אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה והנה הפ"מ פירש דקאי על תשובתו של ר"ע שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שלא תנשאי לפלוני ונישאת אח"כ לאותו פלוני א"כ הרי הגט בטל ובני' ממזירין. וע"ז אומר מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה וכמו דפריך בש"ס דילן בגיטין (דף פג) אי הכי בכולהו תנאי דעלמא לא תנסיב דילמא לא קיימא ליה לתנאו ונמצא גט בטל ובני' ממזירין וא"ל ר' מנא למה זה דומה לא' שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע וכי היכי דהתם הותר לכתחילה א"כ ה"נ אם עבר על התנאי הוי ערוה למפרע והק"ע הקשה דהא בכל תנאי אם עבר הוי ערוה למפרע ותירץ דהירושלמי סובר דאפילו בתנאי שהוא בשב ואל תעשה אסורה לעולם עד שיתקיים התנאי והוא דחוק

ע"כ נראה לי דקאי אהא דאמר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון ופ"ז אומר אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה והוא (ט"ס וצ"ל) בתחילה חייבין עליה משום ערוה ובסוף אין חייבין עליה משום ערוה (פי' שהקשה דאיך איפשר שאם אמר לה חוץ מפלוני ואח"כ נישאת לאחר שתהא מותרת לפלוני והיכן מצינו שיהיה איסור אשת איש נפקע ע"י אחר (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ג) השיב רשב"א תשובה לדברי ר"א היכן מצינו שזה איסר וזה מתיר ופירש"י נישואי בעלה הראשון אסרה ע"ז ונישואי השני יתירוה איך יהיה בזה היתר למה שאמר חוץ מפלוני). וע"ז אומר מצינו אשה בתחילה חייבין עליה משום ערוה ובסוף אין חייבין עליה משום ערוה ואיך יהיה נפקע האישות (וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ג דקידושין ה' א) הרי את מקודשת לי שלשים יום ה"ז מקודשת מה בין הקדש מה בין אשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט וא"כ איך יהיה נפקע האישות ע"י אישות דאחרים שהאישות של השני תתיר אפי' למי שאסרה הראשון) וע"ז אומר א"ל ר' מנא למה זה דומה לא' שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחילה הוא אסור לבעל עבר ובעל הותר הגט למפרע אלמא דיוכל להיות היתר האישות ע"י שתבעלי אעפ"י שבתחילה הוא אסור משום ערוה והוא משום דסוף ביאה קונה ועיין במה שביארתי ע"ז (בפ"ו דיבמות) ואעפ"כ עבר ובעל הותר הגט למפרע. והכא נמי כיון שנישאת לאחר א"כ ניתקה האישות הראשון לשני וע"כ אם מת מתירתו המיתה של השני]

(ה"ו) מילתי' דרבנן אמרין שאין פרטו של ר' מאיר כללו של ר' יהודה עיין בפ"ק דנזיר (ה"ב) מה שביארתי בזה

(ה"ח) מתניתין שייר מקצת הגט כו' כתב הסופר ועד כשר כו' ובגמ' כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר איש פלוני כשר בן איש פלוני כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר אמר ר' אלעזר דברי הכל היא אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא אמר ר' יוסי לא בעית מדעתי' דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו לאו רבו דו אמר בשם ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג ופי' הפ"מ דקאי על הא דקאמר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וקאמר ד"ה היא כלומר דר"א פליג על הא דתנן דאיש פלוני כשר אפי' בלא עד והילכך דווקא אם כתב עד משו' דר' יהודה סובר דבעינן ידים מוכיחות כו' והנה דבריו דחוקים מאוד. והק"ע פי' דר"א אמר דברי הכל היא הא דתנן כתב סופר ועד כשר אמר ר"י דר' יהודה היא וגריס ר' יוסי היא ופי' דחתם סופר שנינו וא"כ חיישינן דילמא אמר לשנים לחתום ומחמת כיסופא דסופר אמרו לו לחתום וע"כ אומר דר' יוסי היא דר' יוסי פוסל באומר אמרו וע"ז אמר ר' יוסי לא בעית מדעתי' דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו ואח"כ גריס לאורכו כשר וע"ז אמר ר' זירא היא מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וע"כ לא חיישינן שמא תרי גיטי הוי כו' עיין שם וכל דבריהם דחוקים למאוד

ע"כ נ"ל לבאר והוא דכן צריך לגרוס כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר א"ר אלעזר ד"ה היא כו' (והפ"מ החליף בדפוס הגירסא והגיה כמו פירושו שפי' דקאי אהא דאיש פלוני כשר ובן איש פלוני כשר ונדחק בפירושו ע"כ צריך להגיה כמו שהגהתי

והוא שאומר כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר ולא חתם סופר ועד דשיטת הירושלמי דחתם סופר ועד כשר לכתחילה ואינו סובר כמו שיטת הש"ס דילן בגיטין (ד' ס"ו) דאמר רב חסדא חתם סופר שנינו ואמר רב חסדא מתניתין ר' יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח וע"כ לא חיישינן דילמא אמר לשנים אמרו לפלוני ופלוני ויחתמו ומשום כיסופא דסופר חיישי ומחתמו חד מהנך סהדי וסופר בהדי' ובעל לא אמר הכי וכן בגיטין (ד' פ"ח) אמר ר' ירמיה חתם סופר שנינו אמר רב חסדא הא מני ר' יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח אלא דחתם סופר כשר לכתחילה וע"ז אומר כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר (פי' דכשר אפי' בכתב סופר ועד) (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ו) ושמואל אמר אפי' כתב סופר ועד שהרי שנינו כתב סופר ועד כשר

וע"ז אומר א"ר אלעזר דברי הכל היא (פי' הא דכתב סופר ועד כשר אתי כדברי הכל והוא משום דיש להקשות דאיך תנן כתב סופר ועד כשר הא תנן בגיטין (ד' כ"ו) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקו' האשה וא"כ כיון דכותבין טופסי גיטין א"כ דילמא כתב טופס הגט וא"כ מניין מוכח שגירש את אשתו (וכן הקשו התוס' בגיטין (ד' ג') בד"ה שלשה גיטין פסולין דלמ"ד כתב סופר ועד כשר קשה דניחוש שמא הסופר כתבו להתלמד וזרקו לאשפה ובאתה האשה והחתימה עליו עד אחד ואין כאן שנים ויש לומר שהסופרים חוששים למכשול ונזהרין בכך ומיהו אין רגילות להזהר לגמרי שתחשב כתיבת סופר כעד א') וא"כ הכא נמי ניחוש דילמא כתב טופסי גיטין ובאתה האשה והחתימה עליו עד א'

וע"ז אומר אמר ר' אלעזר דברי הכל היא והוא משום דר"א לטעמיה שסובר דכתב תורפו בטופס פסול וכמו שביארתי בירושלמי (רפ"ג דגיטין) דקאמר מילתיה דר"א אמר כולם אינן פסולין כו' והוא משום דסובר דסתמא פסול בגיטין משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת וכמו שביארתי שם וע"כ סובר דאין פוסלין אפי' לכהונה וכמו שסובר ריש לקיש שם דכולן אינן פסולין