נימוקי יוסף על מנחות ה:

שוי סיפא ברישא. העמד הסיפין בבנין תחלה ואח"כ אקבע בהם המזוזה דגמרינן מציצית דכתיב תעשה ולא מן העשוי לפיכך קודם שיהיו קבועים הסיפין אין ראוי לתת מזוזה בהם:

כמין נגר. כלומר שהעמיד המזוזה בסף בשכיבה ולא בעמידה:

פסולה. דמצוה לקבעה בזקיפה כספר תורה בארונו שהוא דרך כבוד:

כסיכתא. כיתד שקובעין בחור פסולה שאינו דרך כבוד:

כאסתוירא. כחבור הרגל עם השוק שמקצתה עומדת ומקצתה שוכבת והשוק זקוף והרגל שוכב כשרה הואיל וראש אחד זקוף:

רב הונא וכו'. אע"פ שהיה פתח קטן ולא היה בו היכר ציר והיכי אמרת הלך אחר היכר ציר:

רגיל הוה. הנכנסין לבית המדרש ויוצאין היו באין באותו פתח:

אחר הרגיל. ואם יש ב' פתחים לחדר אחד בפתח שרגילין לצאת ולבא יותר בו יניח המזוזה:

בשליש העליון. מודד מלמטה למעלה שני שלישי הפתח וכשיכנוס לתחלת שליש עליון יתן שם המזוזה ודוקא לכתחלה אבל דיעבד משליש העליון ולמעלה כשר אע"פ שאינו בתחלת השליש דילפינן מקשירת תפילין מה קשירת תפילין בגובה הראש כדאמרינן מקום שמוחו של תינוק רופס אף נתינת מזוזה בגובה הפתח כלומר שאסור להניחה בשליש האמצעי אלא בשליש העליון:

בטפח הסמוך וכו'. כלומר שאם יש לחלל הפתח ששה טפחים קודם שיגיע לדלת מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר ומפרש טעמא כי היכי דיפגע במצוה קודם שיכנס רגלו לחלל הפתח:

דנינטריה. שישמור כל הבית מן המזיקין ומש"ה כל מה דיכלינן להוציא המזוזה כלפי רשות הרבים נוציא:

על יד ימינך. היינו מזוזה לצד ימין שהוא בכניסתו:

העמיק החור. שנותן שם המזוזה טפח אע"פ שהניח שם המזוזה כהלכתה פסולה:

מלבן של קנים. שלא מצא מזוזת עץ ועשה לה צורת פתח של קנים:

מלבן. הוא סף המזוזה:

ולבסוף חתך. לאחר שקבע המלבן בצורת הפתח חתך הקנה החלול ונתן המזוזה בתוכו:

שימאי. מקולקל:

תקרה. היינו אסקופה העליונה:

שקפי. אע"פ שיש לו תקרה מלמעלה רחבה אם אינו בולט מתחת התקרה כשיעור טפח שהדלת שוקף ומכה בו ומעכבו מלצאת חוץ כדרך כל הדלתות אינו ראוי למזוזה:

אכסדרה. בית שיש לה ג' דפנות סתומות בלא פתח ורביעית פתוחה לגמרי מתחת אבל למעלה סמוך לתקרה יש דופן מעט המחזיק את הסכך:

פטורה. הואיל ופתוחה כולה מלמטה אין ראוי להניח מזוזה לאותו דופן רביעית מצד ימין:

אכסדרה דבי רב. שיש לה ארבע דפנות אלא שאין מגיעות לסכך:

אינדרונא. פשיטא דחייבת במזוזה דבית גמור הוא כיון דדפנותיה גבוהות עשרה טפחים:

רומיתא. שהיתה עשויה חלונות חלונות וטובא קמ"ל שחייבת במזוזה כיון שכל השלש מחיצות נמי אינם שלימות מלמטה:

בית שער הפתוח לחצר וכו' וצריך שתי מזוזות. אחד בפתח שיש מבית שער לבתים וא' לפתח החיצון שמן החצר לבית שער ולא אמרינן כיון דבתים פתוחים לו ליבטל בית שער לגבי [בתים] ולא ליבעי מזוזה פתח החיצון מהו דתימא דכי אמרינן בית שער חייב במזוזה היינו בית שער דחצר שאין בתים פתוחים לו שאין שם מזוזה אלא מרחוק לה הרבה אבל הכא שהפתחים שתחת הבית שער יש בהם מזוזה אימר לא ליבעי מזוזה כלל קמ"ל: