נימוקי יוסף על בבא קמא ז:

ותקע בו. שנבקע הכלי מחמת הקול קריאת התרנגול קרי תקיעה לשון תקיעת שופר או תקע באזנו וחרשו:

ביזרוני. זרעים ואגב הזרעים אורחיה לעיוליה רישיה למיכל וכיון דאורחיה לאכול אורחיה נמי לזעוק:

משונה הוא. שאין דרך התרנגול לתקוע בכלים:

שצנף. קול הסוס נקרא כן:

ושבר הכלי. בקולו:

משלם חצי נזק. דכל הני צרורות נינהו דכיון דרוח דאתי מכחו הוא דמי לתרנגולין ששברו ברוח שבכנפיהן ש משלם חצי נזק. ובגמ' (דף יט.) מוקי רב יוסף כרבנן ורמי בר יחזקאל כסומכוס [דלית ליה חצי נזק צרורות] וכיון דקי"ל כרבנן א"כ הלכתא כרב יוסף ולא כרמי בר יחזקאל דאמר נזק שלם דהא בין תקיעת התרנגול או צניפת הסוס צרורות נינהו דרוח כנפיהם או רוח פיהם אתי מכחו הוא וחצי נזק משלם וממילא לית הלכתא כרמי בר יחזקאל ומשום הכי אין לחוש אם הביאו הרי"ף ז"ל דליכא למיעטי שיפסקו כמותו כיון שהביא אחריו רב יוסף וחתם בו דבריו ומיהו הביאו למאי דנפקא לן מדבריו דאי ליכא בזרוני משונה הוא (ואע"ג) דאליבא דרבנן דקי"ל כוותייהו בין אית ביה בזרוני בין לית בה בזרוני לא שייך נזק שלם אלא חצי נזק דהא צרורות נינהו מ"מ היכא דאית ביה בזרוני משלם חצי נזק מן העלייה כדינא דצרורות כאורחייהו ואי לית ביה בזרוני הוא משונה והיא בעיא דלא איפשיטא בגמרא [דף יט:] [בעי רב אשי יש שינוי לצרורות לרביע נזק או אין שינוי לצרורות לרביע נזק] שינוי בצרורות אם שינה בהם לא משלם אלא חצי דינו שהוא רביע נזק מגופו (פלגא דח"נ) וטעמא דמגופו משלם ולא מן העלייה דכל היכא שמשנה הוי תולדה דקרן וקרן תמה משלמת מגופו כדאמרי' במכלתין וכיון דלא איפשיטא בעיא מספקא לא משלם אלא ז רביע נזק [ולא משלם אלא] מגופו: