נועם ירושלמי על נשים קנט

מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת וע"כ סובר ר' יוחנן דבד' אמות במתנה אינה קונה וכמו דאמרינן בגיטין (ד' ע"ח) אמר ר' אסי א"ר יוחנן לגיטין אמרו ולא לדבר אחר

ובזה יתבאר הירושלמי (פ"ק דב"מ ה"ד) ר"ל אמר אבא כהן כו' אדם זוכה במציאה בתוך ד' אמות שלו ר' יוחנן אמר והוא שתפול לתוך ידו כו' והתנינן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת חזקיה אמר בשכר הלבלר היא מתניתא ונדחק שם הפ"מ ופי' דהא לא שייכא כלל ואגב מייתי לה ומעתיק לה הכא ובמה שביארתי ניחא שהוא מקשה על דר' יוחנן דאמר והוא שתפול לתוך ידו והוא דלגיטין אמרו ולא לדבר אחר וע"ז מקשה מהא דתנן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת חזקי' אמר בשכר הלבלר שנו כמו שביארתי דאע"ג דלענין שתהא מותרת להנשא בודאי דמחצה על מחצה אינו גט כלל והוא רק לענין לשלם שכר הלבלר ומשום שזכתה בהגט עצמו אבל לא לענין שתהא מגורשת וא"כ קשה לר' יוחנן דאמר דדוקא בגיטין קונה ד' אמות אבל לא לדבר אחר וא"כ איך קונה הד' אמות לענין הגט גופא והירושלמי לא משני ע"ז והוא משום דאינה קושי' לר' יוחנן דר' יוחנן אזיל לטעמיה בירושלמי (פ"ח דגיטין ה"ב) שמעון בר בא בשם ר' יוחנן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת וא"כ הא דמחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת היינו לענין אם הוא גירושין שמותרת להנשא ובהא ודאי תקנו ד' אמות אבל לא לענין מתנה דבמתנה לא תקנו ד' אמות ור' יוחנן לא סבר להא דחזקי' דבשכר הלבלר שנו ולענין גיטין בודאי דד' אמות קונה וא"כ לא קשה לר' יוחנן ודו"ק]

שם (ה"ד) מתניתין ב"ש אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן וב"ה אוסרין ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה כו' ובגמ' אנן תנינן מאחר שכתבו לה אית תניי תני מאחר שנתנו לה מ"ד מאחר שכתבו לה מסייע לב"ש מ"ד מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה (פי' מ"ד מאחר שכתבו לה מסייע לב"ש פי' זהו רבותא אליבא דב"ש דאפי' נתייחד עמה בין כתיבה לנתינה אין חוששין) ומ"ד מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה (פי' זהו חידוש אליבא דב"ה דאפי' לאחר הנתינה חוששין אבל מ"ד לאחר שכתבו לה מסייע לב"ש דאע"ג דלא נתגרשו עדיין כלל אפ"ה אין חוששין שמא נתייחד עמה ואף דב"ש במקום ב"ה אינו משנה א"כ לישמועינן רבותא יותר אליבא דב"ה ולתניי' אחר שנתנו לה. אך אעפ"כ כח דהתירא עדיף וע' שפת הנחל (דרוש י"א) מה שהבאתי מהתו' דביצה (ד' ב') דאמרינן התם אדמיפלגי בביצה לפלגי בתרנגולת להודיעך כחן דב"ש דבנולד שרי ולפלגי בתרנגולת להודיעך כחן של ב"ה דבמוקצה אסרי וכ"ת כח דהתירא עדיף כו' ועיין שם מה שהבאתי מהתוס' דעירובין (ד' ע"ב) דכח דהתירא דב"ש עדיף לא חשיב כ"כ דב"ש במקום ב"ה אינה משנה עיי"ש

וע"כ אומר מאן דאמר מאחר שכתבו מסייע לב"ש (פי' דמסייע לב"ש דאע"ג דב"ש במקום ב"ה אינה משנה אעפ"כ כח דהתירא עדיף וע"כ משמיענו חידוש אליבא דב"ש מחמת דכח התירא עדיפא) ומאן דאמר מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה (פי' שרוצה להשמיענו אליבא דב"ה אע"ג דלב"ש הוא כח דהתירא אף עפ"כ כיון דב"ש במקו' ב"ה אינה משנה ע"כ משמיענו חידוש אליבא דב"ה דאפילו לאחר שנתנו לא יגרש בגט ישן ולא החידוש שאליבא דב"ש אע"ג דלב"ש הוא כחא דהתירא הוא משום דב"ש במקום בית הילל אינה משנה) וע"ז אומר מ"ד מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה ודו"ק

(ה"י) מתני' גט קרח הכל משלימין עליה כו' א"ר יוחנן לית בה תצא אמר ר' אימי כמה קופין דעובדא הוה עליל קומי ר' יוחנן וקומי ריש לקיש ואינון אמרין פוק ושלם כר' עקיבא פי' הא דקאמר לית כאן תצא היינו משום דיכול להשלים עליה אפי' אחר נתינת הגט כיון שהשאר הוא בתורת תנאי וכמו שכתב הר"ן (ספ"ח דגיטין) דאף לר"ל שסובר דכולם משום עדים היינו דווקא בפשוט שעיקרו שנים והוא משום עדים אף כשהוא מוסיף עליהם נמי משום עדים אבל במקושר שהשלישי שהצריכו חכמים ודאי דינו כמשום תנאי שאם לא כן עדותן בטילה אף כשהוא מוסיף על ג' ג"כ לתנאי הוא מתכוין וע"ז הקשה הר"ן דמעתה למה אמרה כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה משום חשש כולכם והא אפי' אמר כולכם כיון דלא משמע אלא משום תנאי יכולה היא לקיים תנאה אפי' אחר שנישאת כדאמרינן בגיטין (דף פד) וכ"ת איפשר דמינסבא לאחר היום ומתגרשת מחר אטו בדידה קיימא לאגרושי משמע בהדי' שאף לאחר גירושין יכולה לקיים תנאה ומעתה למה תצא לבדוק אי אמר כולכם ותחתימם עלי' כיון דמשום תנאי אמר הכי כו' ועיי"ש במה שהאריך הר"ן בזה וע"ז אומר הירושלמי אמר ר' יוחנן לית בה תצא (פי' דהא יכול להשלים עלי' אפי' אחר נתינת הגט וע"ז אומר אמר ר' אימי כמה קופין דעובדא הוה עליל קומי ר' יוחנן וקומי ריש לקיש ואינון אמרין פוק ושלם כר' עקיבא (פי' דכמה קופין דעובדא הוה עליל קומי ר' יוחנן ור"ל (פי' אע"ג דר"י ור"ל פליגי בפשוט אי כולם משום עדים או שנים משום עדים וכולם משום תנאי וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ב דגיטין ה"א) דאתפלגון אמר לעשרה חתמו בגט וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר ריש לקיש אמר כשר והשאר על תנאי ור' יוחנן אמר פסול עד שיחתמו בו ביום (והוא בהיפוך מן הש"ס דילן דהש"ס דילן אמר דר' יוחנן אמר שנים משום עדים וכולן משום תנאי ור"ל אמר כולם משום עדים ולשיטת הירושלמי הוא בהיפוך דר' יוחנן אמר כולן משום עדים ור"ל אמר דשנים משום עדים והשאר משום תנאי) וע"ז אומר כמה קופין דעובדא הוה עליל קומי ר' יוחנן וקומי ריש לקיש ואינון אמרין פוק ושלם כר' עקיבא (פי' אפי' לאחר נתינת הגט ואפי' לר' יוחנן שאומר דכולם משום עדים אך במקושר מודה דהוי משום תנאי) והוא משום דבמקושר שהשלישי שהצריכו חכמים הוא משום תנאי שאם לא כן עדותן בטילה אף. השאר נמי הוי משום תנאי וא"כ כיון שהוא משום תנאי יוכל לקיים אף אחר נתינת הגט (ודלא כמו שכתב הר"ן). וע"כ אמר לית כאן תצא]: המגרש פרק

תשיעי

(ה"א) ר' ירמי' בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני כו' עיין בספרי עמק יהושע סי' י"ד) ובספרי שפת הנחל (דרוש י') מה שהארכתי בזה

עוד שם השיב ר' עקיבא הרי זה שנאסרה עליו הי' כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה החמירה התורה בגרושה יותר מאלמנה ומה אם גרושה חמורה לכל לא נאסרה ממה שהותר בה מצד גירושין שבה אלמנה קלה אינו דין שתאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה אפי' אצלו נגעו בה גירושין ומה אלמנה וגרושה נאסרה ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה גירושין חמורין לא כל שכן שתאסר ממה שהותר לה מצד גירושין שבה

הנה הפ"מ נדחק בזה הירושלמי וכן הק"ע ובירושלמי הזה יש (ט"ס ויש בו חילוף השורות ונראה לי להגיה וכצ"ל) השיב ר' עקיבא הרי שהי' גרושה ואלמנה לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים (פי' שתחילה הי' תשובת ר' עקיבא הרי שהי' גרושה (פי' בחוץ מפלוני) ואלמנה דהיינו שנישאת לאחר ומת) לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים (פי' דלזה הוא רק אלמנה דהא מגירושין הראשונים הי' אסורה לו וא"כ היא רק אלמנה אבל לאחיו הכהנים הי' גרושה שהי' מותרת להם מחמת הגירושין וכי במה החמירה התורה בגרושה או באלמנה (פי' שכח הגירושין אינה מתרת כמו המיתה) דהא בגירושין היא אסורה לכהנים ובמיתה היא מותרת לכהנים ג"כ רק שאסורה לכה"ג וא"כ היתר המיתה היא גדולה יותר) וע"ז אומר מה אלמנה הקלה (כצ"ל) (פי' שבאלמנה שמותרת ע"י מיתה היא מותרת יותר מגרושה נאסרה ממה שהותר לה מצד גירושין שבה (פי' דאעפ"כ אסורה לאותו פלוני מחמת שיש בה צד גירושין דהא לאחיו הכהנים היא אסורה מחמת גרושה וע"כ אסור' לו ג"כ מצד גרושה) גרושה החמור' לכל (פי' שהיתר הגרושה אינו גדול כ"כ כמו היתר המיתה) אינו דין שתאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה (פי' כיון דלאחר שנתגרשה אם כן עדיין אסורה לא' מצד אשת איש שבה א"כ אסורה לכל)

וע"ז אומר אפי' אצלו נגעו בו גירושין (פי' דמהו הק"ו דהא הא שנישאת לאחר ומת דמותרת לזה שנאסרה עלי' היינו משום דר"א סובר דמותרת להנשא לאחר וע"כ אמרינן שניתקה האישות הראשון או שהמיתה מתרת אבל אם לא הי' גירושין א"כ לא תוכל להנשא לאחר וא"כ לא תהי' מותרת לזה כלל וא"כ מה שרצה ר"ע להוכיח שנאסרה לו מצד גירושין של אחרים הא גם אצלו נגעו בו הגירושין דאי לאו הכי הית' יכולה להנשא לזה וא"כ היא גרושה אליו ג"כ אלא שתחילה לא הי' מותרת לו ואח"כ מותרת לו אבל הכל הי' צד הגירושין)

ובכאן צ"ל הרי שהי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש ל נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה לא כל שכן והוא כמו דאמרינן בש"ס דינן בגיטין (ד' פ"ג) דאין ההוכחה ממה שנשאת לאחר ונתארמלה אלא דההוכחה הוא אם מת המגרש בעצמו אח"כ א"כ היא גרושה אצל כל אדם והיא אצל אלמנה והגירושין לא הועיל לו כלום ואעפ"כ אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כ"ש דבר אחר הרי שאמר לה