נדרי זריזין חלק ב שצז

הגט ומסרו כדת וכהלכ'. ועתה נסתפקנו חדא אם הוי זה חזרה מעיקר שליחותי' וצריך מינוי שליחות מהבעל מחדש הב' אם הוי זה כמו חזרה האם בידו לחזור ולעקור שליחותו לגמרי שלא יועיל קבלתו אח"כ בלתי אם ימנוהו מחדש הבעל עכ"ל שאלתו. תשובה הנה אין בידי להאריך ואשיבהו בקיצור רק מה שנוגע לדינא הנה זה פשוט דלשון זה אינו חזרה דהוי רק בגלוי דעת וגלוי דעתא בגיטא לאו מלתא וכבר הארכתי בזה מאוד בתשובה כיוצא בזה במדינתינו במהדורא קמא ומהדורא ג' לק"ק זלאטיפאלייא וכעת לא רציתי להעתיקו בדבר שאין בו צורך דהדבר פשוט שכן הוא דהוי רק ג"ד בגיטא ומ"ש רו"מ מסברתו דאין לחלק כיון דעדיין לא עביד מעשה הוי מלתא וכו' תמי' לי למה הוצרך לכך הרי זה ש"ס מפורש במקומו בגיטין דף ל"ד דקאמר שם אמר אביי מנא אמינא לה דרב יהודא אשקני' גיטא לחתני' דר' ירמי' ביראה ובטלי' וכו' ואמר להו לסהדי אותיבו קרי באודנייכו וכתיבו לי' ואי ס"ד ג"ד בגיטא מלתא הוא הא קא חזיא דקרהיט ואזיל וכו' ואם כן מוכח דאם ג"ד לאו מלתא הוא גם בזה לאו מלתא והרי עדיין לא כתבו ורואים שהוא רהיט ואזיל קודם כתיבה ומ"מ לאו מלתא הוא. ואדרבא אני אומר אפילו לרבא דס"ל ג"ד בגיטא מלתא מודה בזה גבי שליח כיון דחזקה שע"ש ושארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ובשלמא במגרש עצמו כיון דקשין הגרושין לכך ס"ל לרבא דהוי מלתא ואביי ס"ל להיפוך כיון דלא מקדים אינש פורענותא לנפשי' ומה"ט לא חיישינן לשמא יכתוב בניסן ולא יתן עד תשרי א"כ מה"ט אם גמר לגרש מן הסתם לא יחזור או במעשה דחתני' דר"י אף דהוא לא רצה לגרש מ"מ כיון דמצוה לשמוע דברי חכמים לכך הוי ג"ד לאו מלתא ובשליח כיון דחזקה שע"ש וקשין הגרושין לא שייך בו מודה רבא דג"ד בי' לאו מלתא והנה ראי' לזה קצת הוא מדברי הרמ"ה הובא בטור וש"ע סי' קמ"א סעיף מ"ב באם חלה השני יכול הראשון לטלו ממנו או מיד יורשיו וע' בב"ש שמוכיח מזה דלא נגמר בזה השליחות עדיין וקשה עכ"פ אם בלא אונס עשה שליח אחר א"כ הוי עכ"פ גלוי דעת דלא ניחא לי' בשליחות זה ובטל השליחות ובע"כ מוכח דלא מהני ג"ד בשליחות ואין לומר דהתם לא שייך ג"ד דלא ניחא לי' דהרי עושה שליח שני ואם חוזר משליחות א"י לעשות שליח שני אך ז"א דהרי קיי"ל כולהו מכח בעל קאתי וא"כ תיכף כשעשאו שליח נעשה שליח מכח הבעל וא"צ עוד לשליח הראשון א"כ הוי ג"ד דאינו רוצה להיות עוד שליח יותר ולמה לא יתבטל השליחות לגמרי בע"כ מוכח דלא מהני ג"ד בשליחות והנה יש עוד ראי' לזה מן הש"ס דגיטין דף כ"ט דפריך שם אי דאמר ני' הולך אע"ג דלא חלה וכו' ואם רשב"ג אפילו חלה וכו' ומהו פריך נימא דיש חילוק בין בשכר לבחנם דבחנם כיון דיכול לחזור בו א"כ ממיל' אם עושה אחר הוי זה ג"ד וחזרה משליחות ונימא דר"כ יסבור כמ"ד ג"ד מלתא הוא וא"כ אם יחזור בו השני או יחלה לא יהי' יכול הראשון לחזור להוליכו לכך לא ניחא לי' לבעל במה שיעשה שליח שני לכך א"י לעשות אחר רק בחלה אבל אם הוי בשכר דאז הוי פועל וא"י לחזור בו א"כ נהי דהוי חזרה מ"מ אם יחלה השני או יחזור בו יכול הראשון להוליכו א"כ אין קפידא במה שעושה שליח אחר לכך ס"ל לת"ק אפילו לא חלה יכול לעשות אחר וזה הוי כוונת ר"כ דהוי ס"ד דהמשנה מיירי בשליח בשכר ואז אפילו לא חלה יכול נעשות אחר לכך קמ"ל חלה תנן ומיירי בשליחות בחנם ואז בעינן דוקא חלה גם הוי ס"ד דמיירי אף בלא חלה וג"ד בגיטא לאו מלתא לכך קמ"ל ר"כ דדוקא חלה תנן וג"ד בגיטא מלתא כרבא אך זה בשליח בחנם אבל בשכר דא"י לחזור בו לכך אף בלא חלה יכול לעשות אחר ומהו פריך בע"כ מוכח אחת משתי אלה או כמ"ש דאף לרבא בשליח הוי ג"ד לאו מלתא או כמ"ש לקמן דבאמת בכל ענין יכול לחזור בו אף בשכר ואין חילוק בזה בין בשכר או בחנם והנה עכ"פ לדינא בחקירה א' ודאי הדין פשוט דזה הוי רק ג"ד בגיטא ולאו מלתא הוא ואין זה חזרה:

והנה בחקיר' השני' אם חוזר בו בפירוש אם יכול אח"כ ליתנו בלי מינוי הבעל מחדש וכבר דברתי גם בזה בתשובה במהדורא קמא שלי בפלפול גדול והבאתי דברי הט"ז בס"ק ב' וס"ק מ"ד דכ בפשיטות דיכול השליח לחזו' בו ושם השגתי עליו והעליתי דא"י לחזור בו ות"ל ממני לא יפלא דבר וכבר דברתי כל הערות רו"מ אך כעת הדרנא בי לדעתי אין ספק דאם חזר בו השליח בטל שליחותי' לגמרי וצריך למנותו מחדש וכדמוכח בה' קדושין באם חזר השליח וקדשה לעצמו ובחו"מ אם הלך השליח וקנה לעצמו ומ"ש רו"מ דדוקא לעשות המעשה בע"כ לא מהני דגם בע"ד בעצמו אם עושה שלא מרצונו לא מהני אבל מ"מ גוף השליחות א"י לעקור ואם רוצה אח"כ לעשות לא בעי מנוי מחדש אין נראה כלל דאינו דומה לקבלן דבשלמא לקבלן דאינו יכול לחזור מגוף המלאכה ויכולין אנו לכופו לעשות בע"כ לכך קיים גוף שכירתו וא"י לחזור בו אבל כאן כיון דגוף המעשה אין בידינו לכופו לעשות בע"כ ובעינן רצונו וא"כ כיון דלא נעשה קבלן רק ע"ד לעשות דבר זה ואם על דבר זה יכול לחזור בו בטל לי' עיקר השליחו' ומכ"ש אם הוי בחנם דאין לו דין פועל ויכול לחזור בו והנה לו' דשליח בחנם אין לו דין פועל זה יהי' מבורר מדברי המח"א ה'תרומות שהביא השעה"מ שהעלה שם דבשכר יש שליחות לעכו"ם מכח דין פועל ואם איתא דגם בחנם יש לו דין פועל א"כ בטל לי' כל דין אין שליחות לנכרי כיון דיש לו דין פועל בע"כ דשליח אין לו דין פועל אם הוא בחנם ולכך לא מבעיא אם הוא בחנם שיכול לחזור בו רק גם אף בשכר יכול לחזור בו והוא דע"כ לא אמרינן דפועל גופו קנוי רק בדבר דלא בעינן שליחות מדינא אבל בדבר דבעינן דין שליחות הרי משמע בש"ס דלולי דילפינן מתרומ' וגרושין לא הוי אמרינן כלל שלוחו כמותו רק דגלי קרא דמהני שליחות א"כ תינח שליחות אבל מנ"ל שיהי' גופו קנוי זה אין לנו ואין לו רק דין שליח ועוד הרי מוכח בש"ס פ"ק דב"מ דפליגי ר"י ור"ל ח"א דחצר משום שליחות אתרבאי וח"א משום ידה אתרבאי ומוכח דשליח לא הוי כידו ואם איתא דגופו קנוי א"כ הוי כידו דהרי יד עבד כיד רבו ויד פועל כיד בעה"ב ובע"כ דאין גופו קנוי ואין לו רק דין שליח ועוד הרי אמרינן בקדושין פ"ק ז"א עבד עברי גופו קנוי דאל"כ לימ' לי' באפי בי' תרי זיל וא"כ מוכח היכי דגופו קנוי לא מהני מחילה בדבור וא"כ איך יכול הבעל לבטל השליחות בדבור הרי גופו קנוי ואין לומר דגם בזה הוי רק ביטול שא"י לעשות המעשה בע"כ אבל אם רוצה שיחזור ויגרש א"צ לעשותו שליח מחדש אך זה נגד ש"ס מפורש בקדושין רפ"ג ובגיטין פ"ד דלא פליגי שם רק אם חוזר ומגרש בו אבל משמע דאף מ"ד חוזר ומגרש בו היינו רק בגוף הגט אבל עכ"פ השליחות בטל כדקאמר שם להדיא דנהי דבטלי' מתורת שליחות מתורת גט לא בטלי' ולמה לא תאמר דגם מתורת שליחות לא בטלי' ויכול לחזור ולגרש על ידו ולא בעינן שליחות מחדש בע"כ מוכח דעכ"פ מתורת שליחות בטלי' וא"כ מוכח דמהני ביטול בדברים ומוכח דאין גופו קנוי ואין לומר דהתם בחנם אבל בשכר א"י לבטלו לגמרי בדברים דא"כ קשה מנ"ל לאביי דג"ד בגיטא לאו מלתא מחחני' דר' ירמי' בר אבא ומה ראי' דלמא התם מיירי בשכר דנתן להם שכר לכתוב וא"כ בזה לא מהני חזרה לבטל השליחות לגמרי רק דהמעש' א"א לעשות בע"כ בזה כיון דחזרה ממש לא מהני רק דא"א לעשות בע"כ י"ל בזה שפיר דאם אינו חוזר ממש רק ג"ד בזה לאון מלתא הוא אבל אם הוי שליח בחנם בענין דמהני חזרה בדברים לבטל גוף השליחות בזה כל דמהני דבור מהני אף גלוי דעת אבל היכי דלא מהני דבור לא מהני ג"ד ומה ראי' ובע"כ מוכח דאין לחלק בזה בין שליח בחנם או בשכר והנה באמת אי נימא דיש חילוק בין שליח בחנם או בשכר ונאמר דבשכר הוי גופו קנוי וא"י השליח לחזור בו וממילא ה"ה המשלח א"י לבטל שליחותו בדברים לבטלו לגמרי אשכחנא פתרי ליישב דברי הרמב"ם התמוהים שהביא רו"מ במכתבו ג"כ מ"ש בפ"ד מתרומות והובא בש"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ו בהרשה את חברו וכו' אם שינה עליו השליח וכו' ותמה הראב"ד עליו וגם הטור תמה עליו ובחבורי ליו"ד ישבתי דבריו וכעת נראה כך דהנה אם נאמר כדעת המח"א דבשכר הוי פועל והוי כעבד עברי דגופו קנוי ולפ"ז כיון דהוא קבלן א"י לחזור בו ואף אם יכול לחזור בו מ"מ המשל' א"י לפטרו בדברי' כדין עבד עברי ולפ"ז נרא' דניהי דנימ' דבגט אף דהוי בשכר יכול לבטלו בדברים היינו דבגט נהי דנתן הגט לידו כיון דלא נגמר הגרושין א"כ נהי דאינו יכול לבטל השליח הגט גופו יכול לבטל והרי איכא חד דעה בש"ס דתמיד כשמבטל השליח בטל הגט ונהי דקיי"ל דהגט כשר מכח דנהי דבטלי' מתורת שליח מתורת גט לא בטלי' היינו היכי דשייך ביטול השליח אבל היכי דאינו יכול לבטל השליח ודאי כוונתו לבטל הגט והוי כוונתו לבטל הגט ובטל הגט גם י"ל בלא"ה דהרי לא עדיף השליח מן האש' גופה הרי אם נתן בידה הגט על לאחר למ"ד יום נמי יכול לחזור בו תוך למ"ד יום א"כ ה"נ מה בכך שא"י לבטל השליח לא יהא דהוי ביד האש' הגט כל דנא נתגרש' עדיין יכול לחזור מן הגרושין אך לפ"ז בתרומ' דלא שייך לומר דמבטל התרומ' וגם אם הי' אומר דכרי זה יהי' למחר תרומה א"י לחזור בו כדין נדר והקדש וא"כ ה"נ אם עשה שליח בשכר לתרום א"י לבטל בדברים את השליח ולפ"ז נרא' כיון דקיי"ל כר' יוסף דשומר אבדה הוי ש"ש מכח פרוטה דר' יוסף א"כ בעשה שליח לתרום כיון דבשעת הפרשה פטור השליח מליתן פרוט' דר' יוסף נחשב שליח בשכר ולא מהני ביטול דברים והש"ס והירושלמי דפריך מהך משנה דתרומות רק לר"ל היינו דלר"י לק"מ די"ל דס"ל כרבה דשומר אבדה הוי שומר חנם וא"כ בשליח בחנם יכול לבטלו בדברים ולכך פריך רק לר"ל ולכך משני בשקדם ותרם וזה הוי נמי רק לרבה ובזה נהי דלא אתי דבור ומבטל דבור במעש' יכול לבטלו אבל לדידן דקיי"ל כר' יוסף א"כ הוי תמיד השלי' פועל בשכר ובזה לא מהני ביטול בדברי' גם לא במעשה התרומ' רק בענין קנין או שטר שמקנה לו גופו ולכך תמיד הוי תרומה רק בששינה דהנה י"ל דזה לא נחשב שינוי דאנן סהדי דאין בעה"ב מקפיד בכך ומראה מקום הוא לו אך זה אם נלך בתר אומדן דעתא אבל אם נלך רק בתר מה שבפה ודאי הוי שינוי והנה מה דפליגי רבה ור' יוסף י"ל אטו רבה לא ס"ל דפטור מליתן פרוט' לעני רק הנה בתשוב' אחת הקשינו למה נחשב ש"ש מכח פרוט' דר' יוסף הרי קיי"ל ניחא לי' לאינש לקיים מצוה בממוני' ועיין בפ"ק דפסחים וע' בפוסקים ה"פ סי' תל"ח דיש ס"ל דאף אם מפסיד ממון ניחא לי' לקיים מצוה בממוני' וא"כ למה יחשב לי' הנאה במה הנא' במה שמרויח ליתן פרוטה לעני ובע"כ דסבירא לי'