נועם ירושלמי על מועד כ

שיבש דאע"ג דהוא ראוי לאכול והרי הוא בעינו כמו שהיה בתחילה אף קודם השבת אעפ"כ כיון שלא ידע בו הוי שלא מן המוכן וזהו הדבר א' שאמר ולא מיירי הכא בכלים כלל וע"כ ניחא מה דהביא הירושלמי הא דאמר ר' יוחנן אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר אחד בלבד. והאי דבר א' הוא מוקצה שיבש ולא נגע בו דהיינו שלא ידעו הבעלים שיבש דהיינו מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירים בו שהוא אסור לשיטת הירושלמי וא"כ נפשטה הא דבעי ר' חגי כבה מבעוד יום ונתודע לו משחשיכה דהא א"ר יוחנן אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר א' בלבד דהיינו מוקצה שיבש ולא ידעו הבעלים א"כ ה"נ אע"ג דכבה מבעוד יום אך כיון שנתודע לו משחשיכה ע"כ הוי מוקצה. והא דקאמר אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו איפשר לומר דהיינו למעט משקין שזבו דאסור ליגע דהן וכמו דאמרי' לעיל (פרק א' ה"ט) מהו ליגע במושך רבנן דקסרין אמרין אתפלגין ר' יוחנן וריב"ח ר' יוחנן אמר אסור כו' וע"ז אומר אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר א' בלבד לאפוקי משקין שזבו דאינו בעינו

שם (ה"ז) מטלטלין נר חדש אבל לא ישן ר"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת ואמרינן בגמ' התיב ר' חייא בר אחא והא תנינן כופין סל לפני האפרוחים שיעלו ושירדו אמרין הדא דר"י דתני כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת דברי ר"מ ר' יודא אומר נר חדש מותר לטלטלו וישן אסור לטלטלו ר"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת

הנה צריך לבאר הא דאמרינן התיב ר' חייא בר אחא והא תנינן כופין הסל לפני האפרוחין שיעלו ושירדו. ונראה לי דצריך להגיה שהוא קודם המשנה דמטלטלין נר חדש אבל לא ישן כו' וקאי אהא דתנן אין נותנין כלי תחת הנר וכן הגיה הפ"מ רק שנדחק בפירושו וע"כ נראה לי שסובר הירושלמי דהא דאין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן הוא משום דנעשה השמן בסים לדבר האסור וכמו דאמרינן בשבת (דף מ"ב) אמר רב חסדא אע"פ שאמרו אין נותנים כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה אבל כופה עלי' כלי שלא תשבר ואמרינן שם רב יוסף אמר היינו טעמא דרב חסדא משום דקא מבטל כלי מהיכנו כו' ומקשה ע"ז מהא דתנן כופין את הסל לפני האפרוחין שיעלו וירדו ומשני קסבר מותר לטלטלו וכן מקשה בירושלמי התיב ר' חייא בר אחא והא תנינן כופין הסל לפני האפרוחין שיעלו ושירדו. וע"ז משני הדא דר' יהודה (פי' ולא כרבי מאיר דאמר כל המיוחד לאיסור אסור וא"כ לא הוי מבטל כלי מהיכנו ודהירושלמי נמי סובר דהטעם משום מבטל כלי מהיכנו (וכמו דאמרינן בפ' בתרא דביצה (ה"א) תני חבית של טבל שנתרועעה מביא כלי אחר ונותנו תחתיה נתמלא אסור לטלטלו אמר רבי זעירא זאת אומרת שעושין תקנה למוקצה להצילו שלא כדרכו ושם יתבאר) או שצריך לגרוס אמרין הדא דר"ש שמותר לאחר שירדו וא"כ לא הוי מבטל כלי מהיכנו ועיין בתוספות שבת (ד' מ"ג) בד"ה עודן עליו כו' וא"ת דרב יוסף דמפרש מתניתין משום דאסור לבטל כלי מהיכנו לא אתי מתניתין כר"ש דלדידי' לא מבטל כלי מהיכנו כיון דשרי לאחר שכבה כי היכי דלא הוי הכא כפיית הסל ביטול כלי משום דשרי אחר שירדו וי"ל דלא דמי דהכא ודאי לא הוי ביטול כלי כי מיד כשבאו על הסל בידו להפריחם ולהבריחם משם

שם בירושלמי דתני (צ"ל תני) וקאי על מתניתין דהכא (והא דאמר תחילה התיב כו' ביארתי דקאי על מתניתין דלעיל) כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת דברי ר"מ ר' יהודה אומר נר חדש מותר לטלטלו וישן אסור לטלטלו ר"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת כבה מותר לטלטלו ר' ירמי' ור' בא תריהן בשם ר' יוחנן חד אמר דברי ר"מ כל המיוחד לאיסור אסור וחורנה אמר כל שייחדו לאיסור אסור ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דמר ר' חנינה ר' ירמי' שאל ההן ליבנה לא כמיוחד לאיסור הוא. וכתב הק"ע הך לבינים שעומדות לבנין וכי אין כמיוחדין ולמה לא יהיו אסורין לטלטל ולי נראה דהא דר' ירמי' שאל הוא על מ"ד דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל וכמו דאיתא לקמן בירושלמי (פ"ד ה"ב) ר' ירמי' בשם רב פורסין מחצלת ע"ג שייפות של לבינים בשבת א"ר שמעון בר רבי אני לא שמעתי מאבא כו' ביצה שנולדה ביו"ט סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עלי' את הכלי ושמואל אמר כופין עלי' כלי (ופליגי אם כלי ניטל לדבר הניטל בשבת וע"ז התיב ר' ירמיה מהך דתני פורסין מחצלת ע"ג לבינים בשבת וכמו דאמר שם ר' ירמיה בשם רב פורסין מחצלת ע"ג שייפות של לבינים בשבת והתם משני כאן מלמעלן כאן מלמטן עיין שם וכן מקש' הש"ס דילן בשבת (ד' מ"ג) ת"ש פורסין מחצלת ע"ג לבינים בשבת אם כן מוכח מזה שסובר ר' ירמיה דכל המיוחד לאיסור אסור אף על פי שלא יחדו בפירוש]

וע"ז אומר הוי הוא דו אמר כל המיוחד לאיסור אסור וע"ז אומר מאן דמר מיוחד כש"כ ייחדו ומאן דמר ייחדו הא מיוחד לא דווקא אם יחדו בפירוש אבל לא במיוחד לעצמו לאיסור

וע"ז אומר מתניתין פליגא על מאן דמר כל המיוחד לאיסור אסור דתנינן תמן מוכנה שלה בזמן שהיא נשמטת אינה חיבור לה כו' ואינה מצלת עמה באוהל המת ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות ותני עלה היה עלי' מעות ונפלו נגרר אלמא דבמיוחד לאיסור כל זמן שלא יחדו בפירוש מותר אמר רב ששת דר"ש היא דר"ש אומר כבה מותר לטלטלו (ופליג על ר"מ ולית לי' כלל דכל המיוחד לאיסור אסור. אמרין למה לית אנן פתרין לה דברי הכל היא כו' ומשני לית את יכיל דתנינן תמן אם אינה נשמטת חיבור לה ונמדדת עמה ומצלת עמה באוהל המת וגוררין אותה בשבת אעפ"י שיש בתוכה מעות. אית מימר הכא דברי הכל היא בשוכח

[והנה בזה הירושלמי נדחקו הק"ע והפ"מ ופירשו בדחוקים גדולים דמאי מתרץ על מה שהקשה דאמאי לא משני דברי הכל היא] וע"כ נראה לי דקאמר על דמקשה לו דמ"ט תירץ לו כר' שמעון ואמאי לא מתרץ בשוכח (ועי' בתוספות שהקשו ג"כ דמאי פריך לוקמא בשוכח) וע"ז מתרץ הירושלמי דע"כ מוקי לה כר"ש משום דבלא"ה לא הוי דברי הכל דהא תנן וגוררין אותה בשבת אעפ"י שיש בתוכה מעות וא"כ ודאי אתי כר"ש שסובר דגורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ. אבל ר' יהודה שסובר דאין מתכוין אסור א"כ איך גוררין אותה וכמו דאיתא (בסוף הלכה) א"ר יוסי ב"ר בון מאן דשרי כר' שמעון דתני לא יגרר אדם את המטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חריץ ור' שמעון מתיר. וע"כ לא תירץ דאתי כדברי הכל כיון דבלא"ה מתניתין כר' שמעון דקתני וגוררין אותה בשבת כו': וע"ז אומר לית את יכיל דתנינן תמן כו' וגוררין כו' ודו"ק

עוד (שם) מתני' פליגא על מאן דמר כל המיוחד לאיסור אסור דתנינן כופין סל לפני האפרוחין שיעלו ושירדו ותני עלה עלו מאליהן אסור לטלטלן. והנה הק"ע נדחק בזה מאוד וצריך להגיה כמו שהגיה הפ"מ. מתניתין פליגא על מאן דמר כל שיחדו לאיסור אסור (פי' וא"כ הא מיוחד מותר) דתנן כופין את הסל לפני האפרוחין כדי שיעלו וירדו ותני עלה עלו מאליהן אסור לטלטלן וע"ז אומר אמר ר' בון בר חייא קומי ר' זעירא תיפתר במאוס (פי' שנמאס מחמת תרנגולין) א"ל והתני ר' הושעי' אפי' סאה אפי' אית לך מימ' סאה ותרקב מאוסין הן

(שם) תני נר שהוא מונח ע"ג טבלה מסלק את הטבלה והנר נופל א"ר יוחנן קרוב הוא זה לבוא לידי חיוב חטאת לפניו משום מבעיר לאחריו משום מכבה שמואל בר אבא קומי ר' יסא בכבה כו' מה אנן קיימין אין כר"מ אפילו טבלה תהא אסורה אין כר"ש אפילו נר יהא מותר. אלא כאן כר' יודה דר' יודה אמר נר מאוס טבלה אינה מאוסה

עוד (שם) תני אם התנה עליו יהא מותר מה אנן קיימין אין כר"מ אפי' התנה עליו אסור אין כר"ש אפילו לא התנה עליו יהא מותר. אלא כן אנן קיימין כר' יודה דאמר נר מאוס טבלה אינה מאוסה (והק"ע לא גריס טבלה אינה מאוסה) מה חמית מימר כר' יודה אנן קיימין דתני נר שהוא מונח אחורי הדלת פותח ונועל בשבת ובלבד שלא יתכוין לא לכבות ולא להבעיר. רב ושמואל פתרין ליה