נועם ירושלמי על מועד קסו

דילמא לא ימסרו לציבור יפה יפה אלא ודאי דבעצים דהיינו מכשירי קרבן כ"ע מודו דלא חיישינן שמא לא ימסרו יפה וע"ז אומר ועוד מן הדא דתני ר"א ברבי צדוק כו' וא"כ מוכח דפליגא על דר' אחא דאמר דר' יוסי היא דלא חיישינן שמא לאחר ימסרו לציבור יפה. דהא ר"א בן צדוק שהי' מן הכהנים ואמאי לא חייש דילמא לא ימסרו לציבור יפה אלא ודאי דבמכשירי קרבן כ"ע מודו כר' יוסי ולא כר' אחא ודו"ק]: הקורא למפרע פרק שני

מתניתין הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא אבל קורין אותה ללעוזות בלעז והלועז ששמע אשורית יצא ואיתא בגמ' שם דכתיב ככתבם וכלשונם כו' ר' יוסי בשם ר"א ר"ז קראה על פה לא יצא דכתיב ככתבם קראה תרגום לא יצא דכתיב ככתבם בכל לשון לא יצא דכתיב ככתבם וכלשונם כו' ר' יוסי בשם ר' אחא ר' זעירא בשם ר' לעזר והוא שתהא כתובה בלעז (פי' הא דתנן אבל קורין אותה ללעוזות בלעז והוא שתהא כתובה בלעז דאל"ה הוי קראה על פה ולא יצא) וכן אמרינן במגילה (ד' י"ח) הא אמרת קראה בכל לשון לא יצא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בלעז יווני ופריך היכי דמי אילימא דכתיבה אשורית וקראה לה יונית היינו על פה אמר ר' אחא אמר ר' אלעזר שכתובה בלעז יוונית) וע"ז אומר הדא דתנינן בכל לשון (פי' דתנינן בכל לשון לא יצא משום דהוי על פה) אם כשהי' כתובה בלעז ותרגמה אשורית (והוא ט"ס וצ"ל ותירגמה בלעז). הדא הוא דתני מה בין ספרים למגילת אסתר אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילת אסתר אינה נכתבה אלא אשורית אמר רב שמואל בר סיסרטי תיפתר שהי' כתובה גיגנטון ופי' הק"ע שהי' כתובה בלשון יונית ולשון יונית לכל

כש

[ועוד איפשר לפרש שהי' כתובה גיגנטון (פי' שלעולם הי' כתובה רובה אשורית ומיעוטה נכתב בלשון אחר וא"כ אינה פסולה מצד דבעינן כתיבת אשורית דלא גרע מהא דהשמיט בה פסוק א' כו' אלמא דאם כתבה רובה אעפ"י שמיעוטה לא נכתבה כשר וה"נ אם היתה כתובה בלשון אחר אך אם קראה תרגום או בכל לשון לא יצא וכמו שכתב הט"א שאם קראה תרגום או בכל לשון אפי' במקצתו נמי פסול משא"כ אם קראה בלה"ק יצא אעפ"י שקרא המיעוט על פה נמי יצא וע"כ דאם קראה תרגום בכל לשון לא יצא אבל קורין אותה ללועז בלעז ולא הוי על פה כיון שכתובה בלשון לעז. ואינו פסול מחמת דבעינן שתהא נכתבת אשורית דהא רובה נכתבת אשורית כמו שאינו פסול אם קראה המקצת על פה ואינו פסול רק מצד הקריאה א"כ אתי שפיר מתניתין

ולכאורה היה איפשר לפרש הא דקאמר תיפתר שהיתה כתובה גיגנטון (פי' שהיה מחוסר כמה תיבות וקראן על פה דמצד על פה אינו פסול וע"כ בכל לשון לא יצא אבל ללועזות כשר בלעז. ובאמת היתה כתובה אשורית אך לפי"ז צריך לומר דחזר בו ממה דאמר ר"א תחילה והוא שתהא כתובה בלעז ע"כ צריך לומר שמקצתן נכתב בלשון אחר. והא דקאמר תיפתר שהיתה כתובה גיגנטון (פי' הפ"מ שהוא נופל על דבר שנחלק לחצאין אך שהוא פי' בדוחק ולפי מה שביארתי ניחא דבעינן רובה בלה"ק והמיעוט שנכתב בלשון אחר לא גרע מהא דהשמיט בה הסופר כו' אך מ"מ אם קראה תרגום ובכל לשון לא יצא וזה מעכב אפי' במיעוטו ג"כ כמו שהוכיח הט"א ורק ללועז בלעז יצא ואם נאמר שחזר בו ממה שאמר ר' אלעזר ושינוי' אחרינא איפשר לומר דמיירי שנכתב רובו בלה"ק והמיעוט חסר ואם קראה תרגום או בכל לשון לא יצא זה מעכב אפילו במיעוטו כמו שכתב הט"א משא"כ ללועזות בלעז כשר]

עוד שם תני שמואל טעה והשמיט פסוק א' והרגמו המתרגם יצא אנן אמרין בכל לשון לא יצא ידי חובתו ואת אמרה הכין שמואל כדעתי' דשמואל אמר הי' כתובה כהלכתה הלעז יוצא בה בלעז (פי' דפריך על הא דתני שמואל טעה והשמיט פסוק א' תירגמו המתרגם יצא וא"כ קשה דהא אנן אמרין דבכל לשון לא יצא (פי' דתנן במתניתין דבכל לשון לא יצא) והנה הירושלמי מחולק בזה עם הש"ס דילן דאמרינן במגילה ד' י"ח) ת"ר השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא (פי' על פה) אבל מ"מ קראה בלה"ק אבל הירושלמי גריס תני שמואל השמיט בה פסוק א' ותירגמו המתרגם יצא ולא גריס כמו בש"ס דילן וקרא הקורא כמתורגמן שהפי' הוא שקראה בלה"ק וקראה ע"פ כמתורגמן המתרגם דהיינו על פה אבל לשיטת הירושלמי גריס בהא דתני שמואל ותרגמו המתרגם דהיינו שקראה בלשון תרגום וע"ז פריך אנן אמרין בכל לשון לא יצא ידי חובתו ואת אמרת דאם קרא בתרגום יצא

וע"ז אומר שמואל כדעתי' דשמואל אמר הי' כתובה כהלכתה הלעז יוצא בה בלעז (פי' דשמואל סובר דאם מבין בלה"ק ובלעז והיא כתובה בלה"ק ומתרגם בתרגום יצא כיון שהתרגום הוא פי' של לה"ק הוי כמו שאמרה בלה"ק ולפי"ז לדברי שמואל ל"צ לשנויי כמו דמשני ר' לעזר דהא דתנן אבל קורין אותה ללועזות בלעז שתהא כתוב' בלעז דכיון שמתרגם הלעז מתוך לה"ק לא הוי על פה כיון דלועז אינו מבין רק בלשון לעז ע"כ הוי כאילו מתרגם מתוך הכתב. והא דתנן קראה ע"פ תרגום בכל לשון לא יצא היינו אם הוא מבין בלה"ק ע"כ אינו צריך ללעז. א"כ אם קורא בלעז מתוך לה"ק הוי כאילו קורא על פה אבל ללועזות שאינם יודעים רק בלעז א"כ הלעז דידהו כיון שהוא פירוש של לה"ק הוא כאילו כתובה בלעז. ובזה יתיישב הברייתא דשמואל דהשמיט בה פסוק א' וקראה בלשון תרגום היינו אם אינו מבין לשון הקודש א"כ הוי תרגום פי' של לה"ק א"כ הוי כמו קראה בלה"ק ובלשון הקודש ע"פ אינו מעכב במיעוטו כמו שכתבתי וכמו שכתב הט"א ואיפשר לומר עוד דווקא אם קראו בלשון תרגום. אבל אם קראו בלה"ק והשומע אינו מבין בלה"ק לא יצא ואע"ג דבלה"ק תנן. הלועז ששמע אשורית יצא ופריך במגילה (ד' י"ח) והא לא ידע מאי קאמרי מידי דהוי אנשים כו' מתקיף לה רבינא אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא וא"כ אם קראה בלה"ק יוצא אף שאינו מבין ה"מ אם כתובה בכתב אבל אם קראה על פה לא יצא אם קראה בלה"ק והוא דלא כשיטת הש"ס דילן דקריאה ע"פ אינו מעכב במיעוטו וקריאת תרגום מעכב במיעוטו כמו שהוכיח הט"א] אך איפשר לומר דלאו דווקא נקט ותירגמו המתרגם דהוא הדין אם קראה ע"פ בלשון הקודש יצא

עוד שם ר' אבהו בשם ר' לעזר יודעי אשורית ויודע לעז יוצא בה בלעז (והוא ט"ס וצ"ל אינו יוצא בלעז) וכן משמע לשיטת הר"ן והרמב"ן וכמו שכתב הר"ן יודע אשורית ויודע לעז מהו שיוציא ידי אחרים בלעז ייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן וע"כ צריך לגרוס יודע אשורית ויודע לעז אינו יוצא בה בלעז בלעז יוצא בה בלעז יודע אשורית ויודע לעז מהו שיוציא ידי אחרים בלעז ייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן

והנה הרמב"ן והר"ן נחלקו בזה והר"ן האריך בזה ומסיק דאפי' אם יודע לשון הקודש ולעז נמי יצא בלעז עיי"ש ולי נראה ג"כ כמו שכתב הר"ן והא שאומר בירושלמי ר' אבהו בשם ר' לעזר יודע אשורית ויודע לעז אינו יוצא בה בלעז כו' יודע אשורית ויודע לעז מהו שיוציא ידי אחרים בלעז ייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. אפשר לומר דקאי על הא דאמר דשמואל כדעתי' דאמר היתה כתובה כהלכתה הלעז יוצא בה בלעז. והוא דמפרש למתניתין דהא דקאמר אבל קורין אותה ללועזות בלעז היינו שכתובה בלה"ק ולא כדמוקי לה ר' אלעזר שכתובה בלעז דהא כתיב ככתבם וכלשונם וכמו דאמרינן בירושלמי שם דהטעם משום דכתיב ככתבם וכלשונם וא"כ צריך לפרש מתניתין קראה ע"פ קראה תרגום בכל לשון לא יצא דהיינו שכתובה בלה"ק דכתובה תרגום בודאי פסול ואיך אמר אח"כ אבל קורין אותה ללועזות בלעז דהיינו אם אינו מכיר רק לעז כשר אם כתובה בלה"ק לשיטת שמואל וא"כ כיון דכתיבה בלה"ק ותנן קראה תרגום בכל לשון לא יצא וא"כ ודאי הוא מבין בשני לשונות וא"כ אעפ"י שהוא מבין בתרגום או בשאר לשונות אפ"ה פסול וא"כ מוכח דלשמואל אם יודע לה"ק וכל לשון לא יצא כיון דמיירי שכתובה בלה"ק והוא קורא תרגום או בכל לשון א"כ בודאי מבין שני הלשונות וא"כ מוכח דלשמואל לא יצא:

וע"ז אומר ר' אבהו בשם ר' לעזר יודע אשורית ויודע לעז אינו יוצא בה בלעז וכמו שביארתי דלשמואל מוכח מהא דקורין