נדה לט:
Niddah 39b · נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּיתָהּ
וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ וְקָתָנֵי זֶה וָזֶה אֲסוּרִין אַלְמָא דְּחָיְישִׁינַן לַהּ
וְקָסָבַר רַב פָּפָּא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין מֵעֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין מָנֵינַן נִדָּה וּפִתְחָהּ מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא מִמַּאי דִּלְמָא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין נָמֵי מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ
וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי הַאי תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא וְרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא וְכָבְשָׁה תְּרֵי יוֹמֵי וְרָמְיָא חַד יוֹמָא
כִּי הָדְרָה נָקְטָה כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה אוֹ כִּדְמֵעִיקָּרָא נָקְטָה עַל כׇּרְחָךְ כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא אֶלָּא הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ הֵיכִי דָּמֵי
לָאו כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא וְרֵישׁ יַרְחָא וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא וְהַשְׁתָּא חֲזַאי בְּחַמְשָׁא בְּיַרְחָא וּבְרֵישׁ יַרְחָא לָא חֲזַאי
וְקָאָמַר אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ אַלְמָא מֵרֵישׁ יַרְחָא מָנֵינָא
אֲמַר לֵיהּ לָא הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא וְרֵישׁ יַרְחָא וְעֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה בְּיַרְחָא וְרֵישׁ יַרְחָא דְּאָמְרִינַן דָּמֵי יַתִּירִי הוּא דְּאִתּוֹסַפוּ בַּהּ
וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא אַמְרוּהָ כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ
Meforshim on this daf
- רש"י על נדה Rashi on Niddah
ואמר רב יהודה - דהאי ט"ו היינו לטבילה שהוא כ"ב לראייתה ושינתה לכ"ז וקתני דכי מטי יום כ"ב אסורה לשמש. וקס"ד דהאי כ"ב לאו לראיית הדילוג קאמר אלא כ"ב לאותו יום שהיתה ראויה לראות בו ודילגתו דהוי יום י"ז לראייתה ובתוך ימי זיבה היא לראיית כ"ז:
- תוספות על נדה Tosafos on Niddah
אלמא מריש ירחא מנינן. וא"ת דילמא משום ראיה ראשונה קרי ליה תוך ימי נדה ופרש"י דדייק מדקאמר קובעת תוך ימי נדותה משמע דפעם ג' דהוא הקביעות הוי כימי נדתה אלמא חשיב כאילו ראתה ריש ירחא והקשה לו ריב"א דלמה לא תירץ לו כגון שראתה ריש ירחא וה' בירחא שלשה זימני דהשתא…
- ריטב"א על נדה Ritva on Niddah
כ״ב מכ״ב מנינין. פי׳ מכ״ב קמאי שהיתה רגילה לראות כדמעיקרא מנינן כיון שלא עקרה וסתה ואע״ג דנדה ופתחה מכ״ז ושינתה וראתה בו מנינן דעל כרחין לא סגיא שלא יהא פתח נדה כיון שלא ראתה בכ״ב דכי הדר אתי כ״ב מנינן מכ״ב קמאי הוי ליה כ״ז לראיה כ״ז והוי בימי זיבה אלמא חיישא…
- חידושי רמב"ן על נדה Chiddushei Ramban on Niddah
גרסת רש"י ז"ל: א"ל רב פפא אלא הא דאמר ר"ל וכו' אלמא מריש ירחא מנינן. כלומר מדקרי ליה לפעם ג' בתוך ימי נדה לפי חשבון הראוי מנינן. וק"ל והא ר' פפא גופיה נמי אית ליה נדה ופתחה מכ"ז מנינן ולא לפי חשבון הראוי ועוד דילמא משום תרי זימני קמא דקביעינהו בימי נדה קרי…
- חידושי הלכות על מסכת נדה Chidushei Halachot on Niddah
גמ' נדה ופתחה מכ"ז מנינן כו' מכאן נראה הכרע לשיטת רש"י ורמב"ן דאין זיבה אלא בי"א שסמוכין לשבעה שראתה בהן נדות ואין מונין ליום הראוי שהרי כאן מיום כ"ו ואילך הוא יום הראוי לזיבה ואפי' לרב פפא קאמרינן נדה ופתחה מיום כ"ז מנינן אע"פ שהוא יום הראוי לזיבה מראיית…
- מהר"ם על נדה Maharam on Niddah
בתוס' ד"ה אלמא מריש ירחא כו' ופרש"י דדייק מדקאמר קובעת כו'. לא נמצא זה בפרש"י שלפנינו:
- רש"ש על נדה Rashash on Niddah
גמרא (בסה"ע) וכן כי אתא רבין וכל נחותי אמרוה כו'. כ"נ דצ"ל ותיבת ימא למחוק וכמש"כ לעיל (י ב) ע"ש:
- תוספות הרא"ש על מסכת נדה Tosafot HaRosh on Niddah
אלא הא דאמר ריש לקיש כו'. בין ריש לקיש בין ר' יוחנן מודו דקובעת וסת בתוך ימי זיבתה ופליגי אשמואל דאמר אין אשה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה. ולשמואל לא מיבעיא בימי זיבה ממש דאינה קובעת אלא אפי' בימים הראויין לזיבה אינה קובעת כדמוכח לעיל. ולר' יוחנן לא מיבעיא…