נועם ירושלמי על מועד קיח

ע"כ נראה לי שיתבאר במה דאיתא בירושלמי שם ולא היו צריכין לו אלא עילה בקשתי להקביל פני חבירי [ופי' הק"ע שלא היו צריכין לו בודאי שהי' אפשר שיהי' שם מי שיכיר את העד. ופירושו דחוק דכיון דספק הוא אם יהי' שם מי שמכיר את העד א"כ צריכין לר' נהוראי להעיד וכמו דאמרינן בר"ה (דף כ"ב) רב אשי אמר ר' נהוראי סהדי אחרינא הוי באושא ואזיל ר' נהוראי לאיצטרופי בהדי' אי הכי מאי למימרא מהו דתימא מספיקא לא מחללין שבתא קמל"ן וא"כ ה"נ כיון שיש ספק אם יש לו מכירין שם ואם בודאי יש מכירין שם א"כ איך הלך ר' נהוראי בשבת מחמת שרצה להקביל פני חביריו]

ע"כ נראה לי שהפי' הוא כמו דאמרינן (שם) באושא אמר ר' נהוראי סהדי אחרינא הוי בהדי' והאי דלא חשיב לי' משום כבודו של ר' נהוראי ופירש"י שהביאו ראי' מר' נהוראי שהלך בשבת להעיד על העד וע"כ אין כבודו שנביא את ראיותינו אף מחבירו הקטן ממנו והפ"י פי' כיון דמדינא סגי בחד המכירו דעד אחד נאמן באיסורין היכא דלא אתחזק איסורא אלא דכאן החמירו משום חשש דשמא שכרוהו הבייתוסים וא"כ שפיר יש לחוש לכבודו של ר' נהוראי שהצריכו עד אחר עמו ולא האמינוהו

ובזה יתבאר מה דאמר ולא היו צריכין לי פי' שאמר ר' נהוראי שהוא הלך בעצמו להעיד על העד בשבת ואמאי לא מצאו עד אחר אך איפשר שאם אחר הוא הולך לא הי' נאמן ביחיד דחששו שמא שכרוהו הבייתוסים וכמו שסובר הירושלמי דעד א' נאמן מן הדין אף שסובר דלא בעינן ב' עדים. עכ"ז לא יסמכו על אחר ביחידי רק על ר' נהוראי וע"כ הלך ר' נהוראי וע"ז אומר שלא היו צריכין לי (פי' שלא היו צריכין בדוקא שילך ר' נהוראי אלא כל אדם נאמן ביחידי על העדים וכמו שאומר שם בירושלמי משלך נתנו לך דהם אמרו שיהיו צריכין עדים והם אמרו והן אמרו דעד אחד נאמן ואם כן כל אדם נאמן ואם כן מפני מה הלך ר' נהוראי אלא שרצה להקביל פני חבירו

וע"ז אומר כאן שנו (פי' בא"י שנו דמעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא ולא היו צריכין לי אלא עילה בקשתי להקביל פני חבירי פי' וע"כ סיפר ר' נהוראי שהלך להעיד בשבת ולפי שיטת הירושלמי דעד אחד נאמן א"כ הוי אמינא שלכך הלך ר' נהוראי דאם אחר ילך לא יהא נאמן ביחידי וא"כ אמר ר' נהוראי שלא היו צריכין לו בדווקא אלא שהלך להקביל פני חביריו וכל זה הוא לשיטת הירושלמי דעד א' נאמן וע"ז סיפר ר' נהוראי דלא היו צריכין לי אלא כל אדם מהימן ביחידי. אבל לשיטת הש"ס דילן דלהעיד על העד נמי בעינן שנים כמו עדות גמורה ומה שהלך ר' נהוראי הוא להצטרף עם העד השני וא"כ כיון שהלך להעיד עם עד א' א"כ הוי שנים וא"כ בודאי דכל שני עדים נאמנים וע"כ ליתא בש"ס דילן שלא היו צריכין לו אלא שרוצה לקבל פני חביריו וע"ז אומר כאן שני' מעשה שירדתי להעיד כו' ולא היו צריכין לי אלא עילה בקשתי להקביל פני חבירי דכיון דהלך להצטרף עם עד א' באושא א"כ כיון שיש שנים בודאי דכולם נאמנים ועיקר החידוש הוא דאפי' עדים המעידים עליהם נמי מחללין את השבת וכמש"כ התוס' בר"ה (דף כ"ב) בד"ה מחללין כו' כדמוכח בריש פרק שני שהלך ר' נהוראי אצל העד באושא בשבת להעיד עליו: ראוהו ב"ד פרק שלישי

ראוהו ב"ד וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מעובר כו' כיני מתניתא או ב"ד או כל ישראל ר' זעירה ר' אמי בשם ריב"ל מעמעמין על הנראה לעברו ואין מעמעמין על שלא נראה לקדשו ר' בא ור' חייה בשם ריב"ל מעמעמין על שלא נראה לקדשו ואין מעמעמין על הנראה לעברו מתניתא פליגא על ר' זעירה ראוהו ב"ד וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מקודש מפני שחשיכה הא אם לא חשיכה לא הדא אמרה אין מעמעמין על הנראה לעברו

והנה הק"ע הקשה דמנ"ל למידק דאם לא חשיכה אין מקדשין דלמא היא גופא קמ"ל דאם חשיכה אין מקדשין. אף על גב דאיפרסמא מלתא וכדפרישית מתניתין ותירץ דמראוהו בית דין דייק דלמה לי' דהא לא איפרסמא מילתא והתנא או או קתני כדאמר בסמוך

ולי נראה דמדייק דלמה לי' למיתני נחקרו העדים דכיון דתנא ראוהו ב"ד או כל ישראל ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מעובר אע"ג דאיפרסמא מילתא טפי א"כ מכש"כ שנחקרו העדים דאם לא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מעובר אלא ודאי דלדיוקא נקט דדוקא אם לא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מעובר דדוקא מפני שחשיכה הא אם לא חשיכה לא הדא אמרה אין מעמעמין על הנראה לעברו וא"כ הוי רבותא דאפילו אם נחקרו העדים לחוד אף על פי כך אין מעמעמין על הנראה לעברו דאי לאו הכי קשה דלמה לי' למיתני נחקרו העדים

וכה"ג מקשה הש"ס דילן בר"ה (דף כ"ה) למה לי למיתני חקירות העדים כלל איצטריך סד"א תהוי חקירת העדים כתחלת דין ומקודש מקודש כגמר דין ולקדשי' בלילה מידי דהוי אדיני ממונות דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה ה"נ מקדשין בלילה קמ"ל וזהו לשיטת הש"ס דילן אבל הירושלמי לא ניחא לי' לתרץ דאשמועינן דלא נימא דהוי כדיני ממונות ומקודש מקודש הוי כגמר דין וע"כ יכול לקדש בלילה דהירושלמי לשיטתי' דסבירא לי' דעדות החודש דמי לדיני נפשות וכמו דאמרינן בירושלמי (ספ"ק דר"ה) ועדי החודש כעדות נפשות אינון וכמו שביארתי שם וכמו דאי' בירו' (ספ"ו דנדרים ה"ח) רב הושעי' כד הוי מקבל סהדא בעין טב הוי אמר לון הוין ידעינן כמה עפות יוצא מפיכם וכמה שכר בתים יוצא מפיכם אמר ר' אבינא אין כך הוא אפי' דיני נפשות בת שלשה שנים ויום א' בא עלי' הרי זה בסקילה נמלכו ב"ד לעברו ובא עלי' אינו בסקילה וכן משמע בירו' לקמן דאיתא שם כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקים בעדי החודש ובש"ס דילן (ד' כ"ו) אמרינן אפי' תימא ר"ע עד כאן לא אמר ר"ע התם אלא בד"נ דרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה ודיני נפשות אפי' גמר דין נמי אינו אלא ביו' וע"כ כיון שסובר הירושלמי דעדי החודש דמי לעדי נפשות. ע"כ סובר הירושלמי דקמל"ן דאם נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מקודש מפני שחשיכה הא אם לא חשיכה לא הדא אמרה אין מעמעמין על הנראה לעברו

שם בירושלמי ר' אומר ניסן לא נתעבר מימיו והא תנינן אם בא חודש בזמנו אם בא לא בא (פי' אע"ג דתני אם בא חודש בזמנו משמע דיכול לבוא שלא בזמנו אעפ"כ לא איקלע שיהיו מעברין ניסן. רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והא תנינן אם הי' חודש מעובר אם הי' לא הי' נתעבר מימיו (פי' אע"ג דאמר אם היו היינו אם היו אם לא היו אעפ"כ תשרי לא נתעבר מימיו (פי' וכמו דאמרינן בש"ס דילן בר"ה (ד' ל"ב) מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר וכשקידשו את השנה באושא ביום ראשון עבר רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר כדברי ריב"נ אמר רשב"ג לא היו נוהגין כן ביבנה ביום השני עבר ר' חנינא בנו של ריה"ג ואמר כדברי ר"ע ואמר רשב"ג כן היינו נוהגין ביבנה והא תני קידשוהו בראשון ובשני ר' זעירא בשם רב חסדא אותה השנה נתקלקלה מהו מהו בראשון מהו בשני ר' בא בשם רב שנה ראשונה ושנה שני' והא תני ביום הראשון וביום השני. (ואיפשר לומר שיש כאן חילוף השורות וצ"ל כאן תני קידשוהו בראשון ובשני). פירוש שמקשה דהא תנן דנתעבר תשרי (וכמו דמקשה בש"ס דילן בר"ה (ד' ל"ב) למימרא דעברוה לאלול והא אמר ר' חנינא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר אמר רב חסדא מאי ליום שני לשנה הבאה) וכן אומר בירושלמי מהו בראשון מהו בשני וע"ז משני ר' בא שנה ראשונה ושנה שני' ומקשה ע"ז והא הני ביום הראשון וביום השני וע"כ משני תני קדשוהו בראשון ובשני רב חסדא אמר אותה השנה נתקלקלה

שם ר' יעקב בר אחא כו' בשם ר' יהודה בן פזי קידשוהו ואח"כ נמצאו העדים זוממין ה"ז מקודש קם ר' יוסי עם ריב"פ א"ל אתה שמעת מן אביך הדא מילתא א"ל כן אמר אבא בשם ר' יוחנן אין מדקדקין בעדות החודש ופי' הק"ע אין מדקדקין בעדות החודש