נימוקי יוסף על יבמות כא.

אמר איזיל אנסוב איתתא אבדוק נפשאי. כלומר קודם שאפרע לה כתובתה ואראה לכל כי שקר טוענת עלי לומר שאיני יורה כחץ כדאמרן לעיל:

אמר רב אמי וכו'. שיכולה לומר לא אמתין אותך שתקח אשה אחרת עלי ואם תרצה לגרשני מיד תתן לי כתובתי ורבא אמר דטענתו טענה משום דיכול לזונה ולא יוציאנה עד שנה או שנתים לראות אם תתעבר אשתי השניה ואם תתעבר יוציאנה בלא כתובה והלכתא כרבא נמצא כחו של בעל גדול בזה מכחה שהוא יכול לומר אבדוק נפשאי ואשא אשה אחרת אבל היא אינה יכולה לומר שיבדוק נפשו וישא אשה אחרת ולא יגרשנה משום דמצי הוא למימר דלא יהבי ליה אתתא כל היכא דאגידה ביה אחריתי ואפי' באה לפוטרו מחיוב עונה ושאר דברים וכל שכן אם אינה פוטרתו וכבר פירשנו כי בכיוצא בזה שישא אשה אחרת מפני מצות פריה ורביה כיון שהיא גרמה לו לא החרים)רבינו גרשון ז"ל (על אשתו) ולא אזלינן בהא נמי בתר מנהגא עד כאן. הריטב"א ז"ל:

הוא אמר אפילת. ה"נ מיירי כשכופין ב"ד להוציאה והיא אינה תובעת להתגרש ולפיכך לית לן למימר עיניה נתנה באחר אלא שמודה לבית דין על האמת וכשהוא טוען לבית דין אין לו להוציאה כיון שהפילה יש לו למנות משעה שהפילה והיא אומרת שלאהפילה וחייב להוציאה וליתן כתובה:

אף בזו נאמנת. וא"ת ויהא נאמן הוא במגו דאי בעי אמר נתקררתי ואיני ראוי להוליד שהוא נאמן כדפרשינן לעיל וי"ל דהכא כיון שכבר הוליד אלא שהפילה ריע טענתיה לבטולי הך חזקה גדולה דלא מחזקת נפשה בעקרתא:

הוחזקה לנפלים. ויוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה:

הוא אומר עדיין לא הפילה אלא תרי. ואין להוציאה עד ג' פעמים דאפי' אליבא דמ"ד בתרי זימני הוי חזקה הכא מודה דלא הוי חזקה עד תלת זימני כיון שנשאת בהיתר והיא יולדת דהרבה נשים מפילות בתחלת עבוריהן:

והיא אומרת לא כי שלשה הפלתי. כיון שהיא אינה תובעת להתגרש נאמנת דהא לית לן למימר עיניה נתנה באחר דב"ד הם שמבקשין להוציאה וא"כ איך היתה מחזקת עצמה במפלת נפלים או לאו דקושטא קאמרה הילכך כופין אותו להוציא אפי' שלא שהתה עמו עשר שנים דכיון שהוחזקה בנפלים מה לנו לשהותה עוד הא לא זכה ליבנות ממנה:

מתני' אבל לא האשה. מפרש בגמרא טעמייהו דרבנן דכתיב בקרא של פרו ורבו וכבשוה ואיש הוא שדרכו לכבש אבל אין דרכה של אשה לכבש הילכך לאנשים היתה הצואה של פרו ורבו ונפקא מינה שכל היכא שיש לאיש בנים מאשה אחרת אין בית דין כופין אותו להוציאה ואפי' רוצה היא לצאת לא יתן לה כתובתה דהא מורדת היא אלא אם כן באה מחמת טענה שאומרת בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה כדאסיקנן בגמרא כלומר צריכה אני לבנים שיסמכוני בזקנותי ויפרנסוני ויקברוני בכהאי גוונא כייפינן ליה להוציאה וליתן כתובתה משלם וכתב ז"ל דוקא שאין לה שום ולד ואפילו חד הא אית לה אפילו בת לא כייפינן ליה והכי הלכתא ולא כר' יוחנן בן ברוקה:

גמ' דאתי'. לאחר ששהתה י' שנים עם בעלה ולא היו לה בנים באת לפני רב נחמן שיכוף בעלה שיגרשנה ויתן לה כתובתה:

אמר לה שכיון שאינה מצווה אפריה ורביה אינה יכולה לכופו שיתן לה גט ואם תרצה תצא שלא בכתובה:

חוטרא לידא. פרשינן במתני':

ויתן כתובתה. כתב הרי"ף ז"ל יש מי שאומר שכתובה זו וכו' כמ"ש בהלכות:

כה תאמרו אביך צוה וגו'. ויעקב לא צוה אבל הם שינו מפני השלום: