נימוקי יוסף על בבא בתרא מח:

הלכתא כר' יוסי בר' חנינא. והוא שלא עשו בו דבר המפסיד כגון עירוי יתירה אבל משום דעירה אותו לקנקנים אחרים אינו חייב וכ"ש משום טלטול דכיון דלא מטייה לבילשפט [בין] קבליה או זבניה על דעת טלטול ועירוי מכרו לו. הריטב"א ז"ל:

מדא"ל ר' ישמעאל לר"ע רפת בקר היא. זו משמע דברפת בקר היה מודה ר"ע שהוא ד' אמות על שש כבית חתנות אבל אמר לו בית סתם עושה לו כשיעור בית קטן דהיינו שש על ח' והא דאמרינן במס' סוכה (דף ג.) כל בית שאין בו ד"א על ארבע אמות אינו בית אלמא דבד' אמות הוי בית התם הוא גבי חלוקת אחין ושותפין דע"כ ראוי לחלק אע"פ שהיא דירה סרוחה אבל בבא לבנות לא טריח בבציר מד' על שש וקי"ל כוותיה מחבירו ובשאר שיעורין שבסיפא נמי לא פליגי:

ושיעור רומו כבנין ההיכל שהיה על פני כל הדביר ארכו מ' ורחבו כ' וקומתו ל':

גרסי' בגמ' ל"ל למתני בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו ליתני בית חתנות לבנו ולבתו בית אלמנות לבנו ולבתו מילתא אגב אורחא קא משמע לן דלאו דרכיה דחתנא למידר בבי חמוה כמו שכתוב בספר בן סירא הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו וקל מחתן הדר בבית חמיו אורח מכניס אורח וקל מאורח מכניס אורח משיב דבר בטרם ישמע . בספר בן סירא אע"פ שקראוהו בסנהדרין בחלק [דף ק:] ספרים החיצונים שמעינן מינה שלא אסרו שם אלא שלא לעשותו קבע אבל מ"מ ראוי הוא להגות בו בעתות ללמוד ממנו חכמה ומוסר משא"כ בספרים חיצונים הריטב"א ז"ל:

אם מכר לחבירו לעשות לו קנתינר עושה לו תרבץ אפדני דהיינו חצר שעושין שרים בצד אפדני שלהם ועל שם שמרביצים אותו נקרא תרבץ:

כיון שיש הפרש בין העשוי כבר לבא לעשותו לכתחלה הא דתנן [לעיל דף יא.] (התם) אין חולקין את הטרקלין עד שיהא בו כדי לזה וכדי לזה אין מצריכין שיהיה בו עשר על עשר לכל אחד מהם כשיעור דנקיט הכא הריטב"א ז"ל:

מתני' מי שיש לו בור. דוקא נקט בור דאילו חדר דרכו ליכנס שם בין ביום בין בלילה הריטב"א ז"ל שידוע שלא מכר לו בביתו על מנת כן שיטריחנו בדברים אלו אע"פ שמכר לו דרך מ"מ קמ"ל דאינו נכנס כל שעה שירצה וכן לא יכנס בלא רשות בעל הבית כדאיתא בגמ' בסמוך אפילו בבור שאין לבעל הבית בו כלום התירו שיעשה לו פותחת כדי שלא יכנס שם בלא רשותו תמיד והרואים אפשר יוציאו לעז על אשתו ויבואו לחשדה:

וכיון שהדרך באמצע שדהו ולא ביררו מדעת שניהם דרך מן הצד שאינו מזיק לו כ"כ אנן סהדי שלא מחל לו לזרעה ולא להכניס שם תגרים אלא דוקא יכנס הוא לצורך גנתו דוקא ובשעה הראויה ליכנס:

ואינו מכניס לתוכה תגרים. וה"ה למי שיש לו בית לפנים מביתו של חבירו שאפילו בחצר יש בו משום רבוי הנכנסים והיוצאים וכ"ש ביתו הריטב"א ז"ל ומן המפרשים ז"ל והא דאמרינן שלא יכנוס מתוכה לשדה אחרת היינו בשעה שאין לו שום צורך לגנתו אבל אם יש לו צורך לגנתו ילך משם לכל מקום שירצה. הריטב"א ז"ל:

גמ' המוכר לחברו בתוך שדהו אמת המים להשקות בית השלחין של חבירו צריך רוחב שתי אמות במקום שיעברו שם המים דבציר מהכי לא יוכלו המים להשקות יפה ועוד יתן לו אמה מכאן ואמה מכאן לצדדי אמת המים כדי שיהא לו רשות לתקן שם אגפי המים כשיצטרך לתקן ואם מוכר לו בית הקילון שהוא אמת המים להשקות בהמותיו ולכבס בגדים די בשיעור אמה ברחבה וחצי אמה לצדדין ומ"מ בעל השדה יש לו רשות לנטוע שם באותן צדדין אילנותיו שלא מכר לו בתוך שדהו אותו קרקע אלא כדי שיתקן ממנו אמת המים שלקח ומיהו אין לו רשות לזרען מפני שהזרעין אינם נשרשים בעומק כמו האילנות ואתי להזיק ולקלקל צדדי המים: