נדרי זריזין חלק ב קצא

להדליק אף נשים מברכין להדליק מוכח דאף בנשים הדלקה עושה מצוה ודו"ק. והנה זה יהי' כוונת השאלתות דהנה הטעם דאסור להשתמש לאור' הוי מכח בזוי מצוה ואבוהן דכולהו דם שהתור' אמרה שלא יכסה ברגל שלא יהא המצות בזויות עליו והנה באמת בשתי מצות מצינו להיפוך שלא חששה התור' לבזוי מצוה והיינו במזוזה הוי בפתח הבית והוי ראוי להיות בראש הבית וכן ציצית הוי ראוי להיות בראש האדם והמה נגררין בארץ א"כ לא חששה התור' בהם לביזוי מצוה הן אמת דמהם לא ילפינן או מטעם דהוי ב' כתובין הבאין כאחד או מטעם דהכשרו בכך עכ"פ בזה חיישינן דלא חיישה התור' לביזוי מצוה ולכך נהי דמהם לא ילפינן רק מדם מ"מ אי אפשר לעשות הנ"ח בימין אצל המזוז' דא"כ יטעה שהוא שוה למזוז' כמו דבמזוז' לא חיישינן לביזוי מצוה ה"ה נמי בנ"ח גם במזוז' הוי עיקר המצוה הנחה דהרי להניחה כשרה ע"י יהי' מי שיהי' רק הנחה עיקר שידור בבית שיש בו מזוזה וכן בציצית הרי לרוב הפוסקים כשרה ע"י נשים וכן קטן כמ"ש במג"א שם סי' י"ד ולולי דגלי קרא דפסולין בנכרי' גם ע"י נכרי הוי כשר ובע"כ מוכח דהנחה בהו עיקר וא"כ יטעה דגם בנ"ח הוי כן ולכך הך מ"ד דמניחה בשמאל מודה דיותר הוי ראוי להניחו בימין רק דס"ל דאסור לשמש לאור' וס"ל דהדלקה עוש' מצוה א"כ א"א להניחו אצל המזוז' דיאמר מדשוין במקומן שוה בדינם ולכך מניחו בשמאל והיינו דאז הוי הציצית סמוכין למזוז' ומרמז דהם הוי ב' כתובים ואין מלמדין לנ"ח מהם רק הוא רחוק מהם אבל אם היו ביניהם למי היינו מדמין אם למזוז' או לציצית היינו אומרים דנלמוד מהם להנחה עוש' מצוה ומותר ע"י קטן כמו מזוזה וציצית וכן מותר להשחמש לאור' לכך סמך ציצית למזוזה לרמז דהם ב' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין ובהא פליגי מ"ד מניחו בשמאל ס"ל אסור להשתמש לאור' ומ"ד מניחו בימין ס"ל דמותר להשתמש לאור' ולכך א"ש דאמר ת"ש דהלכ' כמאן לכך אמר ת"ש כבר אמרה התור' ושמרתם את מצותי ושחקרו ודרשו ועשו סייג לתור' א"כ גם בזה עשו סייג לתור' ואסרו להשתמש לאור' וממילא הוי נ"ח בשמאל אך זה בשל זכרים אבל בנקבות כיון דהוי מ"ע שהז"ג ואין חייבות רק מכח שהן היו באותו נס א"כ בזה ודאי הנחה עוש' מצוה ומותר להשתמש לאור' לכך ראוי שיהי' בימין גם אף אם גם בנשים אסור להשתמש לאור' כיון דעכ"פ בה ליכא ציצית א"כ בין אם יהי' בימין או בשמאל נלמוד ממזוז' לדין דהנח עוש' מצוה ומותר להדליק ע"י קטן ולהשתמש בו וכיון דבין כך ובין כך הוי חשש טעות זה שוב עדיף להיות בימין דהוי תרי מצוה רק מטעם דא"כ גם בזכרים יהי' כן ולכך חזר ומביא הפלוגתא דח"א אף אם בזכרים הוי בשמאל בנקבה תהי' בימין וח"א אף בנשים הוי בשמאל לכך אמר דהלכתא אף בנשים הוי בשמאל כדי להיות גם בזכרים כן שיהי' בשמאל כדי שלא יאמרו דאין הטפל חמור מן העיקר כמ"ש בדרך הראשון. ובדרך ג' י"ל כך דהנה כוונת המאמר מ"ש כדי שתהי' מזוזה בימין ונ"ח בשמאל ובעה"ב בטלית מצויץ באמצע ומה הכוונ' בזה י"ל כך דהוא ע"ד משחז"ל בפ"ק דברכות דבדין הוא שיקדים שמע לוהי' אם שמוע שבדין הוא שתקדים מלכות שמים לקבלת עול מצות בדין הוא שיקדים והי' אם שמוע לויאמר שוהי' אם שמוע הוי בין ביום ובין בליל' ויאמר אינו נוהג אלא ביום וא"כ ה"נ אם הוי נ"ח בשמאל הוי כסדר מזוזה הוי תחל' שנוהג ביום ובליל' ואח"כ ציצית שאינו נוהג אלא ביום ואח"כ נ"ח דאינו נוהג רק בח' ימים. וכדרך כל פינות שאתה פונה דהוי מימין לשמאל והרי המדליק מדינא דגמרא הי' עומד בחוץ והוי ימינו וימין הפתח שוין אבל אם יהי' נ"ח בימין הוי נ"ח קודם ציצית והרי ציצית הוי תדיר אך הרי בסוכה דף מ"ו דח"א סוכה ואח"כ זמן דסוכה הוי חובת היום וח"א זמן קודם דהוא הדיר ומסיק הש"ס דהלכתא סוכה ואח"כ זמן ומוכח דקיי"ל חובת היום עדיף וא"כ ה"נ י"ל דהוי נ"ח בימין אף דציצית הוי תדיר מכח דהוי חובת היום ועדיף מתדיר אך י"ל דנהי דחובת היום עדיף מתדיר היינו אם הוי דאורייתא כמו סוכה אבל אם הוי דרבנן ותדיר של תורה יש לומר תדיר עדיף אך זה יהי' תליא אם דרבנן הוי כשל תורה או לאי. והנה בחבורינו מכבר ה' חנוכה (בהתחלת שנת תר"ז) והיוצא מדברינו שם בקיצור כך הוא דבפ"ב דשבת פליגי דהיכן וצונו ח"א מלא תסור וח"א משאל אביך ויגדך וכתבנו למה לא ניחא לי' לאידך מ"ד מלא תסור והרי בברכות אמרינן בפשיטות דגדול ב"ה שדוחה ל"ת שבתור' בלאו דלא תסור אך בע"כ דס"ל דדוקא באיסור דרבנן דשוא"ת שייך בלאו דלא תסור אבל עשה אינו בכלל לא תסור רק משאל אביך ומ"ד דוצונו בלא תסור ס"ל דגם עשה דרבנן הוי בכלל ל"ת ולפ"ז הנה אם ילפינן מלא תסור דזה משמע דהתור' מצוה על כך נחשב דרבנן כשל תורה אבל אם ילפינן משאל אביך ויגדך זה משמע להיפוך דאני איני מצוה לך רק הם יגידו לך ואינו רק בנתינת רשות שנותן רשות לשאלה אבל אינו חיוב ובזה לא הוי דרבנן כשל תורה וראי' ממ"ש בברכות גדול ב"ה שדוח' ל"ת שבתור' ולא אמר שדוח' ל"ת ועשה דשאל אביך ודוחק לומר דפליג על זה רק שאל אביך אינו כשל תורה ואם ילפינן מושמרתם שיעשו משמרת לתור' הוי נמי מצוה מן התורה והוי דרבנן כשל תורה והנ"מ עוד אם ילפינן מלא תסור או מושמרתם גם אם רבנן גזרו בקום ועשה נשים חייבין אף דמ"ע שהז"ג נשים פטורות מ"מ הרי בל"ת שהז"ג נשים חייבין וכיון דילפינן מלא תסור או מושמרתם הוי ל"ת מן התורה ואף דהשמר דעשה עשה יש בזה דעות ועיין בר"ה דף ו' דקאמר מוצא שפתיך זה מ"ע תשמור זה מצות ל"ת מוכח דגם שמירה דעשה הוי לפעמים ל"ת ועיימ"ש בתוס' גם כתבנו דדוקא היכי דליכא וי"ו המחלקת הוי השמר דעשה עשה אבל היכי דהוי וי"ו המחלקת לכ"ע הוי השמר ל"ת וגם כתבנו דאף אם נימא דושמרתם הוי עשה אין הכונה עשה ממש רק עונש עשה ואיסור עשה אבל מ"מ דינו כל"ת וישבנו בזה קושיות ר' יוסף בפ"ק דקדושין שיהי' אשה מותרת לשרוף קדשים ביום טוב דאינה בעשה ובאמת א"ש. דהתור' לא פטרה מעשה שהז"ג רק היכי דהוי בקום ועשה ממש אבל שבתון נהי דהוי עשה הרי אינו בקום ועשה רק בשוא"ת לכך גם נשים חייבין כמו בל"ת שהז"ג וא"כ ה"ל אם ילפינן דרבנן מושמרתם נהי דהוי עשה מ"מ רק באיסור עשה ולא בקום ועשה ולכך גם נשים חייבין אבל אם ילפינן משאל אביך ויגדך הוי עשה ממש ונשים פטורות וא"כ א"ש דתחלה פליגי הני מ"ד בפלוגתא דסוכה אם חובת היום עדיף או תדיר עדיף מ"ד נ"ח בימין ס"ל דחובת היום עדיף ומ"ד נ"ח בשמאל ס"ל דתדיר עדיף והנה להלכתא כיון דקיי"ל בסוכה דחובת היום עדיף ראוי להיות נ"ח בימין אך דלמא זה רק בשל תורה ולא בדרבנן לכך אמר א"ש מושמרתם שעשו סייג לתורה ומוכח דהוי כשל תורה לכך חובת היום עדיף וראוי להיות נ"ח בימין אבל א"כ ראוי דגם נשים יהיו חייבין בלי טעם דאף הן היו באותו נס כיון דהוי רק איסור עשה או לאו ובע"כ דלא ילפינן זה מהני קראי רק משאל אביך ויגדך א"כ אינו כשל תורה לכך מעתה הביא מחדש פלוגתא זו ואמר מעתה הלכתא מהו לכך אמר דעתה הוי הלכתא דנ"ח בשמאל כדי שיהי' כסדר מזוזה דהוי בין ביום בין בלילה תחלה ואח"כ ציצית דהוי רק ביום אבל כל השנה ואח"כ נ"ח דהוי רק בחנוכה וא"ש בעזה"י יהיו נא אמרינו לרצון לפניו ית'. והנה מ"ש דשאל אביך הוי רק רשות אין להקשות דהרי מברכין וצונו עבור כך זה לק"מ. די"ל דודאי לפי האמת ציוה הוא ית' על כך רק דבכונה כתב בלשון הזה שאל אביך ויגדך לרמז שלא יהי' דינו כשל תורה רק כדרבנן אבל אם הוי מלא תסור או ושמרתם מוכח להיפוך דכתבה בלשון זה לרמז דהוי כאלו הוי מצוה ממנו ית' או דנהי דלא הוי חיוב ממנו ית' מ"מ הוי גלוי דעת דנהי דאין מחויבין לעשותו מ"מ אם עשו הוי מצוה ושייך בזה וצונו כמו נשים המברכין על מ"ע שהז"ג דהכוונה דאם עושין נעשה ממנו מצוה אבל אינו מחויב לעשותו כוונת וציונו וציונו דעשה ממנו מצוה וא"ש:

והנה עוד י"ל השאלתות עפ"י דרך הראשון עפ"י פלוגתת הפוסקים דהנה המג"א הביא בשם הב"ח דמשתשקע החמה הוי סוף שקיעה והיינו צאת הכוכבים אך דעת הבעל עיטור הוי הובא בישועות יעקב סי' תרע"ב דהוי בעוד יום. והנה ממה שהקשינו על השאלתות במ"ש כדי שיהי' ציצית באמצע הרי לילה לאו זמן ציצית אך יהי' מוכח דס"ל כדעת העיטור דעיקר התחלת המצוה הוי ביום. אך הנה הרי המג"א הביא בשם המ"ס דאין מברכין עליו עד שיאותו לאורו וזה ודאי הוי בלילה אך נראה דזה יהי' תלוי מה הוי נ"ח אם הוי לנס הגאולה או על נס השמן אם הוי דומיא דמנורה או לא דאם הוי דומיא דמנורה כיון דמצות המנורה גם בין ערבים הוי בעדיין יום דשם לא שייך לומר וכי לאורה הוא צריך הרי אין הקב"ה צריך לאורה ולכך אם הוי דומיא דמנורה הוי כדעת בעל העיטור אבל אם הוי עבור הנס ולא הוי דומיא דמנורה אז שפיר שייך לומר דאין מברכין על הנס עד שיאותו לאורו ולכך בזה יהי' מחולקין הני מ"ד דמ"ד נ"ח בימין ס"ל דזמנו הוי בלילה ממש ולא שייך לומר ציצית באמצע ואידך ס"ל דזמנו הוי ביום לכך ס"ל בשמאל כדי שיהי' בעה"ב באמצע עם ציצית ולכך אמר הלכתא מהו לכך אמר דכתיב ושמרתם וחקרו ודרשו ועשו סייג לתורה לכך הוי דומיא דמנורה לכך הוי ראוי להיות בשמאל כדי להיות ציצית באמצע כדסיים אח"כ ומה שחוזר וכופל היינו כמ"ש לעיל דבנשים לא שייך זה ייע"ש ודו"ק היטב כי הוא נכון בעזה"י. **(ויאמר הכותב אמרין לפעלא טבא יישר כחו וחילו הלא הוא כבוד ידידי הרבני המופלג השנון הנגיד הירא ושלם הולך תמים כש"ת מו' זאב וואאלף קרעפס מלבוב חתן ידידי הרבני המופלג הנגיד החכם השלם מו' ישראל זעליג דרעזנר מפ"ק היות כי הרבני המופלג הנ"ל הטריח כמה טרחות בחבורינו הקודמין. גם בזה הטריח הרבה הנני מחזיק לו טובה ומברכו להיות ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה לזכות בבני חיי ומזוני כולהו שני קאמינא כולם שוין לטובה בזכות התורה אמן:

)**