נועם ירושלמי על מועד סד

נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך אבל לשיטת הירושלמי ס"ל דבי דאית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע

הן

[וכן בירושלמי (פ"ד דשבועות ה"י) אל יככה ויברכך וייטיב לך ר"מ מחייב ורבי יהודה פוטר כו' ואיתא התם ר' יסא בשם ר' יוחנן ר"מ הוא דאמר ממשמע לאו אתה שומע הן אל יככה אם תבואו ותעידוני. הא אם לא תבואו ותעידוני יככה. ובש"ס דילן בשבועות (דף ל"ו) פריך והא לית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן איפוך כו' אלא קשיא כי לית לי' בממונא אבל באיסורא אית לי' עיי"ש בתוס' ד"ה ה"ג אבל הירושלמי סובר דאית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן וא"כ מסתמא ה"נ הגירסא בכל אתר אית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן]

ע"כ נ"ל עפ"י מה שביארתי בספרי נ"י (ס' ט"ו) שיש חילוק אם גמרינן דבעי ת"כ מתנאי בני גד ובני ראובן. ע"כ בעי דווקא בלהבא כתנאי ב"ג וב"ר אבל אי אמרי' דלא אמרי' מכלל לאו אתה שומע הן א"כ אין נפקא מינה בין לשעבר בין להבא כיון דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן וע"כ ניחא דהש"ס דילן לשיטתו והירו' אזיל לשיטתו דהנה כתבתי בספרי (שם) שעיקר ההוכחה לשיטת הש"ס דילן דר"מ לית ליה כלל מכלל לאו אתה שומע הן אפי' בלשעבר נמי הוא כדאמרינן בגיטין (ד' מ"ו) דר"י חייש לקלקולא והא איפכא שמעי' להו דתנן המוציא את אשתו משום ש"ר לא יחזיר כו' אלא רבנן חיישי לקילקולא. אמר שמואל איפוך והא מדקתני סיפא נישאת לאחר והי' לו בנים והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבורך מכלל דר' יהודה חייש לקילקולא הא נמי איפוך כו' אלא אמר רבא דר"י אדר"י לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן ל"ק מאן חכמים ר"מ היא דאמר בעינן ת"כ והכא בדלא כפליה לתנאו וא"כ כיון דמוציא משום שם רע ומשום אילונית הוא תנאי דלשעבר ואעפ"כ בעי ר"מ ת"כ וע"כ אפי' באין בו מעשה נמי בעי ת"כ. והטעם לא משום דגמר מתנאי ב"ג וב"ר דהא התם איכא מעשה דהא הארץ היתה בידם וכמו דאיתא בירושלמי אלא משום דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן. והשתא ניחא הא דפריך בשבועות (דף ל"ו) ובנדרים (דף י"ג) והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן אע"ג דנדרים ושבועות לית בו מעשה אך כיון דר"מ בעי ת"כ גבי המוציא את אשתו משום שם רע ומשום אילונית דהוי תנאי דלשעבר דלא התחילה המעשה כלל כיון דהתנאי הוא לשעבר וא"כ לא הותחל הגירושין אם אינה אילונית או שאין עלי' ש"ר ואפ"ה בעי ת"כ אלמא דס"ל לר"מ דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן אפי' באין בו מעשה וע"כ פריך בנדרים ושבועות אליבא דר' מאיר והא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן

[והשתא ניחא הא דאיתא פ"ק דנדרים (דף י"א) סברוה מאי לחולין לא לחולין ליהוי אלא קרבן מני מתניתין ר"מ היא דלית לי' מכלל לאו אתה שומע הן דתנן ר"מ אומר כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי אלא ר' יהודה היא אימא סיפא והאי ר' יהודה היינו פלוגתא דר"מ ור"י דגבי גיטין משום דפלוגתא דר"מ ורחב"ג אין שייך לזאת. דהא התם לענין מה דגמרינן מתנאי ב"ג וב"ר דווקא ביש בו מעשה וע"כ סמך אפלוגתא דר"מ ור"י דפליגי בגיטין (דף מ"ו) דהא התם בתנאי דלשעבר וא"כ הוי כמו דלית בי' מעשה ואפ"ה בעי ר"מ ת"כ דלית לי' מכלל לאו אתה שומע הן אף דבתנאי דלשעבר לא בעינן משפט התנאים והכא נמי לענין לא חולין אלא קרבן דבזה לית בי' מעשה כלל רק להבין שאם אמר לחולין הוי כמו שאמר לקרבן וע"כ לר"מ דלית לי' מכלל לאו אתה שומע הן אם אמר לא חולין אינו במשמע שיהא קרבן אלא ר' יהודה היא דר"י אפשר דס"ל דאם יש בו מעשה בעי ת"כ רק בתנאי דלשעבר לא בעי ת"כ משום דאית לי' מכלל לאו אתה שומע הן ע"כ תלי הש"ס הענין בפלוגתא דר"מ ור"י בגיטין (דף מ"ו)(

וכל זה הוא לשיט' הש"ס דילן אבל לשיטת הירו' דאמרי' בגיטין (פ' ד' ה"ט) ר' יהודה אומר לא יחזיר ואת אמר כן. אמר ר' יוחנן לית כאן ר' יהודה אלא ר' מאיר ותני כן משום ר"מ אומר לה שתיקותיך יפה מדיבורך. והקושיא שמקשה הש"ס דילן לא הוי קשה ליה להירושלמי דאיפשר דס"ל דאע"ג דר"מ חייש לקילקולא בהמוציא משום שם רע ומשום נדר היינו משום שלא יאמר אילו הי' יודע שהדברים בדאים או שיכול להתיר לא הי' מגרשה היינו משום שלא הי' ש"ר מתחילה או שהנדר בטל מעיקרו לא הי' מגרשה אבל אילונית אין הרפואה רק מכאן ולהבא והשתא הוא דברית וזהו דוחק ע"כ נראה לי דהירושלמי אזיל לשיטתו דאמרי' בירושל' (פ"ד דגיטין ה"ט) תני מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום אילונית לא יחזיר שהרי המוציא את אשתו משום אילונית והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ואמר אילו הייתי יודע שאשתי יולדת אילו הי' אדם נותן לי באשתי ק' מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והולד ממזר ומתוך שהוא יודע שאם הוא מגרשה והיא אסור' לחזור לו אף הוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה א"ר זעירה תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים נשואין אילונית וע"י שיש להן נחת רוח מהן מקיימין אותן (פי' שזה תי' על הא דתנן המוציא את אשתו משו' אילונית ר"י אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר והאי חכמים היינו ר"מ ואמאי סובר דיחזיר (וכה"ג מקשה הש"ס דילן בגיטין (דף מ"ו) למימרא דר"י חייש לקילקולא ורבנן לא חיישי לקילקולא והא איפכא שמעינן להו דתנן המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר כו') וע"ז משני הירושלמי שר"מ סובר דבאילונית אינו יכול לומר שאילו היה יודע שאשתו יולדת לא הי' מגרשה וע"ז אומר תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים נשואין איילונית וע"י שיש להם נחת רוח מקיימין אותן וע"כ באיילונית לא חייש ר"מ לקילקולא

וא"כ לפי שיטת הירושלמי לא מתרץ כמו דמתרץ רבא בש"ס דילן (דף מ"ו) כמו דאמרינן שם אלא אמר רבא כו' דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים ר"מ דאמר בעינן ת"כ והכא במאי עסקינן בדלא כפלי' לתנאו וא"כ מוכח מזה דפליגי ר"מ ור"י אפי' בתנאי דלעבר ור"מ ס"ל דלא בעינן ת"כ וא"כ מוכח דר"מ לית לי' מכלל לאו אתה שומע הן אבל לשיטת הירושל' דלא מוקים הפלוגתא דר"מ ור"י בדלא כפליה לתנאו אלא הטעם דר"מ דבאיילונית לא חיישינן לקלקולא שעילה היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים נשואין איילונית וע"י שיש להם נחת רוח מקיימין אותן וע"כ סבירא ליה דרבי מאיר ורחב"ג לא פליגי בקידושין (דף סא) אלא בתנאי דלהבא דבא לעקור את המעשה אבל בתנאי דלעבר לא בעי ת"כ ואדרבה ס"ל לר"מ דמכלל לאו אתה שומע הן ובזה מחולק שיטת הירושלמי עם הש"ס דילן

וע"כ כיון דלשיטת הירושלמי הא דפליגי בגיטין (דף מ"ו) דרבי יהודה אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר אינו בדלא כפלי' לתנאי' כמו שמפרש רבא בש"ם דילן בגיטין (דף מ"ו) ע"כ סובר הירושלמי דר"מ סובר דאמרינן מכלל לאו אתה שומע הן בהא שאינו בא לעקור את המעשה כגון בתנאי דלשעבר וכמו דאיתא (פ"ד בשבועות) אל יככה ויברכך וייטיב לך ר"מ מחייב וחכמים פוטרין וא"כ מוכח דר"מ ס"ל דמכלל לאו אתה שומע הן וחכמים לית להו מכלל לאו אתה שומע הן ובשבועות (ד' ל"ו) פריך והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן ומשני איפוך כי אתא רב יצחק כו' אלא קשיא כי לית ליה בממונא אבל באיסורא אית ליה אבל הירושלמי סובר דאע"ג דר"מ סובר דבעי ת"כ אעפ"כ אית ליה מכלל לאו אתה שומע הן וחכמים לית להו וכמו דאיתא בירושלמי (ספ"ד דשבועות) ר' יסא בשם ר' יוחנן ר"מ היא דאמר ממשמע לאו אתה שומע הן אל יככה אם תבואו והעידוני הא אם לא תבואו ותעידוני יככה והוא דאם לא יבואו ויעידו לית בו מעשה ובמילתא דלית בו מעשה סובר ר"מ מכלל לאו אתה שומע הן וכמו דאיתא (רפ"ז דשבועות) ממשמע שנאמר שבועת כו' רבי חגי בעי קומי ר' יוסי כו' לא אמר ר' אסי בשם ר' יוחנן דברי ר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן ולקח בעליו ולא ישלם כו' אלמא דר"מ סובר דמשמעות הכתוב דבאין בו מעשה מכלל לאו אתה שומע הן ושם בירושל' נתחלפו השיטות וכצ"ל אמר ר' אסי בשם ר' יוחנן דברי ר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן ולקח בעליו ולא ישלם הא אם ישלם לא ישבע ר' חגי בעא קומי ר' יוסי ולמה לי כר' מאיר אפי' כרבנן דאמ' ר' חנינ' הכל מודים בל' תורה ממשמ' לאו אתה שומע הן (כצ"ל) דלא כהפ"מ והוא כמו שביארתי דבדבר שאין בו מעשה ס"ל לר"י מכלל לאו אתה שומע הן דהיינו ממשמעות הכתו' שנאמר ולקח בעליו כו' וזה אין בו מעשה רק משמעות הכתוב ר"י ס"ל במשמעות הכתוב אף רבנן מודו וזה הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' ס"ב) דפריך התם אליבא דר' מאיר ורחב"ג מקראי. ודו"ק

וא"כ כיון דלשיטת הירושלמי דהא דבעי ר"מ תנאי כפול היינו בהא דצריך לעקור המעשה אבל בתנאי דלשעבר או בדבר דלית בו מעשה אית ליה לר"מ דמכלל לאו אתה שומע הן וע"כ כיון דהירושלמי ס"ל דבכל אתר אית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן וא"כ בתנאי דלעבר לא בעי ר"מ ת"כ א"כ אמאי קאמר גבי גירושין שהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירדו גשמים שבין ירדו