נועם ירושלמי על מועד קנא

אף המנסך מי החג בחג בחוץ חייב משמע נמי בתחילת ניסוך וע"כ מקשה ר"ל לר' יוחנן דאי בתחילת ניסוך ליבעי שלשה לוגין כמו בניסוך המים וכן הא דתנן בחג דא"כ אף בשאר ימות השנה נמי כמו בניסוך היין ולקמן יתבאר בזה]

והנה הפ"מ פירש על הא דא"ר ר' זעירא והוא שניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ דפליגי בהא והוא דלמ"ד יש שיעור והיינו שלשה לוגין ותו לא א"כ פטור הוא על אותן שבחוץ דהא שוב אינם ראוים לנסך בפנים ומ"ד אין להם שיעור חייב כו' עיי"ש ויש דחוקים בפירושו

[אך הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בזבחים (ד' ק"י] דפריך אי מה להלן בשאר ימות השנה אף כאן בשאר ימות השנה נמי חייב ואע"ג דאין ניסוך המים אלא בחג מכל מקום חייבין עליו בחוץ כל השנה וכמו דאמרינן בשמעתין למ"ד קרבו נסכים במדבר דמיחייב בלא כלי שרת אע"ג דאין מתקבל בפנים הואיל ובשעת היתר הבמות קריבין בלא קדושת כלי כו' והכי נמי מיחייב בחוץ כיון דאם לא היה מנסך היתה ראויה בפנים והא דאמרי' בירושלמי (פ"ד דיומא ה"א) שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תניי תני חייב ואית תניי תני פטור אמר רב חסדא מ"ד חייב (ט"ס וצ"ל) פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ מ"ד פטור (ט"ס וצ"ל) חייב בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ וע"כ מיחייב משום שחוטי חוץ התם שאני דהא הקריב משני שעירי יוה"כ אך דלא מיחייב משום דמחוסר הגרלה ומחוסר הגרלה במחוסר מעשה דמי כמו דאיתא ביומ' (ד' ס"ג) והחיוב הוא רק משום שראוי לשעיר הנעשה בחוץ וקסבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום וע"כ כיון שהוא מטעם הואיל ע"כ כיון שכבר קרב השעיר הנעשה בחוץ לא אמרינן הואיל אבל בכל הדברים שמחוייבים עליהם בחוץ אפי' כבר קיים המצוה בפנים אעפ"כ מחייב עליו בחוץ ועוד לפי מה שהגהתי שם מ"ד פטור בשקרב לשם שעיר הנעשה בפנים ומ"ד חייב בשקרב לשם שעיר הנעשה בחוץ עיין שם ביומא דאל"ה קשה איך הקריב שעיר הנעשה בחוץ קודם עבודות היום והא חוקה כתיב בהו (ומה שכתב שם הק"ע שגה בזה דודאי אם הקדים עבודת חוץ לעבודת פנים אינה כלום). א"כ אין ראיה משם ודו"ק

שם בירושלמי אית תניי תני יש להם שיעור ואית תניי תני אין להם שיעור מ"ד יש להם שיעור פטור ומ"ד אין להם שיעור חייב והנה לפי' הפ"מ קאי אהא דאמר ר' זירא והוא שניסך שלשה לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ דלמ"ד יש להם שיעור כבר יצא וע"כ לא מיחייב עוד על חוץ. ואם אין להם שיעור חייב דהא יכול עוד לנסך וכבר כתבתי שאינו נראה לי ולפי מה שפי' הק"ע הוא דאם יש להם שיעור א"כ אם מילא בכלי יותר משלשה לוגין לא קדשינהו הכלי וע"כ פטור על חוץ. ולמ"ד אין להם שיעור ע"כ חייב דקדשינהו הכלי. והוא כמו דאיתא בזבחים (דף ק"י) ת"ר המנסך ג' לוגין מים בחג בחוץ חייב ר' אלעזר אומר אם מלאן לשם חג חייב מאי בינייהו אמר רב נחמן בר יצחק ביש שיעור במים קא מיפלגי וכמו שפי' רש"י שם]

אך לפי מה שבארתי דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דאם יש שיעור למים לא קדשינהו הכלי כלל אלא דקדוש הג' לוגין אלא שאינו מבורר וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ז דדמאי) דר"ל אמר דמועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין א"כ קדוש ועוד דלפי שיטת הירושלמי משמע דהא דחייב עליהם בחוץ הוא בשיטת ר' עקיבא דאמר ניסוך המים דאורייתא אבל אי הלמ"מ אין חייבים עליהם בחוץ וגם לפי שיטת הירושלמי דאי אמרינן דניסוך המים ד"ת ודאי בעינן שלשה לוגין כמו בניסוך היין וכמו דאמרינן בזבחים (דף ק"י) אמר ר"ל לר' יוחנן אי מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין וא"כ איך אמרינן דלמ"ד דיש שיעור למים לא קדשינהו כלי ופטור ומ"ד אין להם שיעור חייב דכיון דאין להם שיעור א"כ לא סבר כר"ע דאמר דניסוך המים דבר תורה וא"כ אמאי חייב דהא ע"כ אמרינן דר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה

ע"כ הי' נראה לי לגרוס אית תניי תני יש להם שיעור אית תניי תני אין להם שיעור מ"ד יש להם שיעור חייב (כצ"ל) פי' דכיון דיש להם שיעור א"כ הוי דבר תורה וילפינן מניסוך ע"כ חייב כיון דהוי דבר תורה. ומ"ד אין להם שיעור פטור דכיון דאין להם שיעור א"כ לא ילפינן מניסוך היין ולא הוי דבר תורה ע"כ פטור אם מנסך בחוץ והוא דלא כשיטת הש"ס דילן דאדרבה אם אין להם שיעור קדשינהו הכלי וע"כ חייב: אבל אם יש להם שיעור לא קדשינהו הכלי וע"כ פטור. וא"כ אי אמרינן דאין להם שיעור א"כ לא הוי דבר תורה דהא לא ילפינן מניסוך המים ואפ"ה חייב ודו"ק

שם בירושלמי רשב"ל בעא קומי ר' יוחנן הקדימן לזבח מה הן ניסכן בלילה מה הן לא ניסך היום מהו שינסך למחר על שם עבר יומו עבר קרבנו ונראה לתרץ בזה מה שהקשו התוס' בזבחים (ד' ק"י) בד"ה אי מה להלן בשאר ימות השנה אף כאן בשאר ימות השנה וכתבו התוס' תימא דהא ר"ע מודה דאין ניסוך המים אלא בחג כו' ואומר ר"ת דמצא בספרים ישנים אי מה להלן בשאר ימות החג לא דלר"ע לא רמזה אלא בששי כו' ונראה שפיר ליישב גירסת הספרים דאע"ג דאין ניסוך המים אלא בחג מ"מ חייבין עליו בחוץ כל השנה כו' למ"ד קרבו נסכים במדבר דמתחייב בלא כלי שרת אע"ג דאין מתקבל בפנים הואיל ובשעת היתר הבמות קריבים בלא קדושת כלי כו'

ולי נראה לפי מה שביארתי דאי אמרינן דהוי ד"ת וע"כ בעינן שלשת לוגין כמו גבי נסכים וא"כ בנסכים אם לא הקריבן היום יכול להקריבן למחר וא"כ גבי ניסוך המים נמי הכי: וע"כ פריך א"כ בשאר ימות השנה אם לא ניסך בחג א"כ יכול לנסך למחר וא"כ חייב עליו משום חוץ. ואיפשר דאפילו אם ניסך כיון דאם לא ניסך היה יכול לנסך למחר וכמו דבעי לה בירושלמי ר"ל מר' יוחנן לא ניסך היום מהו שינסך למחר. ואף דהשיב לו ר' יוחנן לא ניסך היום לא ינסך למחר משום דעבר יום עבר קרבנו היינו משום דר' יוחנן לטעמי' דס"ל דניסוך המים הוא הלמ"מ. וע"כ אומר לא ניסך היום לא ינסך למחר על שם עבר יומו עבר קרבנו ודו"ק

שם (ה"ז) כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מע"ש חבית של זהב שאינה מקודשת כו' למה לי שאינה מקודשת ואפי' מקודשת לא כן כו' מה המזבח אינו מקדש אלא בדעת אף הכלים לא יקדשו אלא בדעת חזקי' אמר שלא יהא אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה דבית ר' ינאי אמרין שלא יהו אומרין ראינו מי החג נפסלין בלינה. ר"י אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקי' אין כהדא דר' ינאי דברי הכל. והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה בהא דקאמר אין כר' ינאי דברי הכל והגיהו בירושלמי אין כדברי הכל פי' שחושש לדברי שניהם שלא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן ושלא יאמרו לדעת נתקדש כמו דאמרי' בסוכ' (ד' מ"ט)

והנה בספרי נועם ירושלמי (פ"ז דדמאי) כתבתי שם שהוא דחוק דכיון דחושש שלא ראינו מי החג נפסלין בלינה דהיינו שיאמרו לדעת מלאן. א"כ מה צריך לומר שמא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן

וכתבתי שם דע"כ נראה לי דגרסינן איפכא חזקיה אמר שלא יאמרו מי החג נפסלים בלינה (והוא כמו דאיתא בש"ס דילן בסוכה (דף מ"ט) חזקיה אמר כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וגזירה שמא יאמרו לדעת נתקדש) דבית ר' ינאי אמרין שלא יאמרו ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. והנה להתירוץ של חזקיה כמו שהגהתי שלא יהיו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה דהיינו שיאמרו לדעת מלאן. עכ"ז מוכרחין אנו לתרץ שזהו אי אמרינן דאין שיעור למים וכמו שפירש"י דאי יש שיעור למים א"כ לא הוי מקודשים אבל לדבית ר' ינאי דמתרצים שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלים בלינה. א"כ מתורץ אפי' אי אמרינן דיש שיעור למים כיון שהחשש הוא שלא יאמרו ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. והנה אמרינן לעיל בירושלמי אית תניי תני יש להם שיעור ואית תניי תני אין להם שיעור וא"כ פליגי בזה תנאי וא"כ תירוץ של חזקיה לא אתי ככ"ע דלמ"ד יש להם שיעור לא אתי דא"כ תיקשי ליתי יותר מכשיעור שלשת לוגין ולא יתקדשו. אבל לדבית ר' ינאי דמתרצים שלא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן אתי אפי' כמ"ד יש שיעור למים

וע"ז אומר הירושלמי ר"י אומר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל פי' דר' יוחנן שתירץ דחשש למראית העין ולא ידעין אם זהו כחזקיה דהיינו שלא יאמרו לדעת מלאן. וא"כ אתי דוקא כמ"ד אין שיעור למים ואם כהדא דבית ר' ינאי דהיינו שלא יהיו אומרים לקידוש ידים ורגלים מלאן. וא"כ אתי ככ"ע אפי' למ"ד דיש שיעור למים וע"ז אמר ר' יוחנן אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל (פי' דאם הטעם כר' ינאי אתי כד"ה אפי' למ"ד יש שיעור למים) ודו"ק

אך עכ"ז היינו דוקא אי אמרינן דהירושלמי ס"ל דאי אמרינן יש שיעור למים ע"כ אם יש בכלי יותר אין הכלי מקדש אבל לפי מה שביארתי תחילה בשיטת הירושלמי דהכלי מקדש הג' לוגין אך שאינו מבורר היכן הם. והכי משמע מהירושלמי דפריך למה לי שאינה מקודשת ואפי' מקודשת לא כן אמר ר' אחא כו' אף הכלי לא יקדשו אלא בדעת וא"כ עיקר הקושיא הוא שלא יכוין לקדש ולא שיביאו יותר משלשה לוגין]

ע"כ נראה לי שיהיה הגירסא כמו דאיתא בירושלמי חזקי' אמר שלא יהו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה דבית ר' ינאי אמרין שלא יהו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה (פי' שלא יאמרו שלדעת מלאן). ר' יוחנן אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין