נימוקי יוסף על נדרים ז:

[שם] גמ' תנא כשם שנדרי הבאי מותרין כך שבועות הבאי מותרות וכו'. פי' שבועות הבאי מותרות כלומר הפירות מותרין משום ההוא טעמא דפרישנא במתני' דלאו לאיסור פירות נתכוון ומ"מ לוקה הוא משום שבועת שוא לומר שראה דבר זה והוא שוא וכדתנן בשבועות [דף כט.] איזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע אבל בנדרי שוא ליכא מלקות:

היכי דמי שבועת הבאי. הוה פשיטא ליה למימר כגון דאמר שבועה שראתי וכו' אלא בדומיא דנדרי הבאי קא בעי:

פירות עולם עלי. האי לישנא לאו דוקא דאיסור חפצא הוא ובשבועה איסור גברא הוא אלא אגב נדרי הבאי קא בעי לא דק בלישנא ולא בא לומר אלא שנשבע שלא יאכל פירות אם לא ראה כך ואע"פ דבשבועת שוא לוקה כדאמרן אפילו הכי מותר בפירות ולא אמרינן דדוקא בנדר דלא לקי משום שוא הוא דאמרינן דלא נתכוון לאיסור פירות אבל בשבועה ודאי לא נתכוון כי היכי דלא לילקי בזה:

שומשמני חזא. נמלים רבים ששים רבוא:

ואסיק להון שמא. כלומר דבשלמא כי לא מסיק להון שם אין המובן מלשונו שאמר כעולי מצרים אלא ממין עולי מצרים שהוא מין אדם ואע"ג דדעתו לנמלים או לדבר אחר דברים שבלב נינהו אלא הא קשיא דדילמא אסיק להון שמא עולי מצרים ושפיר קא משתבע:

לא עביד דמשתבע. בתמיה כלומר אפילו במה שאינו נשמע כלל בלשון בני אדם כגון זה אבל במה שנשמע וסובל הלשון ואפילו באפשר רחוק לא פליגי בהא דסתם נדרים להחמיר [דף יח] ופירושן להקל:

ולא אתכס וכו'. לא כשאתם במחשבתכם שאם בא לומר שאפילו עם דורות הבאים היה כורת ברית הא כתיב בתר הכי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו וגו' הרנב"ר ז"ל:

לא עבודת כוכבים איקרי אלוה. ולפיכך אם לא שהשביעם על דעתו היו יוצאין ידי שבועה אם נתכוונו לה לשם אלוה אבל שומשמני לא מיקרו עולי מצרים בשום מקום וא"ת לימא להו משום שם יו"ד ה"א וא"ו ה"א י"ל שלא רצה להזכירו ברבים דכתיב זה שמי לעולם לעלם כתיב א"נ הם קוראין לע"ז בשם המיוחד כדדריש בב"ר אז הוחל לקרוא ע"ז בשם ה':

דלא טריחא נקט. ניחא ליה למשה רבינו להשביען דרך קצרה לומר קבלו עליכם מאי דאמר לכו אלוה ושישביעם על דעתו משיאריך דבריו עמהם ובפ' שבועות בתרא [דף כט.] מסקינן א"כ לימא להו על דעתי ע"ד המקום למה לי כי היכי דלא תהוי הפרה לשבועתייהו ופירשתיה שם בס"ד:

בגמ' מקשה על מתני' דתאני בנדרי הבאי אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד מההוא נחש דהוה בשני דשבור מלכא דרמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון. ופריק גבו טרוף כלומר שראוהו טרוף בגבו ולא הוה צריך למימר כקורת בית הבד רק אם לא ראיתי נחש שגבו טרוף מיהו מילתא אגב אורחיה קמ"ל שקורת בית הבד גבה טרוף הוא ונפקא מינה למקח וממכר לומר שהמוכר קורת בית הבד לחברו אם גבה טרוף אין ואי לא לא וכבר פירשנוה לעיל טרוף דבירושלמי משמע שהוא מרובע ואמר שראה נחש שגבו מרובע כגב קורת בית הבד שהיא מרובעת: