נועם ירושלמי על מועד קנב

כהדא דר' ינאי דברי הכל. (פי' דאם סובר כחזקי' דהטע' שלא יאמרו ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלים בלינה וא"כ לא אתי כד"ה ויהי' תלוי בפלוגתא דאיתא בירושלמי (פ"ב דיומא ה"א) חילפא אמר כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור מתניתא פליגא על ר' חילפא קידש ידיו ורגליו ביום א"צ לקדש בלילה בלילה צריך לקדש ביום דברי רבי ר"א בר"ש אומרים אפילו עוסק בעבודה כל ג' ימים אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים הא בכיור פוסלת תלמידי דר' יוחנן בשם חילפא הכיני קידש ידיו ורגליו כו' שאין הלינה פוסלת בידים הא בכיור פוסלת וכן אמרינן בזבחים (ד' כ') אמר ר' יוחנן בעי אילפא לדברי האומר אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים מי כיור מהו פוסלת מי אמרינן הני למאי לקידוש ידים ורגלים קידוש ידים ורגלים גופיה לא פסול בהו לינה או דילמא כיון דקדיש להו בכלי שרת מפסלי כי אתא רבין אמר ר' ירמיה אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן הדר פשיט אילפא כמחלוקת כו' כך מחלוקת בזו כו' וא"כ לדברי ר' יוחנן לדברי אילפא תלוי בפלוגתא דרבי ור"א בר' שמעון דלרבי פסול בלינה ולר"א בר' שמעון כיון דאין לינה פוסלת בידים כך אין לינה פוסלת בכיור העומד לקידוש ידים ורגלים וע"ז אומר דחזקיה אמר שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתקדשו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. דבית ר' ינאי אמרין שלא יהיו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה ר"י אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה (פי' שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתקדשו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. וא"כ זהו אליבא דרבי אבל לראב"ש לדברי אילפא באמת אין לינה פוסלת אם נתמלאו לקידוש ידים ורגלים). וע"ז אומר אין כהדא דר' ינאי דברי הכל. דלבית ר' ינאי דאמרין שלא יהיו אומרים ראינו מי החג שנפסלים בלינה (פי' דלפי טעם זה אתי ככ"ע ולא תלי בפלוגתא דרבי וראב"ש)

ובזה יתבאר הא דאמרינן שם ר' פדת בשם ר' הושעיא מי סוטה נפסלין בלינה. ר' אחא בשם ר' אבינא כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו (וכתב הק"ע כתב הרמב"ם (פ"ד מה' סוטה ה' י"ב) מי סוטה שלנו נפסלין בלינה וכתב הכ"מ ירושלמי (פ"ד דסוכה) א"ר פדת כו' ופסק כר' יוחנן דהוא מארי דגמ' טפי וקשה מאי דוחקיה דמרן בכ"מ הא קייל"ן מים קדושים היינו שכבר נתקדשו בכלי והיינו שמביא מים מן הכיור וכדאיתא בספרי וכמו שכתב הרמב"ם שם בפ"ג וכיון שכבר נתקדשו בכלי ודאי דמיפסלי בלינה דהא תנן במנחות פ' שתי הלחם לה"פ ושתי הלחם לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ומפורש התם בש"ס דלכך היה מעשיהם בחול דלא ליפסלו בלינה ואילו היו נעשים בכלי שרת היו נפסלין בלינה אע"ג דשתי הלחם ולחם הפנים אין מהם למזבח אפ"ה נפסלין בלינה וכן יש להוכיח ממי הכיור עצמ' שנפסלין בלינה אם הם מלמעלן אע"ג כאין מהם למזבח וצ"ע עכ"ל)

והנה מה שהביא ראיה מן לחם הפנים ומשתי הלחם אין ראי' דלה"פ בזיכין מתירין להלחם וא"כ יש מהם למזבח וכן שתי הלחם כבשים הוא דמתירן וא"כ מצותן שיהי' מהם למזבח. אך שהיה לו להקשות מהא דאמרינן במנחות (ד' מ"ו) שתי הלחם הבאות בפני עצמן יונפו והעובר צורתן ויצאו לבית השריפה אמר רבה לעולם לאכילה אתיין כו' וא"כ מהני בהו עיבור צורה אע"ג דבאים בפני עצמם כו' אך כיון שאין ראיה זה מוכרחת כתב הכ"מ שמוכח מהירושלמי דמי סוטה נפסלין בלינה ומה שהביא ראיה מהא דמי כיור לפי מה שביארתי דהא דקאמר אין כהדא דר' ינאי דברי הכל א"כ פליגי בזה לאילפא רבי וראב"ש ולראב"ש אין לינה פוסלת בכיור כמו שאינה פוסלת בידים ולפי מה שביארתי ניחא שפיר הא דקאמר הכא בירושלמי ר' פדת בשם ר' הושעי' מי סוטה נפסלין בלינה ר' אחא בשם ר' אבינה כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו והוא משום דתלוי בפלוגתא דרבי וראב"ש כיון דאין לינה פוסלת בידים כך אין לינה פוסלת בכיור. והכא נמי כיון שהוא לסוטה ואינו בא למזבח ע"כ אין נפסלין בלינה

ועוד יש לפרש הא דאמר ולא ידעין אין כהדא דחזקי' אין הדא דר' ינאי דברי הכל והוא שהק"ע כתב על הא דאמר ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים פירש"י שנתמלאו לכה"ג כו' וקשה הא בימי החג אנו קיימין ומ"ש כה"ג משאר כהנים דכולהו מקדשי ידיהם ורגליהם מן הכיור וכ"ש לפי מה שכתבתי ביומא דלר"ש אפילו ביוה"כ לא הי' כה"ג מקדש קידוש הראשון מן הקיתון אלא מן הכיור כו' לכן נראה לי דלאו דווקא בכה"ג איירי אלא בשאר כהנים ובדיעבד אם קידש ידיו ורגליו בכלי שרת כשר וכמפורש בזבחים (ד' כ"ב) וברמב"ם (פ"ה מה' ביאת המקדש)

וע"כ נראה לי לפרש הא דקאמר ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל והוא דלחזקי' שאומר שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה ולכאורה איך יאמרו דהא הכהנים מקדשין ידיהם ורגליה' מן הכיור אך זה תלוי בפלוגתא דפליגי בירושלמי ביומא (פ"ד ה"ה) א"ר יונה חוץ מקידוש הראשון (פי' הא דתנן בכל יום כה"ג מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון של זהב הוא חוץ מקידוש הראשון דקידוש ראשון צריך לקדש מן הכיור): אר"י ואפילו מקידוש ראשון (פי' דאפי' מקידוש הראשון יכול לקדש מן הקיתון של זהב) מתניתא פליגא על דר' יונה כל הכלים שהיו במקדש ראוים לקידוש ידם ורגלים פתר לה חוץ מקידוש הראשון (פי' אבל קידוש ראשון בעינן דוקא מן הכיור) מתניתא פליגא על דר' יוסי הכיור והקן מעכבין פתר לה מקומן מעכב

וע"ז אומ' ר"י אמר מפני מראי' העין ולא ידעין אין כהדא דחזקי' (פי' אם כחזקי' שאומר שלא יהיו אומרי' ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלים בלינה א"כ זה לא אתי רק למ"ד אפי' קידוש ראשון יכול כה"ג לקדש מן הקיתון של זהב וא"כ הוא הדין דשאר כהנים יכולים גם כן לקדש שלא מן הכיור אלא שתקנו קיתון של זהב משום כבודו דכה"ג וא"כ איפשר לומר שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים מלאן. אבל לר' יונה דאמר דחוץ מקידוש הראשון. א"כ אי אפשר לומר שמלאן לקידוש ידים ורגלים דהא בקידוש הראשון בעינן דווקא שיקדשו מן הכיור א"כ לא אתי ככ"ע וע"ז אומר אין כהדא דר' ינאי דברי הכל דאם כר ינאי דאמר שלא יאמרו ראינו מי החג נפסלין בלינה שיאמרו שלדעת מלאן א"כ אתי ככ"ע והוא משום דלחזקי' לא אתי כדברי הכל כמו שביארתי ודו"ק

שם הוון בעיי מימר עבר והביא כשר (פי' הא דתנן שהמים והיין המגולין פסולין מע"ג המזבח והוון בעיי מימר שאם עבר והביא כשר) תנא ר' יהושע דרומיא קומי ר' יונה שהמים והיין המגולים פסולים מע"ג המזבח מאי טעמא אמר קרא ושה אחד מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל מן המותר לישראל. עד כדון מים יין אמר ר' שובתיי המשמח אלהים ואנשים והנה הירושלמי הזה הוא תמוה דמה נ"מ בין מים ליין והפ"מ פי' דסתם משקה היינו מים והוא דוחק ובפסחים (דף מ"ח) ממשקה ישראל מן המותר לישראל מכאן אמרו אין מביאין נסכים מן הטבל וא"כ הא דממשקה ישראל הוא לענין יין והק"ע פירש עד כדון מים הוא דאסור מקרא דמשקה ישראל אבל יין מ"ט הא איפשר למיעברי במסננת והארס של נחש צף למעלה כו' כדתנן (פ"ח) משמרת של יין אין בו משום גילוי וממתניתין משמע דווקא יין מפני שמשמחת אבל לא מים כו' ואין זה דקדוק ממתניתין דדוקא יין מהני משמרת אך איפשר לומר דהטעם כמו דאיתא בירושלמי שם הוו בעי מימר המעזיבה של מים והמידק של יין דאמר ר' יונה בשם ר' אימי נקב שאינו מוציא מים מוציא יין. וא"כ אפשר דבמים לא מהני מסננת משום דהנקבים גדולים קצת וא"כ גם הארס יכול לעבור משא"כ ביין שהנקבי' קטנים מאוד וכמו דאמר נקב שאינו מוציא מים מוציא יין אם כן מהני משמרת אך זה אינו מוכרח כמה דאמר שם ואפילו תימר חילופין

ע"כ נראה לי דקאי אהא דאמר תחילה הוון בעיי מימר עבר והביא כשר תנא ר' יהושע דרומי' קומי ר' יונה שהמים והיין המגולים פסולים מעל גבי המזבח ואמאי בעי למימר דאם עבר והביא כשר ובפשיטות אפשר לומר דכיון דאפשר לסנן במסננת רק משום הקריבהו נא לפחתך ע"כ בדיעבד כשר ותנא לי' שפסול משום משקה ישראל ואפי' בדיעבד: