נימוקי יוסף על בבא מציעא ל:

שתות קנה. ואין אחד מהם יכול לחזור בו אע"ג דתנן לקמן [דף נא.] מי שהוטל עליו ידו על העליונה דמשמע דיכול לחזור מתני' רבי יהודה הנשיא היא ורבא כרבי נתן ס"ל משום דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא וכמו שכתב רש"י ז"ל:

וזה וזה. שתות ויותר על שתות וכתב הרי"ף ז"ל היכא דזבין איניש ולאחר זמן איגלי ליה דאית ביה מומא דהוה מעיקרא מקמי דליזביניה אית ליה לאהדורי למריה ולא אמרינן בכי הא הא שהה ליה בכדי שיראה לתגר או לקרובו דלא אמור רבנן הכי אלא גבי אונאה אבל גבי מומין מקח טעות הוא וכל אימת דמגלי ליה מהדר ליה למאריה והכי כתב גאון ז"ל עכ"ל:

וטעה חזייה דהוה עציב א"ל אמאי עציבת א"ל זביני חמרא וטעאי א"ל הדר בך א"ל שהאי בי בכדי שיראה לתגר או לקרובו שדריה לקמיה דרב נחמן אמר ליה לא שאנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר מ"ט לוקח נקיט מקחו בידו וכל היכא דאזיל מחוי ליה ואמרי ליה אי טעה אי לא טעה אבל מוכר ליתיה למקחו בידו עד דמזדמנא זבינתא כזבינתיה וידע אי טעה אי לא טעה הילכך לעולם חוזר עד דמתברר דאיתרמי ליה כזבינתיה וידע דטעי ולא הדר ביה הילכך לעולם חוזר אם לא נתייקר בינתים אותו מקח עד דמתברר אבל אי איכא סהדי דאיתרמי ליה זבינתא כזבינתיה וידע דטעה ולא הדר ביה תו לא מצי למיהדר ביה דאחולי אחיל כן כתב הרי"ף ז"ל וכתב הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכות מכירה שאם היה המקח דבר שאין במינו שינוי כגון פלפלין וכיוצא בהם אין יכול לחזור בו אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק בלבד: