נועם ירושלמי על מועד מד

מדריגה כלמעלן. א"ל תמן זרעים נהנים מן המדריגה ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנים מן הערוגה יאות (פי' וע"כ כיון שבני אדם שפין בה והיא נופלת ע"כ הוי כלמטן וע"כ חייב)

שם ר' יוסה ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב אתא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה. והנה המפרשים נדחקו בזה. ולי נראה דר' אבהו בשם רבי יוחנן משני כשהיה המקום מונדרן (פי' וא"כ ממילא היה הכותל משופע וע"כ אומר כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה והירושלמי סובר דתוך שלשה לא בעינן הנחה על גבי משהו וכמו דאמרינן בשבת (דף ק) אמר רבא תוך ג' לרבנן צריך הנחה ע"ג משהו יתיב מרימר וקאמר לה להא שמעתתא א"ל רבינא למרימר לאו היינו מתניתין וא"ר יוחנן והוא שנח ע"ג משהו א"ל מתגלגל קאמרת מתגלגל אין סופו לנוח אבל האי כיון דסופו לנוח אע"ג דלא נח כמאן דנח דמי. והנה לשיטת הש"ס דילן הא דכיון דמתגלגל ע"כ אין סופו לנוח ע"כ בעינן הנחה ע"ג משהו והירושלמי אומר דע"כ אמר ר' יוחנן דבעינן הנחה ע"ג משהו אע"ג דהירושלמי סובר דתוך ג' לא בעינן הנחה על גבי משהו וע"כ אומר דשם בעי ר"י והוא שנח על גבי משהו והוא משום דהוי מקום מדרון ע"כ אין סופו לנוח דבודאי יתגלגל וע"ז אומר דמשום דשני ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן וע"כ אומר כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל תוך ד' אמות חייב אהא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה. וע"כ מוקי בשנחה הוא משום דמפרש רישא כשהיה המקום מונדרן וא"כ בסיפא בודאי יתגלגל כיון שהמקום הוא משופע וע"כ אמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן והוא שנחה ועיין במה שביארתי פ"ו דשבת (ה"ב) דבתוך ג' בעינן הנחה ע"ג משהו והוא מהירושלמי דגיטין. אבל לפי מה שביארתי דהירושלמי סובר דאפי' בזורק לא בעינן הנחה על גבי משהו ע"כ אמר הדין שאם הגיע לפחות מג' וראש החבילה היה למעלה מעשרה פטור ואף על גב דליכא מחיצות נמי פטור ודו"ק]

שם (ה"ה) הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחבירתה פטור. ובגמ' אמרינן ספינה שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. ר' יהודה אומר אם היה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוה מן הארץ עשרה טפחים מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה. ר' אבהו אמר ר' יוחנן בעי ולמה מתוכה לים מותר מפני שאינה גבוה שרה אין כיני אפי' מן הים לתוכה ולמה מן הים לתוכה אסור מפני שהיא עמוקה עשרה אין כיני אפילו מתוכה לים א"ר אבין ולמה מתוכה לים מותר מפני הסכנה (פי' הק"ע פעמים שנכנסין המים לתוך הספינה כו' ואי לא שרית לי' לטלטל מתוכה לים יבואו לידי סכנת נפשות כו)

והנה הא דאמר ת"ק דספינה שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה הוא משום דסובר דאפי' מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור אסור ור' יהודה סובר דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור מותר (וכמו שכתבו התוס' בשבת (ד' ק') בד"ה רבי כו'. וע"כ אומר דאם היה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוה מן המים עשרה טפחים דמטלטלין מן הים לתוכה והוא מפני הסכנה וכדמסיק (והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בשבת (ד' ק"א) דכחו בכרמלית לא גזור] אבל לא מן הים לתוכה אבל אם הוא גבוה עשרה טפחים מותר לטלטל אף מתוכה לים והוא משום דמטלטל מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור

שם סלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה פחות מיכן מותר מה בין סלע מה בין ספינה ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא ולאו כרמלית היא כלום מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות אמר ר' אילא על רישה סלע שבים גבוה פשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה יותר מכאן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא ארבע אמות פחות מיכן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה ומטלטלין בה עד בית סאתים והנה המפרשים הק"ע והפ"מ פירשו בדוחק

ע"כ נראה לי להגיה (וכצ"ל) סלע שבים גבוה י' טפחים אין מטלטלין מתוכה ולא מן הים לתוכה פחות מכאן מטלטלין ובכאן (צ"ל) הא דאיתא לקמן ומטלטלין בה עד ביה סאתים וכן הוא בש"ס דילן בעירובין (דף ס"ז) והא דקאמר מה בין סלע מה בין ספינה נתחלפו השיטות (וצ"ל אח"כ). וע"ז פריך ולאו כרמלית היא כלום מותר לטלטל בכרמלית אלא ארבע אמות (והוא שהירושלמי מפרש דהאי ומטלטלין בה עד בית סאתים היינו לטלטל בתוכה כיון שהיה סבור דאסיפא קאי) וע"כ פריך איך מותר לטלטל עד בית סאתים הא הוי כרמלית ואיך מותר לטלטל בכרמלית יותר מד' אמות וע"ז משני אמר ר' אילא על רישה (פי' רישא דברייתא דהיינו אם הסלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. וע"ז אומר עד כמה מטלטלין עד בית סאתים אבל יותר מכאן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות פחות מכאן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה (והא דקאמר ומטלטלין בה עד בית סאתים כבר כתבתי שהוא וט"ס) וצריך לגרוס תחילה)

וע"ז אומר ר' בון בר חייא בעי מעתה שתי כרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו (פי' דאם הוא פחות מעשרה מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה וא"כ שתי כרמלית סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו) אמר ר' חנניה בריה דר' הלל מכיון שהים מקיפה מכל צד כמו שכולה כרמלית אחת (ובכאן צריך להגיה) מה בין סלע מה בין ספינה (פ'' דמקשה דאמאי בסלע אמרינן דאם הוא יותר מבית סאתים אין מטלטלין בתוכה יותר מד' אמות משום שכיון שהוא בתוך המים והמים מקיפין אותה נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא ארבע אמות ואמאי בספינה מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ') איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' וכתבו התוס' ביתירה מבית סאתים איירי כדפירש בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה או לא אבל בפחות מבית סאתים לכ"ע הוי מחיצה ומטלטל בה וע"ז מקשה מה בין סלע מה בין ספינה דסובר הירושלמי כמו רב דמטלטל בה אפי' יותר מבית סאתים וע"ז משני ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא (פי' דספינה מחמת שהיא עולה ויורדת א"כ אין המים מקיפין אותה וע"כ אמרינן דמחיצותי' הוי כמחיצות הנעשות לדירה). משא"כ סלע שבים שקבוע בים ע"כ כיון שהמים מקיפין אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים

[עוד נראה לי דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן ויתבאר במה דאמרינן בירושלמי (ספ"ה דעירובין) ר' יוסי בשם ר' יעקב בר אחא כו' ר' אחא מטי בה בשם שמואל אחורי הגגים מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כורים ר' מאיר אומר מטלטלין בהן עד בית סאתים. א"ר יוסי בר בון מילתא דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כורים היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה

וביארתי שם דהא דקאמר ר"מ אומר מטלטלין עד בית סאתים הוא משום דשמואל סובר דכיון שסובר ר"מ דכל גגות העיר רשות אחת א"כ אין הדיורין עולין למעלה דאל"כ היה כל גג וגג רשות בפני עצמו כמו בבתים וע"כ כיון דאין הדיורין עולין למעלה לר"מ. א"כ הוי אחורי הגגין דהיינו המחיצות של הגגין כמו שלא הוקפה לדירה אבל לרבנן שאומרים דכל א' וא' רשות בפני עצמו וא"כ הדיורים עולים למעלה ע"כ הוי כמחיצה שהוקפה לדירה ע"כ ודאי מטלטלין בה יותר מבית סאתים. וע"ז אומר מילתיה דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים (פי' לר"מ אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים דהוי כמחיצות שלא הוקפה לדירה) רב אמר מטלטלין בה אפי' כור ואפי' כורים (פי' דפליג על שמואל ואומר דאפי' לר"מ שסובר דכל גגות העיר רשות אחת אפ"ה מטלטלין בה אפי' כור אפילו כורים והא דאין דיורים חלוקים למעלה היינו כמו שפירש"י בעירובין (ד' פ"ט) דמפני שאין תשמישן תדיר ע"כ אין בהם חילוק רשות אבל באמת אפי' לר"מ מטלטלין בה אפי' כור אפי' כורים) וע"ז אומר מילתיה דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים (פי' לר"מ) ורב אמר מטלטלין בה אפי' כור אפי' כורים ופי' אפילו לר"מ) דלא כהק"ע והפ"מ שנדחקו בזה) וע"ז אומר היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה (פי' דפליגי באחורי הספינה ג"כ וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ'] איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל