נימוקי יוסף על יבמות טו.

ועלה דמתני' דאמרינן היתה אחת כשרה וכו'. אמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו כדפירשתי במתני':

מתני' המחזיר גרושתו. משנשאת:

והנושא חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דשוב לא יבנה:

והנושא את קרובת חלוצתו. דהיינו אחות חלוצתו ובגמרא מקשינן מדרבנן הוא דאסורה והיכי תני הולד ממזר ומתרץ תני קרובת גרושתו ואחות גרושתו מדאורייתא היא בכרת:

יוציא וכו'. דסבר רבי עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין:

וחכמים אומרים. דסבירא להו דלא הוי הולד ממזר אלא מחייבי כריתות ולא מחייבי לאוין:

ומודים וכו'. כדי דלא תימא דאפילו בקרובת גרושתו פליגי דלית להו הולד ממזר אלא מחייבי מיתות קמ"ל דיש ממזר מחייבי כריתות ואחייבי לאוין הוא דפליגי:

גמ' דתפסי בהו קדושין. דנפקא ליה בפרק כיצד [דף כג.] מכי תהיין לאיש וכו':

אבל עובד כוכבים וכו'. לאו בני קדושין נינהו דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ועובד כוכבים נמי ליתיה בתורת קדושין:

הולד כשר. כתב רי"ף ז"ל איכא מרבוותא דמסיימי בה דהא דאמרינן הולד כשר ה"מ לישראל אבל לכהונה הולד פגום דאי ברתא היא אסורה לכהן קל וחומר מאלמנה ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום מדכתיב ולא יחלל ולא אמר יחל ילפינן שני חלולין אחד לה ואחד לזרעה זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום וכ"ת איכא למיפרך מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת הכא נמי כיון דבא עליה עשאה זונה וכמה מתני' פ"ק דכתובות ובדוכתי טובא דשבויה פסולה לכהונה משום חשש בעילת עובד כוכבים ודעת רי"ף ז"ל דמדחזינן לגמרא [דף מה.] בתר שקלא וטריא דפסקינן הילכתא עובד כוכבים ועבד הבאעל בת ישראל הולד כשר ולא אמרי' הולד פגום שאינו פגום והכי מסתברא דאמרינן בסוף שמעתין ואף רב מורה בה להתירא דההוא דאתא לקמיה דרב אמר ליה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל מהו אמר ליה הולד כשר הב לי ברתך וכו' ואף רב מתנא מורה בה להתירא ואף רב יהודה מורה בה להתירא וכי אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיל גלי. פירוש כי אתא ההוא בן עובד כוכבים מישראלית גלי צא בגלות במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה מכל הני משמע שהיא מותרת אף לכהונה מדלא חייש לפסול כהונה דהא קי"ל שאין הכהן צריך לבדוק אלא במי שקרא עליו ערער ואם תאמר והא איכא קל וחומר י"ל דאינהו סברי דאף על גב דהיא מתחללת בביאה זו אין הולד מתחלל דרחמנא אפקריה לזרעא דעובד כוכבים וכביאת בהמה חשיב והולד נגרר אחר האם וכאילו כולו ישראל דבן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך:

שלחו בני מכסא. מקום:

מריה דשמעתא. דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר:

מנו רב יהודה. כדאמרן [דף מה.] ואף רב יהודה מורה בה להתירא:

אין לו תקנה. בבת ישראל כלומר ממזר הוא:

כגון שבא. זה שחציו בן חורין על אשת איש. ומ"ה הולד אין לו תקנה בבת ישראל דנמצא צד חירות של אביו כשבא עליה משתמש באשת איש ואף על גב דאי כולו עבד הולד כשר כדאמרן לדברי המכשיר מכשיר אפילו באשת איש הכא ממזר משום צד חירות דהוי כשאר ישראל הבא על אשת איש דהולד ממזר ופסק תלמודא כדכתיבנא לעיל הילכתא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש ודעת רי"ף ז"ל דכשר גמור ואף לכהונה וכן נראה דעת רש"י ז"ל ויש מפרשים דכיון דאמר תלמודא לעיל כשר ואמר רב יוסף דכולהו אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום נקטינן לחומרא והולד ספק חלל:

רב מרי בר רחל. מעובד כוכבים הבא על בת ישראל הוה:

בפורסי דבבל. גבאין ממונין על ישראל ואף על גב דגר בעלמא אסור למנותו על ישראל דאמר מר וכו' האי כיון דאמו מישראל וכו' אף על גב דמקרב אחיך משמע דבעי שיהא המלך אביו ואמו מישראל דמקרב מן המקורבין משמע מיהו מדכתיב לא תוכל לתת עליך איש נכרי שמעינן לשאר מנויין שצריך שלא יהיה איש עובד כוכבים וכשאמו מישראל חשיב ישראל: