נימוקי יוסף על מועד קטן טז.

אלכסנדרי. פירש הראב"ד ז"ל דאיחוי אלכסנדרי היא התפירה שלנו שוה מלמעלה ובולטת מלמטה ומחטא דתלמיותא הוא כעין אריגה שקורין שורזיר בלע"ז והרמב"ן ז"ל פי' דאיחוי סתם היא התפירה השוה מלמעלה ובולטת מלמטה ואיחוי אלכסנדרי הוא שורזיר ומחטא דתלמיותא שעושין צורות בבגדים ובירושלמי איזהו איחוי כל שאין מקומו ניכר:

מתוך המלל וכו' לא יצא. שהרי כקרוע ועומד הוא:

מתוך האיחוי יצא. דתפירה מעלייתא היא:

להופכו למטה ולאחותו. אם קרע בית הצואר אחר ובית הצואר ראשון בין רגליו מותר לאחות אותו שבין רגליו:

רשב"א אוסר. ורי"ף ז"ל פסק כרשב"א וכן כתב בה"ג קי"ל כרשב"א באבל ובכלל גדול ובלפני אידיהן והכי איתא בירושלמי ר"ש בן כרסנא בשם רבי אחא אמר הלכה כרבי שמעון ב"א בשבת ובאבל ובע"ז ולא אמרינן הלכה כדברי המיקל אלא באבל וכל הלכות אבל [דף כו:] ואבל לחוד וקריעה לחוד:

להודיע ללוקח. ואם לאו הוי אונאה ובאבל תניא הלוקח חלוק מחברו אסור לאחותו עד שידע שהוא מן הקרעין המתאחין ושאין מתאחין אסור למכרן לכותי [ולתפרן] להפכן מלמטה דברי רשב"א ורבי מתיר:

ותוספת. שמת לו מת אחר וצריך לקרוע:

אחד המגלח ואחד המתגלח. המגלח הוא האומן ואע"פ שאסור בעשיית מלאכה לפי שגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה:

גרסי' בסוף נדרים (דף פז.) וכו' לא יצא. אבל אם קרע על מת שיש לו ולא היה יודע איזהו ואח"כ נודע לו מי הוא יצא ידי קריעה דאמרי' יש ברירה:

תוך כדי דיבור. של קריעה שהרי יכול לחזור בעדותו תוך כדי דבור וגם כאן יכול לומר אין רצוני שתהיה הקריעה אלא על זה:

ונתעלף. ולא היה מדבר ולא מזיז שום אבר:

לאחר כדי דבור. שאלת שלום תלמיד לרב שלום עליך רבי:

עליון אינו מתאחה. פי' דקרע אביו אינו מתאחה לעולם:

מת אביו ומתה אמו וכו'. שמועה אחת היתה לכולן:

לפי שאין מוסיפין. מ"ט וכו'. משום דמשמע דאם היתה קריעה ראשונה מאחרים היה יכול להוסיף קרע אביו ואמו עליהן מש"ה בעי מ"ט שהרי האחד יכול לקרוע תחלה עליהן ואח"כ יוסיף בשביל אביו ואמו:

שאינן בתוספת. פי' הרי"ץ גיאת ז"ל שאין מוסיפין על קרע של אביו ואמו דס"ל לר' יהודה כיש אומרים דעד לבו בלבד הוא מוסיף מכאן ואילך מרחיק ג' אצבעות וקורע הלכך באביו ואמו דחייב לקרוע עד לבו מה יוסיף אחר כך והראב"ד ז"ל והתוס' כתבו דלא פליג רבי יהודה בן בתירא אלא לומר שאין די בקרע אחד על כולם ואם הוסיף לשם אביו ואמו לא יצא דצריך קריעה חדשה לאביו ולאמו אבל על קרע אביו ואמו מוסיפין למת אחר אבל אביו ואמו שמתו שניהם ודאי קורע על שניהם קרע אחד וכן אם מת אביו וקרע ומת בנו לאחר שבעה והוסיף יצא ואי קשיא לך הא דרבי יהודה משמע על קרע של אחר מוסיפין והלא תוך ז' הוא ואמרינן כל ז' קורע מכאן ואילך מוסיפין וי"ל כי אמרינן כל ז' קורע כשבאו עליו אבלות זו אחר זו והא דר' יהודה בבת אחת באו: