נימוקי יוסף על מכות ב.

מתני' כתוב בהלכות הא מתני' חזינן בה פירושא לרבוותא דלא דייק דקסליק אדעתייהו דהא דקתני באו אחרים והזימום וכו'. הרי למדנו דבאו אחרים והזימום ר"ל זאת הכת המזמת את הראשונה הזימה כל כיתות העדים הבאים להעיד על עדות זו כולן יהרגו כל אותן הכתות יהרגו על פי אותן ב' המזימין אותם:

איסטסיס היא זו. כלומר וכי יורה של איסטיס היא זו. שכל הנוגע בה יצטבע מן הצבע וה"נ איך אפשר שכל אלו הכתות היו עמהן במקום פלוני וכי כ"ע גבייהו קיימי:

אלא אינה נהרגת וכו'. כלומר לא נאמין אותה כת המזמת ואלא על כת ראשונה בלבד:

גמ' ואשתקור. שהוכחשו ולא כוונו עדותם:

הוחזקה זו. להביא עלי שקר ולא נקבל ממנה אף אם הביא עדים אחרים:

כל ישראל מי הוחזקו. הלכך יש לנו לקבל אותם שלא הוחזקו שקרנים:

מתני' עד שיגמור הדין. אותו שהעידו עליו להריגה על פיהם:

משום דכתיב נפש בנפש. כדאיתא בגמ':

א"כ למה נאמר נפש תחת נפש. לדברי חכמים:

יכול משקבלו ב"ד עדותן. של עדים והוזמו יהרגו אע"פ שלא נגמר דינו של אותו שהעידו עליו:

ת"ל נפש תחת נפש. שהגיעוהו על כדי להיות נדון בנפשו:

מה ג' מזימין שנים. דהא רובא נינהו: