נועם ירושלמי על מועד פד

טהורות בלבד וביארתי שם שהפלוגתא דר"מ ור' יוסי איפשר דתלי בזה. דר"מ סובר דכל הכלים יש להם בית הצביעה לענין ידים טמאות וטהורות הוא משום דס"ל דטומאת משקין לטמא אחרים הוא מדרבנן אפי' באוכלין גם כן וע"כ סובר דנאמרה בית הצביעה אפי' בידים טמאות ג"כ משום דעיקר טומאת משקין דרבנן וא"כ לית להו דררא דטומאה דאורייתא לטמא אחרים ור' יוסי סובר דמשקין חמירי דמטמאין אחרים וע"כ כיון דעלולין לקבל טומאה גזרו עליהם בידים טמאות וכמו דאמרינן בפסחים (דף יז) אמר רבי ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ ואזדא ר"מ לטעמיה דאמר טומאת משקין לטמא אחרים מדרבנן ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא כו'. וע"כ סובר ר"מ דלענין בית הצביעה לא חמיר מספק אוכלין דטהור ור' יוסי דס"ל דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ע"כ כיון שיש לו עיקר לטמא אחרים מדאורייתא ע"כ גזר אפי' בכלים נמי וע"כ סובר דלא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד וע"כ גזרו אפי' בכלים נמי (ואף שהוא גזירה משום משקה זב וזבה כמו דאמרינן פ"ק דנדה (דף ז) ועיי"ש שביארתי במה שאומר שם ר' ביבי בשם ר' יוחנן אתי דבית שמאי כר' יוסי ודב"ה כר"מ דב"ש סברי ג"כ דטומאת משקין לטמא אחרים הוא דאורייתא וב"ה סברי דטומאת משקין לטמא אחרים דרבנן עיי"ש באורך)

[ובזה ביארתי שם דהא דאמר ר' יוחנן בין זה ובין זה דבר תורה היינו בולד ולד הטומאה וכמו דאמרינן בפסחים (דף טו) וכמו דאמרי' בירושלמי הכא דלר' יוחנן מיירי בולד ולד הטומאה כמו שביארתי תחילה. וא"כ הוי שלישי דאורייתא וא"כ מוכח דרבי יוחנן סובר דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וכמו דאמרינן בפסחים (דף טו) דלר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ ואזדא ר"מ לטעמיה ור' יוסי לטעמי' ופירש"י שם ונראה בעיני דר"י אולד ולד קא סמיך כו' לעולם בבשר שנטמא במשקין שנטמא בכלי שנטמא בשרץ וע"כ ניחא הא דאמר ר"ח סגן הכהנים מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה אף דבה"א ששורפין פסול תורה עם טומאת תורה א"כ כש"כ ששורפין טומאת תורה עם טומאת תורה. וע"ז משני בירוש' ר"ח סגן הכהנים שני' משום ב"ש וב"ה. וכמו שביארתי דלשיטת הירושלמי דפליגי במוזגין את הכוס תלוי בפלוגתא דר"מ ור' יוסי וכמו דאיתא שם בירושלמי א"ר יוחנן אתי דב"ש כר' יוסי ודב"ה כר"מ וא"כ כיון דס"ל לב"ה כר"מ דטומאת משקין לטמא אחרים מדרבנן א"כ לפי"ז קמ"ל דשורפין טומאת דבריהם עם טומאת תורה ולב"ש דס"ל כר' יוסי דס"ל טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ טובא קמ"ל דשורפין טומאת תורה עם טומאת תורה דהא בית שמאי ס"ל דאין שורפין פסול תורה עם טומאת תורה. וע"כ קאמר דר"ח סגן הכהנים שני' משום בית שמאי ובית הלל (פי' ולשניהם ניחא) ועיין ברפ"ג דחגיגה (ה"א) מה שביארתי שם]

אך כעת נ"ל שהוא דוחק לפרש הירושלמי דתלי בפלוגתא דב"ש וב"ה אם טומאת משקין לטמא אחרים הוא מדאורייתא או דרבנן דזה אינו מוכרח שיהא פלוגתא דר' מאיר ור' יוסי בבית הצביעה יהיה תלוי בהא דטומאת משקין לטמא אחרים אם הוא מדאורייתא

ועוד דא"כ לא הי' פריך הירושלמי לקמן (ה"ח) וקשיא דר' יוחנן (נ"ל שצ"ל דבר קפרא) על דר"מ והדא דר' יוסי אמר אינה היא המדה (פי' שא"כ ניחא הא דאמר ר' מאיר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם טמאה בפסח והיינו בי"ד דאף שאינו אסור רק מדרבנן אעפ"כ כיון שאיסור וטומאה הם שוים וכמו דאמר רבי יוחנן (שם) הכל מודין בששה עשר ששורפין תרומה טהורה וטמאה (והוא דבששה עשר כיון שהוא מדאורייתא וע"כ שוין איסור לטומאה) (וכמו דאמר (שם) כשם שלא חלקת לנו בין איסור לטומאה) ואם כן לבר קפרא דאמר דולד הטומאה מדבריהם א"כ יפה אמר ר"מ שמדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה דהא אסור מדרבנן וא"כ נוכל לילף איסור מטומאה וע"ז משני סבר בר קפרא כרשב"ל דרשב"ל אמר מדברי ר' אליעזר ור' יהושע (וא"כ לא הביא ראיה מדברי ר' חנניה סגן הכהנים אלא מדברי ר"א ור"י) ואח"כ אומר וקשי' דבר קפרא על דר' יוסי ונראה לי שצ"ל וקשי' דרבי יוחנן על דר"י והדא דר"מ (פי' שא"כ נראין דברי ר' יוסי שאומר אינה היא המדה והדא דר' מאיר תקשה דאיך אמר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח דלפי דברי ר' יוחנן דאמר בין זה ובין זה דבר תורה א"כ איך יליף ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בי"ד שהוא מדבריהם לפי שיטת הירושלמי בדר"מ דסובר דמדאורייתא מותר עד שעה אחת לפני שקיעת החמה (וע"כ קאמר ר' יוחנן בירושלמי (ה"ח) ר' יוסי בשם ר' יוחנן הכל מודים בששה עשר ששורפין תרומה טהורה עם טמאה ולא קאמר כמו דאיתא בש"ס דילן בפסחים (דף טו) אמר רב אסי אמר ר' יוחנן מחלוקת בשש אבל בשבע ד"ה שורפין משום דלשיטת הש"ס דילן לאחר שבע אפי' לר"מ הוא מדאורייתא ע"כ קאמר אבל בשבע ד"ה שורפין)

וע"ז משני אמר ר' אבין ר"מ כדעתיה דר"מ מחמיר מדבריהם כד"ת כו' א"ר חיננא כיי דתנינן תמן הרוא' כתם ה"ז מקולקלת וחוששת משום זוב דברי ר"מ. וא"כ לפי מה שביארתי דב"ה סברי דטומאת משקין מדרבנן אם כן אפי' לר' יוחנן ניחא לפי מאי דמשני דר' יוחנן מוקי בולד ולד, א"כ אי איפשר רק על ידי משקין דאין אוכל מטמא אוכל אפי' בקדשים משום דאין טומאה עושה כיוצא בהן אפי' בקדשים ע"כ הוי דרבנן וא"כ לר"מ שסובר דטומאת משקין דרבנן א"כ הוי ודאי דרבנן וא"כ שפיר יליף ר"מ לענין תרומה ששורפין טהורה עם הטמאה לר' יוחנן שסובר דאין חילוק בין טומאה לאיסור אע"פ שהוא מדבריהם וכמו דאמרינן בפסחים (דף טו) אמר ר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ ואזדא ר"מ לטעמיה ורבי יוסי לטעמיה ועיין פירש"י שם ואם כן צריך לומר דלהירושלמי אינו מוכרח דנטמא ע"י משקין משום דסובר דקדשים עושה טומאה כיוצא בהם, וא"כ אינו מוכרח דנטמא ע"י משקין וא"כ צריך לפרש כמו שפירשו המפרשים דשני' משום ב"ש וב"ה והרבותא הוא לב"ש דאע"ג דס"ל דאין שורפין פסול תורה עם טומאת תורה אעפ"כ שורפין טומאת תורה עם טומאת תורה ודו"ק

שם (ה"ו) תיפתר שנטמא בכלי זכוכית עי' בפ"ק דשבת ה"ד מה שכתבתי שם על קושית הק"ע

שם (ה"ז) הוסיף ר"ע מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמ' בטמא מת אע"פ שמוסיפין לו טומא' על טומאתו ובגמ' על דעתי' דר"י (פי' דאמ' דולד הטומא' מן התורה) המן שורפין טומאת תורה עם טומאת תורה, ובא להוסיף פסול תורה עם טומאת תורה על דעתי' דבר קפרא (פי' דאמר דולד הטומאה מדבריהם) תמן שורפין טומאת דבריהם עם טומאת תורה והכא פסול תורה עם טומאת תורה לא בא אלא לפחות. דהא טומאת דבריהם קיל מפסול תורה א"כ לא בא אלא לפחות ולא להוסיף ומשני תיפתר בטבול יום מבית פרס שהוא מדבריהם [ומזה הירושלמי משמע דאפי' אם הטומאה הוא מדבריהם אפ"ה בעי הערב שמש וכן יתבאר לקמן ובסוף חגיגה) לפי מה שבארתי שם בירושלמי עיין שם ועי' בפ"ב דשבת (ה"ו) מה שבארתי שם]

שם ר' חנני' סגן הכהנים שני' משם ב"ש וב"ה. א"ר מנא קומי ר' יוסי ר"ע כדעתי' דר"ע אמר יטמא דבר תורה. והנה הירושל' הזה הוא תמוה מאוד דמביא הך דר"ע דדריש יטמא שהשני עושה שלישי בחולין להך דהכא וגם הא דמייתי הא דאמר תחלה (בה"ו) ר' חנניה סגן הכהנים שני' משם ב"ש וב"ה להכא. והק"ע והפ"מ נדחקו בזה מאוד

והנה בספרי נועם ירושלמי בארתי דמקשה על הא דאמר דלר' יוחנן ניחא דאמר בולד הטומאה דאורייתא א"כ ניחא מה שבא להוסיף דאפילו פסול תורה שורפין עם טומאת תורה:

וע"ז מקשה דהא כבר אמר בירושלמי (ה"ו) דר"ח סגן הכהנים שני' משם ב"ש וב"ה דאי לאו הכי מה בא להעיד ר"ח סגן הכהנים דהשתא פסול תורה שורפין עם טומאת תורה כמו דאמרי ב"ה דהפיגול והנותר והטמא נשרפין כאחת מכש"כ טומאת תורה עם טומאת תורה. וע"ז אומר דשני' משם ב"ש וב"ה וכמו שבארתי דלב"ה דסברי דטומאת משקין דרבנן א"כ אם נטמא בולד הטומאה ע"י משקין א"כ נטמא בטומאה דרבנן. ולב"ש דהוי טומאת תורה (כמו שבארתי תחלה) דסברי דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא הא ס"ל דהפיגול והנותר והטמא אין נשרפין כאחת וא"כ אפי' לר' יוחנן קשה דלא בא אלא לפחות

וע"ז משני ר' עקיבא כדעתי' דר"ע אמר יטמא (פי' דמשני דר"ע ודאי סובר דטומאת משקין לטמא אחרים הוא דאורייתא