נימוקי יוסף על בבא בתרא כט.

דזכי זוכיא. מטהר ומנקה הקיסמין והעשבים רעים מן השדה שיהא נוח לחרוש:

קני. דהוי חזקה בגוף הקרקע:

אדעתא דציבי. לצורך העצים לשרפן:

דתקיל תיקלא. מסיר מכשולות ומשוה פני הקרקע שתהא חלקה ונוח לחרוש והיינו אדעתא דארעא:

דבי דרי. לעשות גורן לדוש שם תבואה:

מוליא. תל:

נצא. חפירה:

מוליא במוליא. תיקן התל עם מה שזקוף בגבהו שהשפילו ונתנו סביבותיו שיהא נוח לדוש עליו:

נצא בנצא. שפתי הגומא השפיל שיהיה נוח לרדת שם:

שקל מוליא ושדא בנצא. ששם התל למלאות החריץ שיהיה הקרקע שוה ונוח לחרוש וקנה דאז הוא תיקון בגוף הקרקע אבל גורן שאינה קבוע אינו תיקון בשדה שאינה עומדת לכך אלא קלקול:

פתח חד בבא אדעתא דארעא. שישארו שם מים להשקות:

אדעתא דכורי. לצוד דגים:

בתפשיחא. כדפרשנו לעיל אדעתא דחיותא:

רפק תותיה. [חפר] תחתיו דמהני ליה כחורש לזריעה:

כדמחזקי אינשי. כדפירשנו לעיל דהיינו מהאי גיסא ומהאי גיסא:

צורה. צורת חיה או עוף והיינו דלא בעינן הכא לא אמה ולא כנגד הפתח כדלעיל משום דהכא צורת בריה הן ולעיל הוו מעשה צעצועים ופרחים:

לגנתא. גן שהיה סמוך לבית מדרשו של רב והיתה של גר וקנאה בכך:

המסוימת. כלומר שיש לה מצר בד' רוחותיה:

קנה כולה. דבהכי הלכתא [כרב] דרב נחמן דדיינא הוא עבד עובדא כוותיה [בדף נה.]:

תיארא. חרישת צמד בקר שורה אחת:

והדר. שחוזר ואינו מאריך בתלם זה יותר ע"כ יש לו דין שדה אחד וכן ברוחב אותו שיעור עצמו שיש באורך:

נכסי עובד כוכבים. שמכרן לישראל:

הרי הן כמדבר. שכל המחזיק בהם אחר שהעובד כוכבים לקח הדמים זכה בהם דכיון שהעובד כוכבים לא כתב ליה לישראל שטר מכירה זו קודם קבלת הדמים לא קנה ישראל הלוקח משום דלא סמכא דעתיה כיון דמעובד כוכבים אתי ליה אלא בשטר אם כן דישראל זה לא הוי ודעובד כוכבים נמי לא הוי שהרי נסתלק מהן משקבל הדמים ומש"ה הוו כמדבר והמחזיק בהם זכה בהם. ומיהו כיון דבזוזי דקאי נסתלק העובד כוכבים לוקח שני חייב להחזיר הני זוזי ללוקח ראשון כן דעת הרמב"ן ז"ל וכ"כ הרב ר' יונה בשם הריטב"א ז"ל דראשון זוכה בשעת מתן מעות בשדה מתורת משכונו הילכך השני אע"פ שזכה בגוף השדה נותן ללוקח דמים וכאותה ששנינו בפרק שור שנגח את הפרה (דף מט:) משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו [זה] קנה כנגד מעותיו וזה קנה את השאר וכ"כ רבינו האי גאון ז"ל בשער י"ד מספר המקח שחייב להחזיר הדמים ללוקח ראשון ומיהו אחריותו על העובד כוכבים המוכר ולא על ישראל זה שלקח ראשון. ומדקא פסיק תלמודא ואמר ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידו משמע דבכל ענין קאמר לא שנא החזיק ול"ש לא החזיק דלעולם לא סמכא דעתיה אלא בשטר שמתיירא מפני הפסד ממוניה דסתם עובד כוכבים אנס הוא אבל השני שמחזיק בלא זוזי דעתיה למקני בהא חזקה מימר אמר אי אניס לה העובד כוכבים מינאי לא מפסידנא מידי דאע"פ שחייב להחזיר זוזי ללוקח ראשון כדאמרן על תנאי זה מחזיר דאי אניס ליה עובד כוכבים מידיה ניהדר ליה זוזי וכן כתבו הראב"ד והרשב"א ז"ל. ועוד כתבו המפרשים ז"ל שאפילו כתב לו העובד כוכבים את השטר לאחר שקבל מעות ובא אחר והחזיק בה זכה דכיון דעובד כוכבים אסתלק ליה הו"ל כנוכרא וכמי שכתב שטר בשדה של הפקר הוי ולפיכך לוקח מן העובד כוכבים לעולם לא קנה עד שיכתוב את השטר קודם מתן מעות:

וה"מ. דאמרן דוקא במקרקעי אבל במטלטלי כיון דדבר תורה מעות קונות קונה בעובד כוכבים אע"פ שלא משך:

ובמקרקעי דאמרן שהשני המחזיק זכה מיהו רשע מיקרי לפי שהיה לו ליקח בכסף ממקום אחר כאותה שאמרו (קדושין דף נט.) עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע:

ולענין מציאה היא פלוגתא ביני רבוותא ז"ל אי מיקרי רשע אע"ג דגבי פאה אמרינן (בב"מ דף י.) שאם נפל לו עליה או פירש טליתו עליה מעבירין אותה הימנה דמשמע דלא מקרי רשע אי הוי דין מציאה כדין פאה והעלו האחרונים ז"ל דבמקום שנקרא רשע מ"מ אין מחייבין אותו ב"ד להחזיר מדאמרינן פרק האומר (בקדושין דף נט.) זבוני לא מזביננא וכו' שלא כדברי ר"ת שפי' שמחייבין:

הורמנא דמלכא. צוואת המלך:

לא קני. דאיך קנה זה בלא שטר ומי יכתבנו עוד הרי נסתלק העובד כוכבים וכדפירשנו לעיל והכי קי"ל כשמואל דדינא דמלכותא דינא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפרק א' מהלכות זכייה ומתנה ושמעינן משמעתין דדינא דמלכותא דינא אפילו במילי דלא שייך ליה למלכא מידי ביה כי הכא דמאי איכפת ליה למלכא אי קני ארעא באיגרתא או לא ולקמן נפרש בזה יותר בעזר השם:

אין מוציאין אותה מידו. היכא שהעובד כוכבים המוכר אינו מערער על המחזיק כי העובד כוכבים היה יכול לומר למחזיק מי הורידך בארצי א"נ בארעא דאינו ירושה לעובד כוכבים ולא קנאה אלא דערקו בעליה ונחת ההוא עובד כוכבים ופרע טסקא למלכא ואכל ארעא והשתא זבנה לישראל וכיון דאתא ישראל אחר והחזיק בה ואמר אנא פרענא טסקא למלכא ואכילנא ארעא הדין עמו כן לשון רבינו חננאל ז"ל ואיכא דמפרשי אין מוציאין לומר דאין לו לראשון להוציאה מידו ע"י העובד כוכבים דא"כ באונסא הוי שקיל עובד כוכבים מיניה: