נדרי זריזין חלק ב שס

הוי כמעשה גבי שליחות והרי אם הי' הרגו באיזה מעשה שיהי' הי' חייב לכך אף דבורו בזה נחשב כמעש' אבל גבי מצוה דבעינן שיהי' קיום המצוה כתפילין וכפסח בקרבן פסח וסוכה בסוכה הנה בזה אם יעשה איזה מעשה בדבר אחר לא מהני. א"כ לו יהא דדבורו לגבי שליחות הוי כמעשה מ"מ אינו כמעשה התפילין ופסח וסוכה רק הוי כמעשה דבר אחר ואין כאן עשיית המצוה ולפ"ז הכלל כך הוא דהיכי דכל מעשה מהני די בזה בשליחות אף שהוא אינו עושה כלום דדבורו הוי כמעש' וכן נמי היכי דמהני אחשבי' כגון בדיני ממונות שיוכל לעשות מדבר שאינו קנין קנין.בזה הוי דבורו כמעש' אבל במצוה דאחשבי' לא מהני בזה ואין יוצא בכל דבר רק בחפץ הראוי למצוה זו א"כ נהי דדבורו הוי כמעשה היינו במעש' סתם אבל לא נחשב כתפילין וסוכה או פסח לכך בזה לא שייך שליחות. רק אם גם הוא עושה מעש' בידיו ג"כ במצוה זו וא"ש דברי התוס' רי"ד ונתיישב קושיות הקצה"ח מיהו גם דברי הקצה"ח מוכרחין דודאי אין גופו של שליח כמשלח ומגוף דין שליחות הוא מוכרח דהרי אמרינן דמצוה בו יותר מבשלוחו ואם הוי גופו של שליח כשל משלח הרי השליח כהוא עצמו וא"כ איך שייך לומר מצוה בו יותר מבשלוחו הרי שלוחו הוא עצמו ובע"כ דאין גופו של שליח כגופו של משלח רק באלו הענינים לא בעינן שיהי' בגופו לכך די בשלוחו אבל מ"מ מצוה בו יותר מבשלוחו דמצוה הוי שיעשנו בגופו יותר וממילא מוכח דבדברים דבעינן דוקא שיהי' נעשין בגופו לא מהני שליחות כלל:

. ומה שתמה כת"ר על דברי הקצה"ח בסי' שפ"ב שסותר לדבריו שבסי' קפ"ב שמתרץ קושיות התו' רי"ד אין זה תימא בספרי זמנינו בפרט דהקצה"ח בא רק ליישב דברי הש"ך מתמיהת התב"ש ושפיר מתרץ די"ל עכ"פ הש"ך ס"ל כשיטת התורי"ד והנה בכל זה הי' מקום להאריך אלא שלא גרם הפנאי גם לעיין יותר בדברי כת"ר אין לי פנאי ובפרט בדבר שאין בו נ"מ לדינא בלא"ה אין דרכי לפלפל בדברי השואל והיוצא לדינא נלפענ"ד דודאי היכי דאפשר שיאמר בעצמו ודאי עדיף דמצוה בו יותר מבשלוחו אבל היכי דאי אפשר שיאמר הוא יכול להשכיר אחר שיאמר עבורו ואין האבלים ממש יכולין לדחותו רק מגיע לו קדיש כאלו אמר בעצמו כיון שהבן חי והוא שכרו במקומו כדעת הא"ר כיון דמפורש כן בדברי פוסק מפורסם והסברנו לעיל טעמו ובפרט דעיקר קדיש הוי רק דרבנן במלתא דרבנן כדאי הוא דברינו לסמוך עליהם בזה בפרט שמפורש כן בא"ר דשלוחו כמותו בזה ושלומו ושלום תורתו יגדל נא כנפש ידידו גם בסוגיא דמנחות שהביא כת"ר דברתי בזה בדיני שליחות הרבה אין עת האסף פה:

והנה במ"ש י"ל גם דברי התב"ש ממה שתמה עליו בקצה"ח סי' שפ"ב דבמילה לא שייך שליחות עפ"י דברי התו' רי"ד כיון שהוא אינו עושה כלום ייע"ש ולפמ"ש א"ש דבמילה כיון דאין קפידא רק שיהא נמול הולד יהי' באיזה דבר שיהי' א"כ בזה נחשב דבורו כמעשה דאחשבי' רחמנא לדבור השליחות דהוי כמעשה וכדמוכח מאין שלד"ע כקושיות הקצה"ח סי' קפ"ב וא"ש וזה כלל גדול בדינים הללו בעז"ה:

תשובתי שנית להרב מרומלוב על ענין הנ"ל:

הנה דבריו קבלתי גם בפעם הזאת ולמען אהבתו פניתי להשיב כיד ה' הטוב' עלי' (א) הנה מה שהקשה דאם מילי לא ממסרי לשליח אף לשליח ראשון איך יכול לבטל הגט ע"י שליח אם שלח אחריו שליח גט זה שנתתי לך בטל הוא והרי הוי מילי וכו' זה לק"מ דהנה אינו דומה קיום שליחות לביטול שליחות דהנה לקיים השליחות בזה אמרינן דהיכי דהוי מילי לא ממסרי לשליח אבל לבטל השליחות מהני אף במילי וטעם הדבר הוא דמה דאמרינן בכל התור' שלוחו של אדם כמותו הוי חידוש שהרי לולי דגלתה התור' שליחות לא הוי ידעינן כלל שליחות שהרי בש"ס כרכר כמה כרכורים דשליחות מנ"ל וא"כ נהי דילפינן שליחות אמרינן אין לך בו אלא חידושו דהיינו כעין מעשה דפסח וגרושין ותרומה דהוי הכל כמעש' דאף בתרומ' הוי מעשה שמוסר לו התבואה לתרום או כמ"ש לקמן ולכך דוקא בזה יש שליחות אבל במילי מנ"ל דשייך בזה שליחות לכך הדרינן לסברתינו ולא אמרינן בכה"ג שלוחו כמותו אבל היכי דהשליחות בא לבטל שליחות הראשון בזה אמרינן אדרבא כיון דמצד הסברא לא אמרינן שלוחו כמותו רק דחידוש הוא שחידשה התור' דשליחו כמותו ולכך בכל מה שמבטלו הוי ביטול דאין לך בו אלא חידושו דלא הוי כמותו רק כל זמן שלא ביטלו אבל כשבטלו לו יהא דהוי במילי נמי בטל הוא ולכאור' נרא' ראי' לדברינו ממ"ש הרמ"א בסי' קמ"א סעיף ס"ב באם כתב ע"י כתב שלא ליתן הגט הוי ביטול דיכול לבטל ע"י כתב והוא מתשובת הר"ן ואלו בסעיף ל"ה הביא דעת הי"ח דא"י לעשות שליח הולכה ע"י כתב והוא דעת הר"ן בפ"ב דגיטן דס"ל כן ג"כ ובע"כ מוכח דביטול שליחות עדיף ממינוי השליחות ואף דמינוי שליחות אי אפשר בכתב ביטול שליחות מהני בכתב מיהו זה יש לדחות דהתם טעמ' אחריני איכא דהגט ניתן ליד השליח מיד הכותי ולא מיד הבעל וכמשמעות הפוסקים בב"י דזה עיקר טעמו ומה"ט העליתי בחדושי דשליח קבלה מהני בכתב לכ"ע הן אמת דבזה אני מסופק אם יכול הבעל לבטל הגט ע"י כותי ואינך דאינן בני שליחות ולכאור' הי' נרא' מלשון המשנ' דקתני השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא והנה תיבת שליח מיותר ודי הי' למתני או ששלח אחריו מזה הוי נרא' דקמ"ל דבעינן שישלח אחריו שליח שיש לו דין שליח דהוי עליו תורת שליח אבל כל שאינו בתורת שליח לא מהני וכן מוכח אח"כ ממה דמסיק שם הש"ס דאו ששלח אחריו שליח למ"ל מה"ד לא אלומי שליח בתרא משליח קמא קמ"ל א"כ הוי ס"ד דשליח בתרא גרע מקמא ולכך נהי דקמ"ל דלא גרע מקמא עכ"פ נרא' דלא עדיף מקמא ובעינן שיהי' עכ"פ שוה לראשון אבל אם גרוע ממנו לא מהני דהרי הוי ס"ד דאף בשוין הוי בתרא גרוע מקמא לכך נהי דקמ"ל דאינו גרוע אבל היכי דהוא בעצם גרוע ממנו הדרינן לסברתינו מבחוץ דאין לו כח לבטלו אך הנה מפרכת לשון הש"ס דפריך או ששלח אחריו שליח למ"ל. ולא משני דקמ"ל דוקא דבעינן שישלח שליח שיש לו דין שליחות אבל כותי לא מהני דהוי ס"ד דאף כותי מהני מזה הוי נרא' להוכיח להיפוך דס"ל לתש"ס בפשיטות דכותי מהני ומצד הסברא הוי נראה לפי משמעות דברי הפ"י בר"פ השולח דמה ששולח אחריו שליח לבטלו זה נחשב כאלו בטלו בעצמו אז הוי נראה דאף כותי מהני כיון דהוי כאלו בטלו בעצמו אבל לפמ"ש בספר תורת גיטן להשיג עליו בסימן קמ"א דזה לא הוי כבטלו בעצמו ועיקר הביטול נעשה ע"י שליח בזה י"ל דבעינן שיהי' בו דין שליחות ובלא"ה לא הוי כמשלח בעצמו ויהי' איך שיהי' ואם כי מצד המושכל הראשון נרא' דא"י לעשות שליח לבטל למי שאינו בתורת שליחות מ"מ לענין מילי לא ממסרי לשליח זה לא נאמר רק כשרוצה לעשות ענין חדש או לחול בזה דבר חדש אבל לבטל איזה ענין להיות נשאר כמעיקרא מהני אף ע"י מילי ובהכי יתיישב לן כעת מה שעמדנו בתשובה הראשונה לשיטת הר"ן דס"ל דע"י שליח א"י לבטל החמץ ובע"כ הוי טעמו מכח דמילי לא ממסרי לשליח א"כ קשה עליו מנדרים מהאומר לאפוטרופוס וכו' ומ"ש רו"מ דלא ראיתי מ"ש בב"י סי' תל"ד הטעם של הר"ן מכח דהפקר דמי לנדר ואם אומר לשליח לנדור בעבורו נא מהני וכו' הנה באמת לא נעלם ממני דבר כי ידעתיו ולא הבאתיו כי סמכתי על רו"מ בעצמו כי יבין הדבר כי בנדר גופו טעמא בעי למה לא נימא בזה דהוי שלוחו כמותו ומצי לנדור בעבורו ובע"כ הוי טעמו מכח דמילי לא ממסרי לשליח רק דכוונת הב"י הוי דהוי ס"ד דהפקר יחשב כמו מכירה ונתינה במתנה דודאי יכול אדם לעשות שליח למכור או ליתן נכסיו ולא הוי בכלל מילי אף שאינו מוסר לו כלום כיון דבסוף יעשה מעשה וימכור או יתן ועד כאן לא אמרינן מילי לא ממסרי לשליח רק בהיכי דהתחל' והסוף הוי הכל מילי כגון העושה שליח לנדור או לישבע או להפקיר דהוי מתחלה ועד סוף מילי בזה אמרינן מילי לא ממסרי לשליח ולכך נמי ס"ל דאין שליח עושה. שליח כיון דאם שליח יעשה שליח אין הראשון עושה השליח הראשון רק דבור בלבד ולכך על ענין דבור הוי מילי ולא ממסרי לשליח אבל היכי דהגמר הוי מעשה בזה נעש' שליח אף דהתחלת השליחות הוי מילי ובהכי א"ש מה שהקשה כת"ר משליח קבלה שהאשה עושה והרי הוי מילי והנה כעין קושייתו הקשו המקנה ויתר מחברים על דעת הקדוש ממ"ש בש"ע סי' קמ"א דשליח קבלה יכול לעשות שליח שני והנה הם שפיר הקשו משליח עוש' שליח דשליח הראשון לגמרי אינו עושה רק מילי אבל קושיות רו"מ לק"מ דהתם כיון דהסוף יבא לידי מעשה ונעש' שליח לעשות מעשה לכך לא הוי מילי ולכך הוי ס"ד לומר דהפקר כיון דנסתלק ממנו הבעלים ונעשה ברשות כל אדם שכל אחד יכול לזכות בו הוי ס"ד דזה נחשב כמעשה דהוי כנותן מתנה לאחר דהוי מעשה ומה לי מסרו ליחיד או מסרו לרבים וההפקר הוי כמסרו לרבים שיהי' ברשותם לזכות בו מי שירצה לכך הביא הב"י ראי' דהפקר הוי רק מטעם נדר ואינו כקנין ממון רק הוי כמו נדר והוי מתחלתו ועד סוף רק דבור ולכך שוב הוי כולו מילי ומילי לא ממסרי לשליח ועכ"פ דעת הר"ן ודאי אי אפשר לפרשו רק מכח מילי וא"כ קשה עליו קושייתינו מנדרי' ושוב הוגד לי שבש"ע הגאון מווילנא ז"ל הרגיש בזה בקיצור כדרכו אך לפמ"ש א"ש די"ל דשאני הפרת נדרים דהוי. רק לבטל הענין להיות נשארת בהיתרה כמעיקרא ואינו לחול עלי' דבר חדש להיות כעין נדר ושבוע' והפקר רק ביטול הענין וביטול הענין מהני אף במילי אך לחול הענין לא מהני במילי ולכך לבטל חמץ דהוי מטעם הפקר לא מהני ע"י שליח ובהכי י"ל מה שהקשו שם הרא"ש, והר"ן דמהו פריך והא לא שמע בעל והקשו דהרי שמיעת האפוטרופוס הוי כשמיעת הבעל ולפמ"ש א"ש מאוד דכבר כתבתי בתשובה הראשונה דשמיעה לא נחשב רק אותה השמיעה דמהני להפרה בעינן שיועיל גם להקמה ואם מועיל להקמה מועיל להפרה ואם אינו מועיל להקמה אינו מועיל להפרה ולפ"ז א"ש דלגבי הקמה שיחול הנדר ודאי לא הוי שלוחו כמותו דמילי לא ממסרי לשליח כיון דלהקמה הוי לחול הנדר בזה ודאי לא מהני שליחות וכמו דלא מהני שליחות לקבל על עצמו בנדר כן לא מועיל שליחות לקיים נדרי אשתו וכיון דלא הוי השמיעה מועיל להקמה אינו בכלל שמיעה לכך לא נחשב שמיעה להפרה אבל להיות שלוחו להפר שפיר הוי שלוחו כיון דהוי לבטל הענין מהני אף במילי וי"ל דמן הש"ס הזה עצמו הוכיחו הך חלוקא בין לבטל הענין דהוי שלוחו אף במילי ובין לקיים ענין חדש מה דלא הוי מעיקרא בזה לא הוי שלוחו במילי כן נראה לפענ"ד כלל נכון בזה:

והנה בזה נתיישבו כמה קושיות של רו"מ בזה ובנדון שהקש'