נועם ירושלמי על מועד קפב

והנה הפ"מ כתב דהא דסובר ר"מ דמטבילין אותו בזמנו אפי' בשבת הוא משום דאין שבות במקדש וא"כ לפי מאי דמסיק דמיירי בשנטמא בספק משקין א"כ איפשר לומר כיון דנטמא בולד הטומאה ע"כ מטבילין אותו אפי' בשבת וכמו דאמרינן בירושלמי בפ"ב דשבת (ה"ז) ואין מטבילין את הכלים כו' חד אמר בכלים שנטמא באב הטומאה וחד אמר בכלים שנטמא בולד הטומאה וא"כ מטבילין אפי' בשבת ובזה יתבאר שם מתיב מ"ד באב הטומאה למ"ד בולד הטומאה (כצ"ל) כמו שנתבאר שם אהא דאמר אפי' בחול יהא טעון הערב שמש א"ל ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה וביארתי שם דאפי' בולד הטומאה שהיא טומאה דרבנן נמי בעי הערב שמש כמו שביארתי שם וע"ז משני א"ל ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה דבחולין שנעשו על טהרת תרומה אע"ג דיש שלישי בחולין שנעשו על טהרת תרומה אפ"ה לא בעינן הערב שמש כמו שהבאתי ראי' מהתוס' דפ"ק דנדה (ד' ז'). וא"כ למ"ד דבולד הטומאה מטבילין בשבת ניחא שפיר

ולפי"ז צריך לומר דלמ"ד בולד הטומאה נמי אין מטבילין א"כ צריך לומר דהכא הטעם הא דאמר ר"מ דמטבילין בשבת הוא משום דאין שבות במקדש ולחכמים הא שאומרים מיד הוא משום דסוברים דספק משקין לטמא אחרים מדאורייתא ואם כן יטמא שני לחמים וכמו שביארתי ועיין במנחות (ד' צ"ט) תני' ר' יוסי אומר אפי' סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום אלא כו'. ואפשר לומר דהטעם של ר' יוסי הוא משום דלא התירו שבות במקדש וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ה דפסחים ה"ח) א"ר יונתן לא כל השבותים התירו במקדש ועוד איפשר לומר דחכמים היינו ר' שמעון ור' יהודה דסברי בפסחים (ד' ט"ז) דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ואם כן בעי הערב שמש וא"כ אם יטבילו בשבת לא יהי' לו הערב שמש ויטמא שני לחמים. וע"כ אומרים דמטבילין אותו מיד דהיינו בחול וכמו שביארתי ועיין (פ"ב דשבת) מה שביארתי שם ודו"ק: מסכת מועד קטן משקין פרק

ראשון

(ה"ה) מתני' ר"מ אומר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר וחכ"א לא להקל אלא להחמיר כו'

ואמרינן בגמ' תמן תנינן בהרת כגריס כו' ונולד לפסיון מחי' או שער לבן והלכה לה האום ר' עקיבא מטמא וחכמים אומרים תראה בתחילה ר"ע מטמא ומחליט ורבנן אמרי תראה בתחילה ומחליטין ומה ביניהן (פי' כיון דבין לרבנן ובין לר"ע טמא א"כ מאי נ"מ אם הוא טמא מעיקרא או שתיראה בתחילה) ר' יוחנן אמר ערב הרגל ביניהן (פי' שהחילוק הוא בערב הרגל) ר' עקיבא אומר הי קדמיתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר (פי' משום שהוא טמא מעיקרא ורבנן אמרי חורי הוא (פי' משום שהיא נגע אחרת) ואת פוטרו מן הראשונה והיידא היא שלא להחמיר שאין את נזקק לו לשני' לא להקל ולא להחמיר (פי' והיידא היא שזהו המחלוקת של ר"מ שאמר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר וחכ"א לא להקל ולא להחמיר (פי' דפליגי ר"מ ורבנן בפלוגתא דר' עקיבא וחכמים דהיינו שהי' בהרת כגריס ופסת כגריס ונולד לפסיון מחי' או שער לבן דר"מ סובר דרואין להקל אבל לא להחמיר משום דסובר כחכמים דנגע אחרת היא וע"כ רואין להקל ואת פוטרו מן הראשונה אבל לא להחמיר (פי' שלא יאמר הכהן טמא הוא וכמו דאמרינן במוע"ק (ד' ז') וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו מכאן אמרו חתן שנולד לו נגע נותנים לו שבעת ימי המשתה לו לביתו ולכסותו וכן ברגל נותנים לו שבעת ימי הרגל דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינו צריך הרי הוא אומר וצוה הכהן ופנו את הבית אם ממינין לו לדבר הרשות כש"כ לדבר מצוה) וחכ"א לא להקל ולא להחמיר (משום שממילא טמא דהוי כנגע הראשונה) ר' יוסי בשם ר' אחא אתי דיחידאי דהכא כסתמא דתמן ר' עקיבא אומר הי קדמיתא כו'. וע"כ אומר אתי דיחידאה דהכא (פי' ר"מ שאומר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר כסתמא דתמן ר' עקיבא אומר הי קדמיתא (והוא ט"ס וחילוף השורות יש כאן וכצ"ל) כסתמא דתמן דרבנן אמרי חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה (פי' ע"כ רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר ודיחידאי כסתמא דהכא ורבנן אמרי חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה (והוא ט"ס ונתחלפו השורות וכצ"ל) ודיחידאי דתמן ר' עקיבא אומר היא קדמייתא (פי' שהוא יחידאה) כסתמא דהכא שאין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר (פי' כחכמים שאומרים הכא דאין נזקקין לו לא להחמיר ולא להקל)

עוד שם ר' יוסי ב"ר בון בשם ר' אחא בין דיחידאה דהכא בין רבנן דהכא מודו לרבנן דתמן להקל אבל לא להחמיר (פי' בין ר"מ ובין חכמים מודו לרבנן דתמן דאמרי דתיראה בתחילה) תמן בשהלכה לה האום ברם הכא בשהלכו להם הסימנים והאום קיימת א"ר נראין דברי ר' יוסי במוסגר ודברי ר' מאיר במוחלט ר' זעירא אמר ימי הרגל ביניהן ר' עקיבא אומר היא קדמיתא והוא נכנס לעזרה ורבנן אמרי חורי היא ואינו נכנס לעזרה הא ר' עקיבא מטמא ומחליט ורבנן אמרי תראה תחילה ומה ביניהן שמואל אמר פריחה ביניהן ר' עקיבא אומר הי קדמיתא בפורח מן הטמא טהור ורבנן אמרי חורי היא בפורח מן הטהור טמא כו'

והנה הירושלמי הזה הוא תמוה והק"ע כתב מה ביניהן לא גרסינן לי' כו' גם הפ"מ נדחק בזה מאוד והפ"מ כתב אהא דקאמר לכנוס לעזרה איכא בינייהו ואע"ג דהמצורע אסור לכנוס לשלש מחנות עד שיטהר לרבותא אליבא דרבנן קמ"ל דאפי' לכנוס לעזרה מותר שהרי כל זמן שאינו רואה הנגע בחזקת טהור הוא ועוד פי' בדוחק על הא דקאמר הא ר' עקיבא מטמא ומחליט ורבנן אמרי תראה בתחילה ומה ביניהן ופי' בדוחק

ע"כ נראה שיש כאן (ט"ס וחילוף השורות) ותחילה צריך לגרוס אחרי שאמר מתחילה ר' יוחנן אמר ערב הרגל ביניהן ר"ע אומר הי קדמיתא כו' ואח"ז קודם המאמר של ר' יוסי ב"ר בון בשם ר' אחא בין דיחידאי דהכא בין רבנן דהכא מודו צריך לגרוס אח"ז הא דאמר ר' זעירא ימי הרגל ביניהן כו' וכמו שאבאר לקמן ואח"ז צריך לגרוס ר' יוסי ב"ר בון בשם ר' אחא בין דיחידאי דהכא בין רבנן דהכא מודו לרבנן דתמן להקל אבל לא להחמיר תמן בשהלכה לה האום ברם הכא בשהלכה לה הסימנים והאום קיימת ואח"כ אמר ר' נראין דברי ר' יוסי במוסגר ודברי ר' מאיר במוחלט ואח"ז צריך לגרוס הא ר' עקיבא מטמא ומחליט ורבנן אמרי תראה בתחילה מחליטין ומה ביניהן וע"כ אומר שמואל אמר פריחה ביניהן ר"ע אומר היא קדמיתא בפורח מן הטהור טמא ורבנן אמרי חורי היא בפורח מן הטהור טמא כו'

ובזה יתבאר הירושלמי והוא שר' יוחנן ור' זעירא סוברים דלא כשיטת הש"ס דילן דר"מ אמר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר זהו לא מצד שמחת הרגל רק שעיקר הטעם משום שברגל צריך להביא עולת ראי' ושלמי חגיגה וא"כ במאי קא מיפלגי ר' מאיר וחכמים ולא סברי כשיטת הש"ס דילן במוע"ק (ד' ז') דפליגי ר"מ וחכמים בהסגרתו דר"מ סובר דרואין את