נועם ירושלמי על מועד קל

שלימה וכמו שהאריך שם המ"ל דזהו דוקא בקטורת אבל לא בקומץ אבל להירו' תלי זב"ז בכל מילי וע"כ איפשר דזר מתחייב על כזית בפנים אף שאינה עבודה שלימה וכמו דאמרי' שם בירו' אין קמיצה פחות משני זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית ועיין במ"ל (פ"ג מה' תמידין ומוסיפין) שהאריך בקטורת של כל השנה אם שיעור הפרס הוא דרבנן או הלכה למ"מ עיי"ש ובזבחים דק"ט בהקטרה דהיכל כ"ע לא פליגי עיי"ש]: הוציאו לו פרק

חמישי

(ה"א) אמר ר' יוסה הדא אמרה כלי חול הוא אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי נפדה דאתפלגון פיטמה בחולין ריב"ח אמר פסולה ריב"ל אמר כשרה מ"ט דריב"ח קודש היא שתהא הבאתה בקודש. מ"ט דריב"ל קודש היא שתהא הבאתה (צ"ל הוויתה בקודש) כו' אמר ר' יוסי בר בין אמרה ר' חונה קומי ר' יוסה דבר שקדש בכלי נפדה (פי' בתמיה ואנן תנן נותנים לאומנים בשכרן) א"ל ולאו שמואל הוא ושמואל אמר קל הוא במותר דאתפלגון הותירו תמידין שמואל אמר נפדין כתמימין. ר' יוחנן אמר נפדין כפסולי המוקדשים הותירו שעירים על דעתי' דשמואל אם עולה נפדית לא כ"ש חטאת על דעתי' דר' יוחנן ר' זעירא אמר ירעו אמר ר' שמואל בר רב יצחק מקייצים בה את המזבח וקשיא יש חטאת קריבה עולה א"ר יוסה שני' היא שאין קרבנו' ציבור נקבעים אלא בשחיטה אמר ר' חנני' תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות

והנה צריך לבאר דמ"ט אמר הירושלמי על דעתיה דשמואל דאמר עולה נפדית לא כש"כ חטאת דאמאי אומר דכיון דעולה נפדית כש"כ חטאת מפני מה יש לומר דחטאת דנפדית יותר מעולה וגם מה דקאמר חטאת על דעתיה דר' יוחנן ר' זעירא אמר ירעו אמר ר' שמואל בר רב יצחק מקייצין בהם את המזבח הא בש"ס דילן בפ"ק דשבועות (ד' י"ב) איתא ולר"ש דלית ליה לב ב"ד מתנה עליהן מאי עבדי להו אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן מקייצין בהם את המזבח א"ר שמואל בר רב יצחק ומודה ר"ש בשעירי חטאת שאין מקיצין בגופן אלא בדמיהן הכא הוא דמעיקרא עולה והשתא עולה אבל התם דמעיקרא חטאת והשתא עולה גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה וא"כ שיטת הש"ס דילן דיש לומר תמידין שהותרו שמקיצין בהם את המזבח משא"כ בשעירי חטאת ובירושלמי אמר דאדרבה בהותירו תמידין ס"ל לר' יוחנן דנפדין כפסולי המוקדשין אבל אם הותירו שעירים אפי' לר' יוחנן נמי מקיצין בהם את המזבח ואמאי שיטת הירו' הוא בהיפוך מש"ס דילן

ע"כ נראה לי לבאר עפ"י מאי דאיתא בירושלמי (פ"ב דשקלים ה"ד) אמר ר' יוסה עד דאנא המן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה מותר עשירית האיפה שלו ר' יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר' לעזר אמר יפלו לנדבה מתניתא פליגא על ר' יוחנן מותר שקלים חולין מותר עשירית האיפה מותר קיני זבות מותר קיני יולדות חטאות ואשמות מותרן נדבה מה עביד לה ר' יוחנן פתר לה מותר עשירית האיפה של מנחת חוטא ובמנחות (דף ק"ח) איתא בהיפך מותר עשירית האיפה של כהן גדול ר' יוחנן אמר נדבה. ר' אליעזר אומר ירקב מיתיבי מותר שקלים חולין ומותר עשירית האיפה כו' מותריהן נדבה מאי לאו מותר עשירית האיפה של כה"ג לא מותר מנחת חוטא אמר ריב"ל מסתברא כמ"ד מותר עשירית האיפה של כה"ג ירקב דתניא לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא. א"ר יהודה היא קרויה חטאת ואין אחרת קרוי' חטאת לומר על עשירית האיפה של כה"ג שאינה קרוי' חטאת וע"כ אמר ר' אליעזר ירקב ולשיטת הירושלמי ס"ל לר' יוחנן דמותר עשירית האיפה ירקב והטעם משום דלא הוי חטאת דבחטאות דוקא מותרן נדבה וכמו שפירש"י שם בד"ה ומותר דמנחה חוטא הואיל ואיקרי חטאת אזיל מותרה לנדבת ציבור דהכי איתא במסכת תמורה (ד' כ"ג) זה מדרש דרש יהוידע הכהן כל הבא ממותר חטאת וממותר אשם ילקח בהם עולות הבשר לשם ועורות לכהנים. אבל מותר מעות ושאר מנחות לא אזלי לנדבת ציבור אלא הוא יוסיף משלו ומביא מנחה אחרת

וא"כ הא דמותר בא נדבה היינו דוקא בחטאה אבל לא בעולה וזהו לדברי ר' יוחנן אבל שמואל ס"ל דהמפריש שקלו ומת יפלו לנדבה דמותר קדשי קדשים בא לנדבה וכמו דאיתא (שם פ"ב דשקלים ה"ה) רב חסדא אמר מותר לחמו של נזיר ירקב אמר ר' יוסי ויאות להקריבו בפני עצמו אין יכול שאין לך כו' נזירות באה בלא לחם לפום כן צריך מימר מותר לחמו של נזיר ירקב. סברין מימר הוא לחמו הוא מותר נסכיו. אמר ר' יוסה בר בון מותר נסכיו קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה. ע"ד דר' יוסה ב"ר בון שמואל ורב חסדא ור' אלעזר שלשתן אמרו דבר אחד (פי' דלאו דוקא חטאת אלא כיון דהוי קדשי קדשים ע"כ מותר בא נדבה). רב חסדא אהן דהכא (פי' דס"ל דמותר נסכיו קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה) שמואל דאמר ר' יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה ר' לעזר מותר עשירית האיפה שלו. ר' יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר' לעזר אמר יפלו לנדבה

והנה הירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דהטעם דר' יוחנן סבירא ליה מותרן נדבה (לפי שיטת הש"ס דילן דר' יוחנן סבירא ליה הכי) הוא מחמת דעשירית האיפה קרויה חטאת כמו דאיתא במוע"ק (דף ט"ז) יקריב חטאת זו עשירית האיפה של כהן גדול אלא הטעם משום דהוי קדשי קדשים: והא דנקט מותר עשירית האיפה הוא לרבותא דאפי' במותר עשירית האיפה של כה"ג ס"ל לר' יוחנן דיוליכם לים המלח דלא הוי חטאת ור"א שסובר דיפלו לנדבה היינו מחמת דשמואל ורב חסדא ור' אליעזר שלשתן אמרו דבר אחד דמותר קדשי קדשים יפלו לנדבה וכמו דאיתא שם ר' יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה. ע"כ סובר דמותר קדשי קדשים יפלו לנדבה]

ובזה יתבאר הירושלמי (ספ"ו דשקלים) ששה לנדבה חזקיה אמר כנגד ו' בתי אבות בר פדא אמר כנגד ו' בהמות פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה. שמואל אמר כנגד ו' קרבנות קיני זבים קיני זבות קיני יולדות וחטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה. אמר ר' יוחנן ע"י שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה והנה בש"ס דילן במנחות (ד' ק"ז) איתא אמר חזקיה כנגד ששה בתי אבות ר' יוחנן אמר מתוך שהנדבה מרובה תיקנו להם שופרות הרבה כדי שלא יתעפשו המעות כו' ושמואל אמר כנגד מותר חטאת ומותר אשם ומותר אשם נזי' ומותר אשם מצור' ומותר מנחת חוטא ומותר עשירית האיפה ולכאורה אמאי לא אמר בש"ס דילן כמו דאיתא בשם שמואל בירושלמי כנגד קיני זבין כו' המנחות ועשירית האיפה אך לשיטת הש"ס דילן ניחא דאין מותר בא לנדבה. דהא מה שדרש יהוידע הכהן הוא רק בחטאת ואשם אבל לא במנחות אבל לשיטת הירושלמי דשמואל סובר דהפריש שקלו ומת יפלו דמיו לנדבה וע"כ אמר שמואל דמותר מנחות בא נמי נדבה ומכש"כ עשירית האיפה ולשיטת הש"ס דילן הא דאמר מותר עשירית האיפה הוא משום דקרוי' חטאת וכמו דאמרי' במנחות ושם) ור' אושעיה מ"ט לא אמר כשמואל ומשני סבר לה כמ"ד מותר עשירית האיפה של כה"ג ירקב משום דס"ל דלא הוי חטאת וכמו דמסיק היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כה"ג שאינה קרויה חטאת וטעונה לבונה ומדאינה קרויה חטאת מותרה ירקב והא דאיתא בשקלים (פ"ב ה"ה) מתניתא פליגא על ר' יוחנן מותר שקלים חולין דמותר עשירית האיפה מותר קיני זבין מותר קיני יולדות חטאות ואשמות מותרן נדבה מה עביד לה ר' יוחנן פתר לה מותר עשירית האיפה של מנחת חוטא. ולכאורה אמאי נא פריך אשמואל דאמר הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה והא תנינן מותר שקלים חולין אך התם הוי מן התורה מותרן חולין מטעם אחר כמו דאמר בשקלים (פ"ג ה"ג) שקלים ע"י שקצבתן מן התורה מותרן חולין חטאת ע"י שאין קצבתה מה"ת מותרה נדבה אבל לעולם בהמפריש שקלו ומת אין ראיה מהברייתא דאיפשר דמותרו נדבה כמו שסובר שמואל

[ובזה יתבאר הירושלמי דהכא אמרה ר' חונא קומי ר' יוסי דבר שקידש בכלי נפדה א"ל ולאו שמואל הוא ושמואל אמר קל הוא במותר דאתפלגון הותירו תמידין שמואל אמר נפדין כתמימים. והוא משום דשמואל לטעמיה לשיטת הירושלמי דכל דבר שהוא קדשי קדשי' המותר הוא לקייץ המזבח ור' יוחנן אמר נפדין כפסולי המוקדשין דוקא במומין משום דר' א לטעמי'