נימוקי יוסף על סנהדרין ב.

קולר תלוי. ענשה של דין:

לתלמיד היושב לפני רבו. והוא לא נזקק לדבר נענש אם שתק אם הבין שטעה רבו:

שיבא. נסורת קטנה מן הקורה כדכתיב (הושע ח) שבבים יהיה ומתרגמין לנסרי לוחין כלומר שאם יטעה יהיה העונש בין כולם ויקל מעליו:

גרסי' בגמ' [במכילתין דף ז:] אמר ריש לקיש כל המעמיד זיין שאינו הגון כאלו נטע אשרה דכתיב שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ. אמר רב אשי ובמקום ת"ח כאלו נטעו אצל מזבח ה' שנאמר אצל מזבח ה':

רב כי הוה נפיק לדינא אמר הכי ברעות נפשיה לקטלא נפיק וצבו לביתיה לית הוא עביד וריקן לביתיה עייל ולואי שתהא ביאה כיציאה:

כל עץ. משמע דיין דכתיב כי האדם עץ השדה:

אצל מזבח. תלמידי חכמים מכפרים כמזבח:

ברעות נפשיה. ברצון נפשו:

לקטלא. לישא עליו חטא יוצ' ועל עצמו היה אומר:

צבי ביתיה. צרכי ביתו אינו עושה:

וריקן. שאינו משתכר כאן כלום:

ולואי וכו'. שאחזור לביתי כמו שיצאתי בלא חטא:

גרסי' בגמ' דרש בר קפרא מנא הא מילתא דאמור רבנן הוו מתונין בדין דכתיב ולא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה ואלה המשפטים:

רב הונא כי הוה נפיק לדינא אמר אפיקו לי מאני חנואתי מקל ורצועה שופרא וסנדלא:

שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק א"ר חנינא אזהרה לב"ד שלא ישמע דברי בעל דין קודם שישמע דברי בעל דין חברו ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודס שיבא חברו. קרי ביה נמי שמוע:

ושפטתם צדק אמר ר"ל צדק את הדין ואח"כ חתכהו:

בין איש ובין אחיו ובין גרו אמר רב יהודה אפילו בין עליה לבית בין גרו אפילו בין תנור לכירים:

ולא תכירו פנים רב אמר לא תכירהו ר"א אמר לא תנכרהו. אושפיזכניה דרב אתא לקמיה לדינא א"ל לאו אושפיזיכני את א"ל אין א"ל פסילנא לך לדינא א"ל לרב כהנא פוק דייניה חזיי' להוי גייס ביה א"ל אי צייתת צייתת ואי לא מפיקנא לך רב מאונך (שמע רב איקפד):

כקטן כגדול תשמעון אמר ר"ל שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של ק' מנה. אפילו לאקדומי:

הוו מתונין. רגילין בהמתנה כדי לעיין בו יפה קודם שתחתכהו:

רצועה למלקות:

מקל. למכות מרדות עד שיחזור בו:

שופר. לשמתא:

סנדל. לחליצה:

בין אחיכם כשהם יחד דכששומע האחד בלא חבירו שיכחישנו נכנסין הדברים בלב הדיין ושוב אינו מהפך בזכות השני כל כך:

בין עלייה לבית. איש ואחיו שנפלו להם בית ועלייה בירושה אל תאמר טול אתה בית ואני עלייה ומה בכך כל אחד יש לו דירה אלא העלה אותם בדמים והשוה חלוקתן ע"י דמים:

גרו. לשון דירה תשמיש דירה:

בין תנור וכירים. תנור עדיף מכירה וצריך להוסיף דמים:

לא תכירהו. אם הוא אוהבך:

לא תנכרהו. אם הוא שונאך לא תעשה כנכרי לחייבו:

גייס ביה. ברב סומך ובוטח עליו ומדבר גדולות:

מאונך. מכחך אודיעך שאין רב יכול לסייעך כלומר דמשמתינן לך:

אמר רבא וכו' ואזל שליחא. ששלחו ב"ד השלוחין לבעל דין לבא לדון לפניהם צריך השליח להזמינו בשם שלשתן:

לא אמר כלום. ואי לא אזיל לא משמתינן ליה:

יומא דדינא. שני וחמישי תקנת עזרא הוא:

ליתלן. בה דאפי' לא אמר אלא משמיה דחד משמתין ליה דמידע ידעי דמכנפי כנופי ויתבי:

שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לר"נ בר יעקב ילמדנו רבינו דיני קנסות בכמה:

מאי קא מיבעי ליה יחיד מומחה קא מיבעיא ליה דאין דיני קנסות או לא אמר ליה תניתוה תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' בשלשה מאי שלשה אילימא שלשה הדיוטות והא אמר ר' אבא משמיה דרב אפי' י' והם הדיוטות פסולים לדיני קנסות אלא מומחין וקאמר ג':

פירוש דיני קנסות כל מי שמשלם יותר מדינו כגון כפל וכיוצא בו:

יחיד מומחה. הקשה מגדולי האחרונים ז"ל מאי קמיבעיא ליה ע"כ תפשוט ליה דלא סגי ביחיד מומחה ממה נפשך אי סבירא ליה פירוש דמתניתין כר' אבהו דאמר מה הן קתני הא לא שיירא אלא הודאות והלוואות משום דלא בעיא מומחין אבל כולה מתני' דקתני מומחין נינהו ואי ס"ל כרבא דתרתי קתני הודאות והלואות בהדיוטות גזלות וחבלות במומחין וכ"ש קנסות ותירץ הוא ז"ל דלעולם כרבא ס"ל ומיהו ס"ל דגזלות וחבלות דקתני גזלות הבאות מכח חבלות קתני ומשום להוו מידי דלא שכיחי בעינן מומחין אבל בגזלות דשכיחי בג' הדיוטות סגי כדמוכח בבבא קמא [דף פד:] וכמו שכתבנו למעלה (בב"ק פ' החובל) מש"ה קא מיבעיא ליה בקנסות דשכיחי אי עבדו נמי תקנתא בג' הדיוטות או ביחיד מומחה או דילמא דלא תקינו אלא במידי דאית בה חסרון כיס כמו בגזלה עצמה אבל בקנס שבה לא ואהדר ליה דלא וכדאסיקנא פרק החובל דלא דיינינן אלא במידי דשכיח ואית בה חסרון כיס ולפי זה טוען טענת גנב בפקדון דאית בה תרתי הקרן והקנס הקרן דנין ג' הדיוטות או יחיד מומחה אבל הכפל שהוא קנס אין דנין בו אלא מומחין וכן כל כיוצא בזה: