נימוקי יוסף על נדרים כב.

[שם] מתני' קונם יין שאני טועם וכו'. פירוש הותר במיושן בלא פתח כלל וכן הדין בכופרי כיון דלא נתכוון מעולם למיושן ולכופרי:

בצל גדול. ובגמ' מפרש דלא צריך למימר יפה דכל היכא דלא הוי רע סגי שהרי לא תלה נדרו אלא מפני שהיה רע אלא דלרבותא נקט הכי:

[שם] מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו וכו'. פי' בכבוד עצמו וכו' אם נדר לגרש את אשתו פותחין לו ואומר אילו היית וכו':

ומה ראתה אמן. כלומר לא לחנם גרשה בעלה שמא על דבר מגונה גרשה ויש לחוש שמא יאמרו כאמה בתה ולא חיישינן שמא ישקר מתוך הבושת:

וייפוה. קשטוה בבגדים ובמאכל ומשתה ומיהו לית הלכתא כרבי ישמעאל אלא כת"ק דאמר לא מפני שהיא כעורה ונעשית נאה דבכה"ג לא שרי דנולד הוא אלא דוקא כשהיתה נאה מתחלה שהיה הנדר טעות ומעשה דקאמר כבר מקשה בגמ' מעשה לסתור ואמר חסורי מחסרא והכי קתני ר' ישמעאל אומר אפילו כעורה ונמצאת נאה:

סליק פירקא [דף סז.] נערה המאורסה וכו'. פי' שנתקדשה ונערה דנקט למעוטי בוגרת דלהכי אתא קרא דבנעוריה בית אביה ולא למעוטי קטנה דלעולם קטנה שהיא מופלאת נדריה נדרים: