נועם ירושלמי על מועד ס

דילן וכמו שפירש"י ותוס' שכתבו והא איכא למימר דשתית מים הוי הכנסה כמשתין ורק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות א' וקא עביד הנחה ברשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחד רשות ולפי"ז ליכא חיוב חטאת ולשיטת הירושלמי הוא מדאורייתא וע"כ פריך ואין פיו למעלה מעשרה וע"ז משני שני' היא שמתגלגלין ויורדין תני גמל שראשו ורובו מבפנים מלעיטין אותו מבפנים בחוץ מלעיטין אותו מבחוץ ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים ומבחוץ מלעיטין אותו בחוץ אין פיו למעלה מעשרה טפחים (והתם ליכא לשנויי שמתגלגלין ויורדין דהגמל רגליו גבוהין מי' כמו שכת' הק"ע) וכ"ת דהטעם הוא מדרבנן כמו גבי פרה דבעינן ראשה ורובה מבפנים אך איפשר דשיטת הירושל' דכיון דמלעיטין אותו הוי כמאן דנקיט מנא ונקיט לה וע"כ לא בעינן ראשו ורובו של פרה וכמו דאמרינן בעירובין (ד' כ') ולא ס"ל כמו שמתרץ בגמ' שאני גמל הואיל וצוארו ארוך. וא"כ הוא מדאורייתא וא"כ קשה דהא פיו למעלה מעשרה ואינו חייב

[ובזה האופן הי' איפשר לבאר הא דאיתא התם אמר ר' חייא וכן בגת לענין מעשר (דמוכח התם שנתחלפו השורות דהא דמביא התם לא כן אמר ר' יעקב קאי אמזחילה והיא סיפא דמתניתין ואח"כ אמר ר' חייא וכן בגת לענין מעשר שזה קאי ארישא דמתניתין דתנן וכן בגת א"כ מוכח שנתחלפו השורות) וצריך להגיה בכאן אמר ר' חייא וכן בגת לענין מעשר וא"כ איפשר שמתרץ דבאמת הטעם אינו מחמת חיוב דאורייתא אלא גזירה שמא יכניס הכלי אצלו (ובגמל הוי נמי מדרבנן] וחיובא דחטא' ליכא משום דנח בפיו. וכ"ת א"כ כיון דהוי מדרבנן א"כ חיך תנן וכן בגת הא היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה וע"ז משני דהא דתנן וכן בגת לענין מעשר וכן אמרינן בעירובין (ד' צ"ט) איבעיא להו כרמלית מאי אמר אביי היא היא רבא אמר היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה אמר אביי מנא אמינא לה מדקתני וכן בגת רבא אמר לענין מעשר]

וא"כ כיון שביארתי דלשיטת הירו' חייב חטאת מפני שמתגלגלין ויורדין וע"ז אומר מה את בעי על הא דתני רשב"א מלא גמל וגמלו. ולא קאמר השיעור כדי שתהא הפרה ראשה ורובה מבפנים והיא שותה ולמאי קאמר מלא גמל וגמלו וא"כ משמע דהוי שיעורא אחרינא דילמא להכי קאמר מלא גמל וגמלו משום דבפרה איכא חיוב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין וא"כ חייב מדאורייתא שא"כ בגמל היא גזירה מדרבנן דילמא ממשיך ומפיק לדוולא חוץ למחיצה דהכא ליכא חיוב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין דהא הגמל גבוהין רגליו למעלה מי' כמו שכתב הק"ע

וע"ז א"ר יוסי תמן בהוא דמלעיט לי' (כצ"ל) ברם הכא אוכלת מאילי' (פי' דהתם דאמרינן דחייב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין א"כ איפשר לומר דגבי בהמה נמי חייב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין אבל זהו דוקא במלעיט להגמל. אבל הכא בשותה מאילי' א"כ הוי ודאי דרבנן ולא שייך חיוב חטאת וא"כ אמאי קאמר מלא גמל וגמלו). וע"ז צריך לומר דכל מה שהפרה פושטת צוארה הגמל עוקם צוארו וע"כ מחמיר בגמל יותר ולפי' הק"ע שיעור שניהם שוה דכל מה שהפרה פושטת צוארה הגמל עוקם צוארו עיין שם ודו"ק [ודלא כהק"ע והפ"מ שנדחקו בזה]

שם בירושלמי (ה"ה) מידה סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות (ואיפשר שצ"ל מידה שיש בה יותר מבית סאתים או דהירושלמי סובר כמו דאיתא בריש עירובין (ה"א) רב אמר סוף שיעורן להקל בדרבנן ר' יוחנן אמר סוף שיעורן להחמיר וא"כ לר' יוחנן סובר הירושלמי דבית סאתים כיותר מבית סאתים] וזה קאי לר' יוחנן כמו שאומר בירושלמי ר' זעירא בשם ר' יוחנן היו שנים בזה בית סאה ובזה בית סאה חסר ד' אמות ר' זעירא בשם ר' יוחנן מטלטלין בשני תשלומין לראשון. ר' לא בשם ר' יוחנן אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון אמר ר' זעירא מודה ר' לא שאם היו שלשה בזה בית סאה ובזה בית סאה ובזה בית סאה מודין שמטלטלין בשני תשלומין לראשון

הנה הירושלמי הזה נדחקו בו הק"ע והפ"מ ופירושיהם דחוק מאוד ע"כ נראה לי לבאר והוא כמו שביארתי ספ"ק דעירובין (ה"י) שהירושלמי סובר דבין לא' ובין לשנים נותנים להם בית סאתים וא"כ אם יש ב' קרפיפות לא' הוא סאתים (אי אמרינן דבית סאתים מותר והוי כפחות מבית סאתים) והשני יש לו סאתים פחות ד' אמות וא"כ בית סאתים נותנים אפי' ליחיד וא"כ יכול לטלטל בבית סאתים השני' להשלים השיעור של בית סאתים שלו. אך איפשר דאין מתירין לטלטל דא"כ יהיו מטלטלים שניהם בבית סאתי' א' א"כ איך יתנו להם לכל אחד בית סאתים דכיון דמשתמשין ביחד הא אין נותנים לשנים ג"כ רק בית סאתים

וכן צריך לגרוס היו שנים בזה בית סאתים (פי' אי בית סאתים מותר כפחות מבית סאתים) ובזה בית סאתי' חסר ד' אמות: ר' זעירא בשם ר' יוחנן מטלטלין בשני תשלומין לראשון (פי' להשלים הבית סאתים שלו שנותנים לכל א' בית סאתים. ר' לא בשם ר' יוחנן אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון דאם יתירו לו להשתמש א"כ הוי כמו ששניהם משמשין ביחד ולשנים אין נותנים ג"כ רק בית סאתים וע"ז אמר ר' זעירא מודה ר' לא שאם היו שלשה בזה בית סאה (הוא ט"ס וצ"ל בית סאתים) ובזה בית סאה צ"ל בית סאתים (ובזה בית סאה ט"ס וצ"ל בית סאתים) חסר ד' אמות שמטלטלין בשני תשלומין לראשון דכיון שהם שלשה א"כ נעשו שיירא ונותנים להם בית שש. ואף שביארתי (בפ"א ה"י) על הא דר' רדיפה אמר ר' ששא שאל מהו ליתן להם ג' ראשי תורין שיהא זה מטלטל בתוך סאתים של זה וזה מטלטל בתוך סאתי' של זה (פי' אם הא דנותנים להם בית שש היינו שיהיו מותרים להשתמש זה בזה אך זהו דווקא להשתמש בכולו) אבל להשלים הבית סאתי' בודאי דנותנים לו דהא הפלוגתא רק בשנים דשנים וא' שוים הם. דלא' נותן בית סאתים ולשנים ג"כ אין נותנים להם רק בית סאתים וא"כ אם יהיו משתמשין יחד א"כ אין ליתן להם רק בית סאתים אבל בשלשה דנותנים לכל אח' בית סאתים א"כ בודאי למי שיש לו בית סאתים פחות ד' אמות בודאי דנותנים לו בקרפף השני להשלים השיעור דהא יש לכל אחד בית סאתים אם הם שלשה דנעשו שיירא ודו"ק

שם (ה"ח) ר' אליעזר אומר אם הי' ארכה יתר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה ר' יוסי אומר אפי' ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה ותני ר' אליעזר אומר אם הי' ארכה יותר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה והדא פליגא על ר' יונתן ר' יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה הדא מסייע לר' יונתן (פי' דאמרינן לעיל ר' שמואל ב"ר נחמן בשם ר' יונתן מחצר המשכן למדו אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים כו' וע"ז אומר דלדברי ר"א שאומר אפי' אם היה ארכה יותר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכ' א"כ פליג על ר' שאומר דמחצר המשכן למדו אבל ר' יוסי שאומר דאפי' ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה הדא מסייע לר' יונתן פי' דמחצר המשכן למדו דהוי חצר אע"פ שהי' ארכו כשנים ברחבו

שם בירושלמי אמר ר' אלעאי שמעתי מר' אליעזר אפי' הוא כבית כור כו' ר' אבהו בשם ר' אליעזר במחלוקת סאתים מבית כור היא מתניתא כו' הנה כל המפרשים נדחקו מאוד בפירוש הירושלמי הזה

ע"כ נראה לי לבאר שהפי' הוא דהא דאמר ר' אלעאי שמעתי מר"א אפי' הוא כבית כור תלוי במחלוקת בית סאתים שאמר ר"א תחלה דאם הי' ארכה יתר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה וע"ז אמר בירושלמי הדא פליגא על דר' יונתן (פי' הא דאמר רשב"נ בשם ר' יונתן מחצר המשכן למדו דאם למדו מחצר המשכן א"כ אפי' הי' ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה וע"כ כיון שלא למדו מחצר המשכן ע"כ סובר דאפי' כבית כור) ואפשר שהוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בעירובין (דף כ"ו) א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמ' ויהי ישעיהו לא יצא אל חצר התכונה כתיב העיר וקרינן חצר מכאן לאסטרטי' של מלך שהיו כעיירות בינוניות וע"כ סובר ר"א נמי דאפי' הוא כבית כור וע"ז אומר ר' אבהו בשם ר' אלעאי במחלוקת סאתים מבית כור היא מתניתא והוא (ט"ס וצ"ל) במחלוקת סאתים ובית כור היא מתנית' (פי' דפלוגתא דבית כור תלוי בפלוגתא של המשנה החלה הא דאמר ר"א דאם הי ארכה יותר על רחבה אפי' אמה אחת דכיון דפליגי על ר' יונתן שלמד מחצר המשכן ה"נ פליגי דאפי' הוא כבית כור)

עוד שם בירושלמי וכן שמעתי ממנו אנשי חצר כו' ביתו אסור כו' תמן רבנן הכא ר' אליעזר רבנן אמרי אדם מבטל רשות ביתו ואין אדם מבטל רשות חצירו והוא (ט"ס וצ"ל) רבנן אמרי אדם מבטל רשות חצירו ואין אדם מבטל רשות ביתו ר"א אומר כשם שאדם מבטל רשות ביתו (ט"ס וצ"ל חצירו) כך מבטל רשות