נדרי זריזין חלק ב רפ

מגו דחייל אהא חייל נמי הפרה אהא ולכך נקט שפיר כל נדרים כיון דמיפר כבר חל הפרה על כולם ומה פריך וצ"ע. ועוד קשה לי הרי חזינן לענין מיפר בקודמין הבעל לבדו א"י להפר בקודמין ומ"מ בצירוף כח האב יכול להפר הרי חזינן דטובים השנים מן האחד ואף שאחד א"י להפר שניהם יכולין להפר א"כ ה"נ נימא לענין זה כן דאב לבדו או בעל לבדו אין יכולין להפר בלא שמיע' אבל תרווייהו יחד אב ובעל יכולין להפר בלא שמיע' ומה פשיטות הוא זה מיהו זה אפשר ליישב די"ל כיון דכתיב סתם בקרא ושמע אישה הן בארוס' הן בנשוא' בשניהם בשוה כתיב ושמע אישה איך פסקינן לקרא בסכינא חריפא לומר דבאחד דוקא ובאחד לאו דוקא רק אם הוי דוקא הוי בשניהם דוקא אך לפ"ז קשה דא"כ אם נימא כסברת הש"ס כאן ולקמן דשמע אישה לאו דוקא, נשאר קושיות לעיל ברפ"ז מנ"ל דארוס מיפר ואין לומר מקרא ואם היו תהי' לאיש ו' מוסיף על ענין ראשון דלמא בנשואה מיירי, ואין לומר תרתי בנשואה למ"ל כדקאמר שם הש"ס הרי י"ל לכך איצטריך תרתי בנשואה חד לשמע בעלה וחד לאם לא שמע נמי יכול להפר ונלמוד זה מיתורא דקרא דאייתר ללא שמע הבעל ומנ"ל דארוס מיפר וצ"ע בזה:

שם גמרא האומר לאפוטרופס כו' ת"ל אישה יקימנו ואישה יפירנה ע' בר"ן שנדחק מניין למד כן ולכאורה הי' אפשר לומר דכוונת התנא כך כיון דרבנן פליגי לקמן על ר"א באומר לאשתו כל נדרים שתדור כו' והיינו מטעם דכתיב אישה יקימנו ואישה יפירנו דכל שבא לכלל היקם בא לכלל היפר וכל שאינו בא לכלל היקם אינו בא לכלל היפר א"כ ה"ה נמי בזה אם אומר לשליח שלו כל נדרים שתדור אשתי עד שאבא ממקום פלוני קיים לה ודאי לא מהני הקיום כיון דאם הוא עצמו אינו שומע הקיום א"י לומר קיים לכי אף שכבר נדרה ומטעם שכתב הרא"ש דהוי בטעות ולא בלב שלם מכ"ש אם עדיין לא נדרה דא"י לעשות שליח לקיים לה כיון דלא שמע הנדר ואפשר שלא הוי מסכים עליו ולכך לר' יאשי' הוי פשיטא לי' דאם אומר לאפוטרופס כל נדרים שתדור אשתי עד שאבא ממקום פלוני קיים לה ודאי דלא הוי קיום וכיון שכן ס"ל ממילא נמי דאם אומר הפר לה נמי לא מהני וז"ש דכתיב אישה יקימנו ואישה יפירנו והיקש הפרה לקיום וכל שבא לכלל קיום בא לכלל היפר וכאן דא"י לקי סע"י שליח אין יכול נמי להפר וזה דעת ר' יאשי' אכל ר' יונתן משיב לו מצינו בכל התורה דוקא שלוחו של אדם כמותו דהיינו בהקמה גופי' נמי אני פליג וס"ל נהי דבאומר לאשתו כל נדרים שתדור הם קיימין לא מהני לכ"ע היינו רק אם לא הוי כאן שמיעה כלל אבל באומר לאפוטרופוס כל נדרים שתדור אשתי עד כו' קיים לה נהי דהוא עושהו שליח בלא שמיעה מ"מ השליח אינו מיפר עד שישמע הוא ושמיעת השליח הוי כאלו שמע הבעל בעצמו ולכך אף בקיום כה"ג נמי מהני ולכך מהו דפשיטא לך דבקיום ודאי לא מהני ושוב למדת היקש מהפרה לקיום ואני על גוף דין הקיום לא מודינא לך רק מצינו בכל התורה שלוחו כו' לכך הוי שמיעת השליח כהבעל ומהני אף לקיום כן הוי נראה לפרש דבריהם אך המעיין בנזיר דף י"ב יראה דאי אכשר לפרש כן דהרי שם מוקי להך פלוגת' דר' יאשי' כר"א דס"ל מיפר א"כ הוא לא מקיש הפרה להקמה ובע"כ הוי הלימוד רק כפירוש הר"ן וצ"ע בזה:

שם גמרא ת"ל אישה יקימנה ואישה יפירנה הנה הקשה לי אחד מן התלמידים דלמה לא ילפינן שליחות מכאן רפ"ב דקדושין מדהוצרכה התורה לכתוב בכאן למעט אישה יקימנה ואישה יפירנה למעט דלא מהני בזה שליחות מוכח מזה דבעלמא הוי שלוחו של אדם כמותו וכמ"ש הר"ן דמיתורא ילפינן ונילף שליחות מהכא ויפה הקשה. והשבתי לו הנה י"ל כיון דקאמר שם דגירושין מתרומה וקדשים לא אתיא שכן ישנן במחשבה יע"ש א"כ ה"נ י"ל כיון דקי"ל דקיים בלבו ה"ז קיים אבל אם היפר בלבו אינו מופר א"כ אם לא הוי ידעינן שליחות בעלמא לא הוי ראי' מכאן כיון דכתב הר"ן רק דחד אישה מיותר דחד נצרך לגופי' רק חד מיותר א"כ י"ל דאישה דהפרה נצרך לגופי' ואישה דהקמה ליתורא למעט דלא מהני שליחות בהקמה וא"כ אין מזה ראי' די"ל דוקא בהקמה דישנו במחשבה הי' ראוי להועיל שליחות אם לאו דגלי קרא דאישה יקימנה אבל בעלמ' היכי דלא מהני מחשב' י"ל דלא מהני שליחות ואין לומר עכ"פ בתרומ' למ"ל קרא נלמוד מנדרים דיש שליחות היכי דהוי במחשב' די"ל מה לנדרים שכן ישנן חול אצל תרומה כדקאמר שם הש"ס לכך הי' ראוי שיועיל בזה שליחות לולי המיעוט אבל בתרומה י"ל דלא מהני שליחות כעין דמחלק שם הש"ס גבי גירושין יע"ש ואין להקשות איך אפשר לומר דהמיעוט הוי דבקיום לא יועיל שליחות דהרי בלא"ה לא שייך קיום ע"י שליח דהרי אף שהוא בעצמו אומר כל נדרים שתדור מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הם קיימים לא אמר כלום ומכ"ש דא"י לקיים ע"י שליח קודם שנדרה ולמ"ל קרא אך ז"א די"ל דמשכחת לה אם כבר נדרה ושמע בעלה נדרה ושלח לה שליח לקיימה בזה הי' ראוי שיועיל שליחות לכך גלי קרא דלא מהני שליחות ומה דנקט התנא פלוגתתם באומר לשלוחו כל נדרים שתדור היינו לרבותא דר' יונתן דאפי' בלא נדרה יכול לעשות שליח אבל לעולם למ"ד דא"י לעשות שליח אף בנדר' כבר א"י וכן העתיקו הרמב"ם והטור כן א"כ בקיום נ"מ לצו כה"ג אם נדרה ועושה שליח לקיים אותו בזה גלי קרא דלא מהני אף דנדר' כבר מיהו זה אינו דבקיום אין שייך לומר אין שליחות לקיים דכיון דדי במחשבה א"כ תיכף שעושה שליח לקיים כבר חישב בלבו לקיים וה"ז קיים וכן הוי קשה לי בתרומ' למ"ל קרא על שליחות כיון דדי במחשב' רק שם ישבתי בסוגי' דשליחות די"ל כיון דבתרומ' בעינן ראשית א"כ צריך הוא לכוין על דבר מיוחד שזה יהי' תרומה ולכך בעושה שליח לתרום סתם אין בלבו מה יהי' תרומה לכך צריך קרא דיש בזה דין שליחות אבל כאן בקיום שפיר שייך לומר כיון דישנו במחשבה איך שייך בזה לומר דלא מהני שליחות אך עדיין משכחת לה לפמ"ש הרא"ש בטעמו לעיל דלכך באומר לאשתו כל נדרים שתדור עד שאבא ממקום פ' לא אמר כלום מכח דלא גמר בלבו לקיים דאולי תנדור מה שלא יהי' ניחא לי' בי' ולפ"ז נראה דין חדש באומר לה אם תנדור מכאן עד שאבא שלא תאכל בשר כו' ופרט לה הנדרים שתנדור עליהן אם תעשה נדרים לו הרי הם קיימין הי' ראוי שיחול הקיום ולכך כה"ג משכחת לה בשליח באם עשה שליח ואמר לו אם תנדור אשתי כך וכך קיים לה א"כ בזה לולי הקרא הי' ראוי שיועיל בזה שליחות ולכך גלי קרא דלא מהני שליחות בהקמה ומטעם מחשבה לא מהני דהרי בשעת מחשבה אינן בעולם ואי אפשר לחול או הקמה רק אם הוי מהני בי' שליחות הי' מהני שהרי השליח מקיים לה אז כשכבר נדרה. ולכך איצטריך קרא דלא מהני שליחות בהקמה ובזה הי' מקום לומר עוד דמה דנקט הש"ס הדין באומר לשלוחו כל נדרים שתדור כו' הפר לה אינן מופרין ולא נקט הדין באומר לשלוחו כל נדרים שתדור כו' קיים לה דלא מהני בזה שליחות די"ל דלדידן דקי"ל דישנו שליחות אף בדבר דלא מהני במחשב' א"כ כיון דרק חד אישה מיותר מוקמינן על מה דמסתבר טפי היינו דרק גבי הפרה דלא מהני במחשב' בזה גלי קרא דלא מהני שליחות אבל בקיום דמהני במחשב' הדרינן לכללא דבכל התור' שלוחו כמותו אך היינו דוקא לדידן דידעינן דבכל התור' יש שליחות מוקמינן קרא למעט הפרה אבל בהקמ' יש שליחות והיינו באופן הנ"ל כשפרט הנדר ועדיין לא נדרה אבל אם לא הוי ידעינן בעלמא דיש שליחות לא הוי אפשר ללמוד מכאן די"ל להיפוך בהפר' בלא"ה אין שליחות ועיקר גלוי קרא הוי עבור הקמה דישנו במחשב' והוי סד"א דיש שליחות כה"ג לכך גלי קרא דאף בכה"ג אין שליחות ולכך אי אפשר ללמוד מזה אך הנה אחר כל זה קשה לי טובא על פירוש הרא"ש הנ"ל בטעם דלכך א"י לקיים כל זמן שלא נדרה מכח דאינו בלב שלם דא"כ קשה לי איך פליגי רבנן ואמרו דאף להפר אינו יכול מכח דכל שאינו בהקמ' אינו בהפר' ואמאי הרי גם בהקמ' משכחת לה אם פורט הנדר אם תנדור כך וכך קיים לה וא"כ כיון דמשכחת לה בהקמ' יועיל נמי בהפר' ואפשר דבאמת הוי כך דמה דפליגי רבנן הוי רק באומר בלשון כל נדרים שתדור אבל אם פורט הנדר ואומר אם תנדור כך וכך יהי' מופרין זה ישנו בהקמ' וישנו בהפר' ודוק. ועיין מה שכתבתי בזה מחדש לסוגי' זו בתשובתי לא"ח סי' קל"א יע"ש מ"ש ביאור כל הסוגיא בעז"ה בשנת תקצ"ב:

רש"י ד"ה לכי שמע הוא דמיפר כו' להוי מופר בהא הפר' שהיפר כל זמן שהיא ברשותו עכ"ל הנה מלשון זה משמע דאף שעת' אינה ברשותו מ"מ חלה הפר' שלו כיון שהיפר כשהית' ברשותו חלה הפר' שלו אף על אם שמע בזמן שאינ' ברשותו דאל"כ למה כתב רש"י לשון זה באות' הפר' שהיפר כל זמן שהיא ברשותו דהרי לא הפר' בלבד' הית' ברשותו רק אף גם עתה ברשותו היא ואין לומר דהך תיבות כל זמן שהיא ברשותו אינו נמשך לדלעיל על תיבות שהיפר ובאומר שההפר' הוי כל זמן שהיא ברשותו רק זה נמשך לדלעיל שכתב רש"י שחלה ההפר' על זה סיים אימתי חל ההפר' כל זמן שהיא ברשותו ז"א דאם כן לא הו"ל לרש"י להפוך הלשון רק לכתוב כך חלה ההפר' כל זמן שהיא ברשותו באותה הפרה שהיפר תחלה ומדכתב רש"י תיבות הללו בסוף גבי תיבות שהיפר משמע דבא לומר דהפר' שהיפר כל זמן שהיא ברשותו חלה הפרה אף דעתה אינו ברשותו אך א"כ קשה טובא מהו פריך הש"ס למ"ל ודחוק דדרך הת"ח לאהדורי' הול"ל כפשוטו דאיצטריך לענין אם ישמע אחר שתצא מרשותו לרשות הבעל ולא יהי' יכול להפר ולכך מיפר תחלה ומזה מוכח דאחר שנשאת לא מהנו הפרה שהיפר תחלה ואם כן למה כתב רש"י כל זמן שהיא ברשותו וצ"ע כעת בכוונתו:

ד"ה הרי הן קיימין לא אמר כלום דעדיין אין הנדר בעולם ואיך יכול לקיימו הנה דברים הללו אין מובנים דא"כ תקשה בהפרה נמי איך יכול להפר אם אינן בעולם ורש"י בעצמו לקמן במשנ' מפרש שם הטעם כהר"ן וכאן כתב טעם אחר שאינו מובן דמה זה נתינת טעם. דכיון שאינו בעולם הרי בהפרה נמי אינו בעולם ומיפר וצ"ע. ר"ן ד"ה בעי רמב"ח בעל מהו שיפר בלא שמיעה כו' כגון שלא שמע ולא ידע כלל אם נדרה כו' הנה מה דנקט הר"ן דלא ידע כלל אם נדרה הוי רק לומר דאף בכה"ג מספקא לי' אף בלא ידע כלל אם נדרה י"ל דמהני הפרה וכמו שמוכח מפשיטות הש"ס דאף בכהאי גוונא לא בעינן שמיעה אבל לעולם דהספק הוי נמי להיפוך דאם בעינן שמיעה לא מהני מה ששמע שנדרה רק בעינן שידע על מה נדרה כיון דכתיב ושמע אישה את נדרה משמע דשמע גוף הנדר מה שנדרה ואם ושמע דוק' הוי את נדרה נמי דוק' וראי' לזה נמי ממ"ש הר"ן אח"כ