נועם ירושלמי על מועד קמט

ביתו וע"כ צריך לפסול סוכתו מבעוד יום וריב"ל שאמר דצריך לקדש בתוך ביתו משום שסובר דלא בעינן קידוש במקום סעודה וא"כ פליגי רק בזה אם יכול לקדש בתוך ביתו ויהי' היכר שאינו מוסיף על המצוה אבל אם פוחת בודאי מועיל לכ"ע. וע"ז אמר ר' אימי זאת אומרת שאין נחלקים בפוחת (כצ"ל) ובזה כ"ע מודו דיכול לפסול סוכתו מבעוד יום ומשיב דלשיטת הירושלמי כיון שסובר דמשבירך בליל יו"ט הראשון א"צ עוד לדבר א"כ ליכא היכירא בשמיני ספק שביעי וע"כ אינו צריך לישב בסוכה והוא יושב בסוכה רק משום דאין לו מקום להוריד כליו וע"כ יכול לפחות לכ"ע אבל הש"ס דילן סובר דשמיני ספק מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן. וע"כ משני לא קשי' הא לן והא להו דלבני בבל אינו יכול לפחות משום שצריך לישב בשמיני ספק שביעי) וע"כ אומר ריב"ל דמדליק בה את הנר ולא קאמר דמקדש בתוך ביתו משום דבעינן קידוש במקום סעודה כמו דאיתא בפסחים (ד' ק"א) וכמו שכתבו התוס' שם דהלכה כשמואל דאין קידוש אלא במקום סעודה עיי"ש ודו"ק

שם (ה"ו) יוסי בר חנינא בשם מנחם יותפי' דר"ע היא דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה תמן תנינן ר' אלעזר אומר אף המנסך מים בחג בחוץ חייב כו' ולכאורה נראה לי (שנתחלפו השורות וכצ"ל) תמן תנינן ר' אלעזר אומר אף המנסך מים בחג בחוץ חייב. יוסי ב"ר חנינא בשם מנחם יותפי' דר"ע היא דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה א"ר יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אמר ניסוך המים ד"ת כן ר"א אומר ניסוך המים דבר תורה (והוא כמו דאמרינן בזבחים (ד' ק"י) א"ר יוחנן משום ר' מנחם יודפאה ר' אלעזר בשיטת ר' עקיבא רבו אמרה דאמר ניסוך המים דאורייתא דתני' ר' עקיבא אומר ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר א' ניסוך המים וא' ניסוך היין)

ולפי הגירסא שלפנינו דקאי אמתניתין איפשר לומר דקאי אהא דתנן ניסוך המים שבעה כיצד צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין. ע"ז אומר דאתי כר"ע דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה וע"כ יליף ניסוך המים מניסוך היין דבעינן שלשת לוגין ואשמועינן דאתי כר"ע ובעינן דוקא שלשת לוגין שהי' אפשר לומר דאדרבה ממתניתין מוכח דלא אתי כר"ע ולא ילפינן ניסוך המים מניסוך היין דבעינן שלשת לוגין והוא כמו דאמרינן בסוכה (דף מ"ט) ואמאי נייתי במקודשת אמר זעירי קסבר אין שיעור למים כו' (פי' דאי אמרינן יש שיעור למים א"כ נייתי במקודשת וימלאו יותר מכשיעור וא"כ אין ראוין לכלי ואין הכלי מקדשין וא"כ מוכח ממתניתין דאין שיעור למים וא"כ הא דקתני שלשת לוגין הוא רק מדרבנן וא"כ מתניתין לא אתי כר' עקיבא)

וע"ז אומר דמתניתין ר"ע היא דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה והא דאינו נותן במקודשת יותר משלשת לוגין הוא כמו דמשני בש"ם דילן (שם) דגזירה שמא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן. וכן אמרינן בירושלמי לקמן (ה"ז) דבית ר' ינאי אמרין שלא יהו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה. פ ולקמן יתבאר בזה

שם מה נפק מביניהון אית תניי תני בשם ר"א צריך שיהא מילויין לשם החג אית תניי תני בשם ר' לעזר אינו צריך שיהא מילויין לשם החג (נ"ל שנתחלפו השיטות וצ"ל) אית תניי הני בשם ר' לעזר אינו צריך שיהא מילויין לשם חג) מה נפק מביניהון (פי' מהו החילוק בין הא דתניי תני צריך שיהא מילויין לשם חג ובין הא דתני אינו צריך שיהא מילויין לשם חג מ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר' אלעזר כר"ע ומ"ד אינו צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כרבנן) ועי' בק"ע שרוצה להפך הגירסא מ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר' אלעזר כרבנן ומ"ד אינו צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כר"ע והנה לפי פירוש הק"ע רוצה לומר דאי כרבנן ניסוך המים הלמ"מ כמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דסוכה) ר' בא ר' חייא בשם ר' יוחנן ערבה וניסוך המים הלמ"מ ודלא כר' עקיבא דר' עקיבא אמר ניסוך המים דבר תורה א"כ רבנן דר"א סוברים דניסוך המים הלמ"מ. והא דאמר ר' יוחנן דר"א שאומר דהמנסך מי החג בחג בחוץ חייב אתי כר"ע אם כן אפילו כרבנן אתי אי אמרינן דהלמ"מ אם כן משמע כמו שכתבו התוספות שהוא

מדרבנן

[והנה ראיתי למפרשים שפירשו דאי הוי הלמ"מ לא היו מחויבים על ניסוך המים בחוץ והביאו ראיה מהא דאיתא בנזיר (ד' כ"ה) אי מהילכתא ה"א הלכתא ואי אקרבי' לא ליחייב ולא כלום קמ"ל דאי מקריב ליה קם ליה בעשה אלמא דאי מהלכתא אינו עובר בעשה אך מהא דמוע"ק (ד' ד') דאיתא שם אלא אמר ר' נחמן בר יצחק כי גמירי הלכתא למישרי ילדה קראי למיסר זקינה ופריך וכיון דהלכתא למשרי ילדה לאו ממילא זקינה אסירה. וא"כ מאי פריך דילמא אתי קרא לעבור בעשה ושם (ד' ג') אמרינן יכול ילקה על התוספת ואיתא שם ר' יוחנן אמר ימים שהוסיפו חכמים לפני ר"ה והכי קאמר יכול ילקה על תוספת כו'. אך איפשר לומר כמו שכתבו התוס' שם דאע"ג דלא הוי אלא עשה אך דכיון דילפינן מבחריש ומבקציר תשבות דצריך תוספת א"כ השביעית מתחלת מקודם וא"כ ה"נ באה הלמ"מ שהשביעית מתחלת מקודם וע"כ פריך וכיון דהילכתא למשרי ילדה ממילא זקינה אסורה דתוספת שביעית הוי כשביעית עצמה]

וע"ז אומר מ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כר"ע (פי' דע"כ צריך שיהא מילויין לשם חג וכמו בניסוך היין דאמרי' בזבחים (ד' מ"ד) דתני' נסכי בהמה חייבין עליהם משום פיגול מפני שדם הזבח מתירן ליקרב דברי ר' מאיר אמרו לו והלא אדם מביא את זבחו היום ונסכים מכאן עד עשרה ימים כו' ומ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כר"ע. ומ"ד אין צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כרבנן לית יכיל דא"ר יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה כן ר' אלעזר אמר ניסוך המים דבר תורה וא"כ ליכא למימר דפליגי אי צריך שיהא מילויין לשם חג. וע"ז אומר מה נפק מביניהון א"ר זעירא והוא שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ (פי' וא"כ מה נפקא מביניהון ובמאי פליגי) ע"ז אומר א"ר זעירא והוא שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ ופירש הק"ע דפליגי אם צריך לנסך ג' לוגין כדרך המנסכים בפנים דמ"ד צריך סובר דיש שיעור למים ומ"ד אין צריך סובר דאין שיעור למים

עוד פי' דא"ר זעירא והוא משניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ (פי' שהיה בכלי א') ומ"ד צריך שיהא מילויין לשם חל סובר דלא קדשינהו כלי משום דיש שיעור למים ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להן. ומ"ד א"צ מילויין לשם חג ס"ל דאין שיעור למים וע"כ אפילו היה יותר משלשה לוגין קדשינהו כלי והוא כמו שפירש רש"י בזבחים (ד' ק"י) רב נחמן בר' יצחק אמר ביש שיעור במים קא מיפלגי

והנה לפי"ז צ"ל דהירושלמי סובר דאם יש שיעור למים והוא מילא יותר משלשה לוגין לא קדשינהו כלי והנה כבר הארכתי בזה בספרי נועם ירושלמי (פ"ז דדמאי) ר' שמעון בן לקיש בעי אפי' הוציא את כל הכיס לא ימעול כמה דתימר למפרע טבל שתה אוף הכא למפרע חולין יצא (וביארתי שם דכמה דתימר גבי שני לוגין שמא תבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אלמא דאי לא בא לידי בירור הוי טבל גמור (ולא שנאמר שהתרומה מעורבת בחולין הכא נמי נימא כיון דלא הוברר הפרוטה לא קדוש כלל אלא כאן תלוי בהפרשה (פי' דהתם בשני לוגין שאני עתיד להפריש וע"כ אם נתבקע הנוד ולא בא לידי הפרשה ע"כ הוי טבל. אבל בהא דהאומר פרוטה בכיס זה הקדש שאינו תלוי בהפרשה ע"כ קדוש הפרוטה מיד. אלא שאינו מבורר איזו היא הפרוטה

והנה אמרינן שם בירושלמי מחלפא שיטתיה דר"ל תמן הוא אומר מועלין בפרוטה לפי חשבון והכא הוא אמר הכין (פי' תמן במעילה אמר שאם מילא מים יותר מג' לוגין מועלין בפרוטה אלא לפי חשבון וכמו דאיתא במעילה (ד' י"ב) אמר ריש לקיש אין מועלין בפרוטה אלא לפי חשבון שלשה לוגין דס"ל דאין המים מקדשין אלא כשיעור שלשה לוגין והתוספות כתבו שם דאין מועלין אלא בשלשה לוגין האחרונים אבל הירושלמי סובר דהשלשה לוגין קדוש אלא שאינו מבורר היכן הוא השלשה לוגין וע"כ כיון דיש בילה בדבר ע"כ מועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין דאם יש מהשלשה לוגין פרוטה מעל והכא הקשה דכיון דבשני לוגין שאני עתיד להפריש למפרע טבל שתה הכא נמי לא קדיש הפרוטה כלל כיון שאינו מבורר וע"ז משני מן דאיצריכת ליה חזר ופשטה פי' אחר שהקשה ריש לקיש מר' יוחנן דמ"ש פרוטה בכיס זה הקדש אף שאינו מבורר ומאי שנא גבי שני לוגין דאמרינן שאם נבקע הנוד דהוי טבל לגמרי ולא זה התרומה מעורב. ותירץ לו ר' יוחנן דכאן תלוי בהפרשה פי' דהתם תלוי בהפרשה וע"כ כיון שלא בא לידי הפרשה ע"כ הוי טבל גמור משא"כ בפרוטה בכיס זה שאינו תלוי בהפרשה על כן קדוש מיד ואינו מבורר וכן הכא נמי קדוש השלשה לוגין אלא שאינו מבורר]

וא"כ משמע מהירושלמי דאע"פ שמילא יותר משלשה לוגין קדוש הג' לוגין אלא שאינו מבורר והכא אמרינן (לפי פי' הק"ע דאם ניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין לא קדשינהו הכלי) וע"כ אינו חייב בחוץ והנה שם הארכתי לתרץ דהירושלמי סובר כהש"ס דילן ואם כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת