נימוקי יוסף על בבא קמא לד.

נסכא. פלאט"א בלע"ז:

הדר עביד להו נסכא. אם ירצה ושינוי החוזר לברייתו הוא והכא ליכא למימר פנים חדשות דאין אדם מקפיד על רעועה ותיקונה אלא שתהא חתיכה בעלמא על משקלה:

[לשון גמרא [דף צו א] שחימי. שחורים כעין ישנים:

ועבדינהו חדתי. שליבנן:

לא קני. שסופן לחזור לישנן:

כתב רבינו אלפסי שמעינן מהא דרב פפא דשינוי החוזר לא הוי שינוי ולא קני וכן הלכה הלכך מתני' דקתני הגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזלה עצים ושיפן נינהו ועבדינהו כעין בוכאני וכדאוקמא רב אשי דהוא בתרא וז"ל הגמ' א"ר אשי תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני עצים ועשאן כלים בוכאני דהיינו שיפן צמר ועשאו בגדים:

נמטי. פי' נמטי פלטר"י בלע"ז:

כל לאתויי . כל דאיק אבל זה הכלל הא מרבה לן יוקרא וזולא וכדאמרינן התם במס' פסחים [ולעיל מייתי לה ברב אלפס בפרק מרובה]:

אילימא דמעיקרא שויא זוזא והשתא שויא ארבעה והא תנן זה הכלל כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה הרא"ה ז"ל:

נעשה שינוי בידו וקנאו לכך. שאם טבח או מכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר ואינו משלם אלא כפל:

פדנא. תרגום של צמד בקר:

כרב. חרש בהו חרישה:

לשון גמ' דאמר הונא חברין עלאי דאנא ושבור מלכא דהיינו שמואל אחי בדינא:

ובעינן דאיקנסיה שמעינן מהא דקנסינן כה"ג ואפי' בחו"ל דהא ר"נ בבבל הוה. ועוד דגרסי' בפרק נגמר הדין (דף מו א) תניא אמר ר' אליעזר ב"י שמעתי שב"ד היו מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על ד"ת אלא לעשות סייג לתורה עד כאן לשון הריא"ף ז"ל בהלכות:

מתני' בעבדים אומר וכו'. דכמקרקעי דמי וברשותיה דמרייהו קיימי:

נסדק. שינוי הניכר הוא וקני בשינוי:

והחמיץ. נמי נשתנה ריחו וטעמו ולא מצי למימר ליה הרי שלך לפניך:

ונעבדה בה עבירה. נרבעה או רבעה פסלה לקרבן כדתניא פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ ב):

או שנפסלה מע"ג המזבח. במום במקום שאינו ניכר כדוקין שבעין: