נימוקי יוסף על בבא קמא כו:

אונס דנקט לאו דוקא אלא פי' שאבד בפשיעה:

והרא"ה ז"ל כתב על הירושלמי הזה שהוא תימה איך אמר בזה נשבע ונוטל אדרבה השומר היה לו לישבע [עיין במיי' פ"ה מהל' שאלה ובהגהות מרדכי סימן תפ"ז] ואם כשאמר איני יודע ה"ל מחויב שבועה שאינו יכול לישבע וישלם ועוד דהא והא ליתא דה"ל טענו חטין והודה לו בשעורים שהוא פטור אף מדמי שעורים ואפילו טעין הנתבע שמא כמו שמוכיח למעלה בפרק המניח וכתב ז"ל שרבו הרמב"ן היה אומר דההוא ירושלמי גבי טמון באש קאי והוא מישבו שם:

מה בין גזלן לחמסן. דהתם בסנהדרין [דף כה ב] חשיב להו בתרתי ולא היה ס"ד דמתקרי חמסן אי יהיב דמי וכדאמר לבסוף:

תלויה וזבין וכו'. מכאן משמע דאפילו כשהאונס והמכר בדבר אחד קאמר רב הונא ואע"פ דאיכא הרבה מן המפרשים ז"ל שכתבו התם פ' חזקת הבתים [דף מ ב] [גבי מודעא אמתני' דשלש ארצות לחזקה] דקאמר ומודה רבא כי ההוא מעשה דפרדסא שהיה האונס והמכר בדבר א' שהוא בטל שלא אמר רב הונא אלא כשהאונס בדבר אחד והמכר בדבר אחר:

הא דלא אמר רוצה אני. הוא דפסול מדרבנן [ולאו] זביניה זביני דכיון דיהיב דמי לא פסלינן להו אלא [נ"א זביניה זביני דכיון דיהיב דמי לא פסלינן להו אפי' מדרבנן כו' ואינו נכון] מדרבנן וכדאמרינן במס' סנהדרין (דף כה ב) הוסיפו עליהם החמסנין והגזלנין אבל מדאורייתא לא פסלי משום דלא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו:

אמתני' דגץ היוצא מן הפטיש [דף סב ב] וגמ' דילה גץ ניצוץ כדמתרגמינן (איוב ה) ובני רשף גוצין דנתרין מן נורא וכיון שהולכין ברוח מצויה חייב עליו משום שמירת נזקיו ואע"ג דאפקורי מפקר להו ואינן שלו חייב כיון שהוא מזיק בהן דאשו משום חציו לרבי יוחנן חייב:

למעלה. מעשרים אמה לא חזו אינשי ולא מפרסם ניסא ואנן פרסומי ניסא בעינן:

סליקו להו פרק הכונס מרובה אין הגונב וכו'. דכתיב וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב:

גמ' תשלומי כפל. כדתנן [דף קח ב] היכן פקדוני וא"ל נגנב משביעני [עליך] ואמר אמן והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל:

טבח ומכר כו'. ילפינן להא מלתא מהיקשא [דף סג ב] דסמיכה להדדי הני קראי דגנב וטוען טענת גנב מה גנב משלם תשלומי ד' וה' אם טבח או מכר כדכתיב כי יגנוב איש שור וכו' אף טענת גנב נמי אע"ג דאיכא למפרך מה לגנב עצמו שכן משלם כפל בלא שבועה תאמר וכו' אין משיבין על ההקש:

משלם כפל אפי' בלא שבועה. כדאמר אביי [סוף דף סד ב] לא ליכתוב רחמנא שנים ישלם בגנב ותיתי בק"ו מטוען טענת גנב ומה טוען טענת גנב דבהיתרא אתא לידיה אמר רחמנא לישלם שנים בגנב עצמו דבאיסורא אתא לידיה לא כ"ש אלא שנים ישלם דכתב רחמנא בגנב עצמו למה לי אלא לומר דאפילו שלא בשבועה:

והשמינה. הגנב פיטמא וכו' וקשה לרב דאמר כשעת העמדה בדין וקס"ד דבין שבחה בין כחשה:

והכחישה. הגנב בידים בטורח מלאכה או במקל: