נימוקי יוסף על נדרים כ:

ירושלמי אמר קונם יין שאיני טועם בחג אסור ביו"ט אחרון. כלומר של שמיני חג עצרת:

זהו כבודי. וכיון דאומד מוכיח הוא שרי:

רבי מאיר אומר אסור עד שיתן. וה"נ דפליג אקמייתא דאסור עד שיטול והכי איתא בירושלמי [הל"ו] וכבר פירשנוה בפ' ד' נדרים [דף כד.]:

לשאת את בת אחותו. משום דמצוה היא כדאמרינן בפ' הבא על יבמתו הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה:

שלא נתכוון זה אלא לשם אכילה ושתיה. ולא שיהא אסור בכניסת הבית וטעימת טיפת צונן:

תוס' (פי') היה מסרב בחברו שיאכל אצלו במשתה ואמר קונם ביתך שאני נכנס תוך המשתה אסור אחר המשתה מותר כלומר שלא נתכוון בנדרו אלא לאותו משתה שהיה מסרב בו עליו:

סליק פירקא [דף סז.] רבי אליעזר אומר פותחין לו לאדם בכבוד אביו ואמו וכו'. פירוש פותחין לו וכו' שאומרים אילו היית יודע שמבזין אביך ואמך על שאתה קל בנדרים וכדאמרינן (סנהדרין דף נב.) דקרו לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא כלום היית נודר ואם אמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר מתירין לו. ור' אליעזר אתא לאשמעינן דהיכא דלא מצינו ליה חרטה כראוי פותחין בפתח זה:

וחכמים אוסרין. וטעמא כדמפרש ר' צדוק דא"כ אף בכבוד המקום היו פותחין ואינו דא"כ אין נדרים כדמפרשינן בגמ' שיכזב לומר שאילו היה יודע לא היה נודר בכבוד המקום משום שלא יחשדוהו בעז פנים אע"פ שאפשר שלא היה בלבו כך בשעת הנדר והכי איתא בירושל' דלכבוד רבו אינו מעמיד לעצמו לומר האמת כדי שלא יהא עז פנים דמורא רבך כמורא שמים ומדלא אמרו חכמים אין פותחין אלא לשון אוסרין משמע דאפילו דיעבד לא הוי פתחא:

בדבר שבינו לבין אביו. כגון שאסרם בהנאתו שפותחין לו בכבודם כדאיתא בגמ' דבהא ודאי לא משקר דכיון דאחצפה אחצפה שמתחלה העיז פניו לאסרם בהנאתו אין ספק שיעיז ג"כ לומר האמת ואם איתא שדעתו היה בשעת הנדר לומר כנגד כבודם לא ישקר ודעת הריטב"א ז"ל דלגבי רבו היכא שנדר בדברים שבינו לבין רבו פותחין לו נמי לכבודו דלא משקר דגבי כבוד המקום דוקא הוא דאמרינן בירושל' דמשקר ולקמן [דף סה.] נמי תנן דיש מצוה כגון לא תשנא את אחיך שפותחין לו שלא ישקר אי נדר אפי' אדעתא דהכי לומר האמת דלא חמירא להו לאנשי כולי האי:

[שם] גמ' מאי אין נדרים אמר אביי א"כ אין נדרים ניתרין יפה. פיריש אין נדרים ניתרין יפה כדפירשנו במתניתין שיכזב משום בשת דהוה ליה חציפות למימר קמן אדעתא דהכי נמי נדר:

אין נדרים נשאלין. דכיון דבפתח זה ניתרין אפילו יושבי קרנות יתירו אותם וכתיב ראשי המטות דבעינן מומחין או ג' הדיוטות דמסברי להו וסברי:

[שם] מתני' ועוד א"ר אליעזר פותחין בנולד. פירוש ועוד קולא אחרת ואע"ג דאפסקוה רבנן למילתיה דר' אליעזר ליכא למידק מאי ועוד דנהי דבפרק פסין [דף כג.] דייק תלמודא הכי הכא משום כחא דהיתרא אמר ועוד:

פותחין לו בנולד. בדבר שלא היה בעולם בשעת הנדר:

וחכמים אוסרין. שאין פותחין אלא בדבר שכבר היה בשעת הנדר אלא דאגב כעסו לא אסקיה אדעתיה ויכול לומר אילו נתתי אל לבי שהיה דבר זה לא הייתי נודר דהוה ליה כעין טעות אבל בדבר שנולד לגמרי אחר הנדר ליכא האי טעמא דאילו הייתי יודע שהוא כן שהרי לא היה כן ובגמרא משמע דלא נחלקו אלא בנולד דשכיח ולא שכיח כעין מיתה שהוא כן כדמוכח גבי אונס בגיטין בשמעתא קמייתא דכתובות [דף ב:] אבל בנולד שהוא מצוי אפילו חכמים מודים שפותחין בו ולפיכך מודים שפותחין בעניות כדאיתא בגמ' מדכתיב כי מתו כל האנשים שירדו מנכסיהם ואמרו בירושלמי ועניות לאו נולד הוא ופרקינן העניות מצויה. ותהות. לאו נולד הוא התהות מצויה אמר המחבר נ"ל שהוא לשון חרטה מלשון תוהה על הראשונות ע"כ:

ונעשה סופר. וצריך לו תמיד:

או שהיה משיא את בנו. ורגילים לאכול בסעודת הנשואין:

ר' אליעזר מתיר. משום דנקט בבי טובא הדר ותנא בכולהו רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין. איכא דקשיא ליה מעובדא דכלבא שבוע (כתובות דף סב:) דאדרה לברתיה משום דאינסיבא לר' עקיבא והתיר ר' עקיבא נדרו דאמר ליה אילו היה חתנך צורבא מרבנן מי נדרת וא"ל רבי אפי' פרק אחד ואפילו משנה אחת ואמאי שרייה נעשה סופר הוה ליה נולד תירץ הריטב"א ז"ל שלא אמרו כן אלא במי שלא היה מתעסק בלמוד תורה ואח"כ נעשה סופר אבל היה משתדל בדבר כבר הרי אמרו (מגילה דף ו:) יגעתי ולא מצאתי אל תאמין ור"ע באותה שעה צנוע ומעלי ומשתדל בתורה הוה כדאמרינן התם ולכך שלחתו לבי רבנן:

לבית זה. דוקא נקט זה דאילו אמר ביתך לא היו חכמים אוסרין דכיון שמכרו זה מותר הוא בו והקדש בית הכנסת כמכר כדאמרינן בעלמא (ב"ק דף עו. ודף עט.) מה לי מכרו לגבוה מה לי מכרו להדיוט:

[שם ע"ב] גמ' מ"ט דר' אליעזר אמר רב חסדא וכו'. פי' כי מתו כל האנשים הראהו הקב"ה למשה כי בפתח זה ימצא היתר לנדרו במדין שנשבע ליתרו לשבת עמו דכתיב ויואל משה לשבת את האיש ולשון אלה הוא דכתיב ויואל שאול את העם אמר לו הקב"ה אלולי ידעת שימותו בקרוב מי היית נודר א"ל לאו ושרייה אע"ג דמיתה נולד הוא: