נועם ירושלמי על מועד קכ

שבטלה מקצתה בטלה כולה ולרב חסדא צריך לומר דבעדות החודש לא בעינן שיעידו כא' וכמו שאבאר לשיטת הירושלמי)

וכל זה הוא לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי שביארתי שם דאפי' נתבטל מחמת דבר אחר נמי אמרינן כיון שבטלה מקצת' בטלה כולה וכמו דאיתא בירושלמי (פ' א' דכתובות ה"ה) הי' כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון מכרה בטל ושל כולן מכרה קיים וקאמר שם עד כדון כשמכרה שהם בארבע שטרות מכרה להם בשטר א' הפלוגתא דר"י ור"ל דאתפלגון כתב לשני בני אדם כא' והיו העדים כשירים לזה כו' עיי"ש. וא"כ מוכח מהירושלמי דאפי' נתבטל מכח גוף הענין מחמת קרוב או פסול נמי נתבטל הכל. (וע"כ לא הביאו הפוסקי' לזה הירושלמי) וכן הבאתי שם הרבה ראיות מהירושלמי דס"ל דאפי' נתבטל מחמת דבר אחר נמי אמרינן כיון שבטלה מקצתה בטלה כולה וא"כ צריך ליישב הברייתא דר"ה (ד' כ"ד) דא' אומר גבוה ב' מרדעות כו' עדותן בטילה אבל מצטרפין לעדות אחרת דאמאי לא אמרינן דכיון שבטלה מקצתה בטלה כולה דהא לשיטת הירושלמי אפי' לא נודע מי הוא הפסול נמי בטלה כולה אלא ודאי דצריך לומר שלא העידו ביחד דלעדות החודש אין צריך שיעידו ביחד

והשתא ניחא דהא דקאמר כן אמר אבא בשם ר' יוחנן אין מדקדקין בעדות החודש היינו שא"צ שיעידו כא' וע"כ מקשה אח"כ וליקום חד וליתיב חד (דהא לשיטת הירושלמי צריך ליישב הברייתא דמצטרפין לעדות אחרת דהיינו שלא העידו ביחד)

וע"כ בכתובות (ד' כ"א) דאמרינן התם א"ר הונא ג' שישבו לקיים השטר שנים מכירים חתימת ידי העדים וא' אינו מכיר עד שלא חתמו מעידין בפניו וחותם כו' ש"מ עד נעשה דיין ועל זה אמרינן יתיב ר' אבא וקאמר להא שמעתא דעד נעשה דיין איתיביה רב ספרא לר' אבא ראוהו שלשה והן ב"ד יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש החודש ואי ס"ד דעד נעשה דיין למה לי כולי האי ליתבו בדוכתי' וליקדשי' ולא פריך וליקום חד וליתיב חד כמו דמקשה הירושלמי הוא משום דזה שמקשה הוא על רב הונא דאמר עד נעשה דיין ולרב הונא לא צריך לאוקמי הברייתא דאבל מצטרפין לעדות אחרת בשלא העידו ביחד אלא דאפילו העידו ביחד אפ"ה לא אמרינן דכיון שבטלה מקצתה בטלה כולה דכיון דלא נודע מי הוא הפסול כמו שתירץ הש"א וכיון דלא נודע מי הוא הפסול א"כ לרב הונא זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה א"כ כיון דכל חד מינייהו לחודי' כשר א"כ הוי כמו שנתבטל לא על ידי קרוב או פסול ועל כן לא אמרינן כיון שבטלה מקצתה בטלה כולה כמו שביארתי ועוד דלרב הונא איפשר לפרש הברייתא כמו דאיתא בשבועות (ד' מ"ח) ומצטרפין לעשות אחרת מאי לאו לעדות ממון ופירש"י דכל אחד מהם כשר להעיד עם אחר בעדות ממון ואפי' שידענו שא' פסול וקשיא לרב חסדא וא"כ לא מיירי לעדות ר"ח. אך אפי' לפירוש רש"י שפירש בר"ה (ד' כד) אחד מהם מצטרף עם אחר שיאמר כמותו וכמו שכתב הש"א דאפי' לרב הונא ניחא ליה לפרש דמצטרפין לעדות אחרת דהיינו לעדות החודש. אעפ"כ ניחא לרב הונא דמיירי אם העידו יחד ואעפ"כ לא אמרינן דכיון שבטלה מקצתה בטלה כולה ואם כן בעדות החודש נמי איפשר דצריכין להעיד ביחד וע"כ לא פריך ליקום חד וליתיב חד כמו דמקשה הירושלמי ודו"ק

עוד נרא' לי דהא דפריך ליקום חד וליתיב חד קאי אדלעיל דאמר תחילה קידשוהו ואח"כ נמצאו העדים זוממין ה"ז מקודש כו' וע"כ פריך דליקום וליתיב חד ואף דאין העד נעשה דיין. אך הטעם דאין העד נעשה דיין כתבו התוספות בב"ק (דף צ') דטעם דאין עד נעשה דיין יש מפרשים משום דה"ל עדות כאי אתה יכול להזימה דכיון שהוא עצמו עד ודיין לא יקבל הזמה על עצמו ועל טעם זה הקשה לה רבי יהודה דאורלאייניש דאלא מעתה עדים הקרובים לדיינים לא יעידו בפניהם דה"ל עדות שאי אתה יכול להזימה אלא ע"כ יכולים להזימה בב"ד אסר ה"נ בני הזמה נינהו בב"ד אחר

וכל זה הוא לשיטת התוספות לש"ס דילן דיכולים העדים להיות קרובים לדיינים אבל לשיטת הירושלמי צריך שלא יהיו העדים קרובים לדיינים וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ג דסנהדרין ה"ב) ומניין שלא יהיו העדים קרובי' זה לזה הגע עצמך שאם הוזמו לא מפיהן היו נהרגין והוא ט"ס וצ"ל) כלום נהרג עד שיוזם חבירו ומניין שלא יהיו העדים קרובים של דיינים הגע עצמך שאם הוזם אחד מהם כו' לא מפיהם היו נהרגין (כצ"ל) א"כ לשיטת הירושלמי לא יהיו העדים קרובים לדיינים משום שלא יוכלו להזימם (אך לשיטת הש"ס דילן אינו מוכרח שלא יהיו העדים קרובים לדיינים דהא טעמו של הירושלמי שלא יהיו העדים קרובין זה לזה הוא משום דאם הוזם לא היה נהרג עד שיוזם חבירו והוא כמו דאמרינן בסנהדרין (דף כ"ח) אשכחן בנים להדדי בנים לעלמא מנלן אמר רמי בר חמא סברא הוא כדתני' אין העדים נעשים זוממין עד שיוזמו שניהם ואי ס"ד בנים לעלמא כשירין נמצא עד זומם היה נהרג בעדות אחיו א"ל רבא ולטעמיך הא דתנן שלשה אחין וא' מצטרף עמהן הרי חשיב עדות והן עדות אחת להזמה נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו אלא הזמה מעלמא קא אתי הכא נמי הזמה מעלמא קא אתי ואם כן איפשר לומר דהירושלמי לשיטתו דפסיל נמי דיינים קרובין לעדים מטעם שלא יקבלו הזמה אבל לשיטה הש"ס דילן איפשר לומר דלא מיפסלי מטעם זה וכמו שכתבו התוס' דאיפשר להזימם בב"ד אחר

) עכ"פ לשיטת הירושלמי הא דאין עד נפשה דיין הוא מטעם שאינו ראוי להזימם דהא פוסל אפי' עדים קרובים לדיינים מטעם הזמה א"כ מכש"כ דאין עד עצמו נעשה דיין ואם כן כיון דאמר תחילה שאם קידשוהו ואח"כ נמצאו העדים זוממין ה"ז מקודש וכן פירשו הא דאמר אחר כך אין מדקדקין בעדות החודש וא"כ לכאורה כיון שאפילו אם הזימום אף עפ"כ מקודש א"כ איפשר לומר דעד נעשה דיין דהא כל הטעם לשיטת הירושלמי דאין עד נעשה דיין הוא משום הזמה וע"כ פריך וליקום חד וליתיב חד ויהיה עד נעשה דיין וע"ז אומר שזו היא שאין עד נעשה דיין דאף על פי דאם נמצאו העדים זוממין ה"ז מקודש אעפ"כ בעינן שיהא ראוי להזמה וע"כ אין העד נעשה דיין ודו"ק: יום טוב פרק רביעי

שם (ה"ז) אלהות עולין לו לשם מלכיות דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר אינן עולין לו אלהות ומלכיות עולין לו משום שנים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן עולין לו (ונראה לי שתחילה צריך לגרוס אלהות עולין לו לשם מלכיות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן עולין לו וע"כ פליגי אח"כ אלהות ומלכיות עולין לו משום שנים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אין עולין לו ועיקר הרבותא הוא משום ר' יוסי דס"ל דאלקות ומלכיות עולין לו משום שנים דלר' יהודה ליכא חידוש דכיון דסובר דאלקות אינו עולה לו משום מלכיות בודאי דאלקות ומלכיות אינו עולה לו משום שנים. זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו עולין לו משום שנים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינן עולין ר' זעירא בעי בי' ובדבתרי' פליגין או ביה לגרמי' פליגין מן מה דתני הכל מודים במלך אלהים על גוים שהוא אחד הדא אמרה ביה ובדבתריה פליגין. והנה הק"ע פי' מי אמרינן ביה ובדבתריה פליגין. מי אמרינן דפליגי אם אמר גם סיפא דקרא מלך על כל הארץ אלהים. וסובר ר' יוסי דכולה קרא אינו עולה אלא לאחד או דילמא רבי' לבדו פליגי וסובר ר' יוסי כיון דנאמר אלקים ומלכות לא חשבינן לשנים אבל כי מלך כו' כפירש"י שם לכ"ע לשנים נחשב וע"ז אומר מן מה דהני הכל מודים במלך אלהים על גוים שהוא אחד שמעינן דמלכות ואלקות שהפסוק אינו נחשב אלא לאחד לכ"ע. ולא פליגי אלא בב' מלכיות שבפסוק אחד ש"מ דבי' ובדבתרי פליגין דהיינו שתי מלכיות שבפסוק א' והנה פירושו דחוק: